יתרות המט"ח של ישראל ירדו בחודש פברואר ב-1.7 מיליארד דולר והסתכמו ב-207 מיליארד דולר. הירידה ביתרות המט"ח של ישראל מיוחסת בעיקר לשערוך של המטבע והעברה של 900 מיליון דולר של הממשלה לחו"ל.

יתרות המטח של ישראל מהוות היום קצת יותר מ-45% תוצר והן מושפעות משורה של גורמים בעיקר שער החליפין של הדולר מול השקל אולם גם מביצועי השווקים הפיננסיים שהם יעד להשקעה עבור יתרות המט"ח של ישראל.

נזכיר כי בחודש פברואר עדיין כיוונו של הדולר היה להיחלשות מול השקל כשבנוסף שווקי המניות בחו"ל איבדו גובה. מאז קרו מספר דברים שהמהותי שבהם הוא המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרמה להטלת סנקציות של המערב על רוסיה מה שהביא להתחזקות של הדולר ובסך הכל ליציבות בשוקי המניות, מה שאמור לתמוך בתיק המנוהל שמהווה רכיב משמעותי בניהול יתרות המט"ח של ישראל.

כדאי להזכיר שהכלכלה הישראלית ממשיכה להפגין ביצועים טובים ונראה שההייטק ממשיך לגייס כסף (אי כי פחות מכפי שגייס ב-2021) וזה אמור להבטיח את זרם המט"ח לישראל מה שבמעלה הדרך ימשיך ללחוץ את הדולר מול השקל. יחד עם זאת, ירידות בבורסות בארה"ב ובעיקר בנאסד"ק גורמות למשקיעים המוסדיים שהם השחקנים הגדולים בשוק המט"ח להוציא דולרים מישראל מה שמהווה השפעה מקזזת ולו חלקית במסחר הדולרים בישראל.

עוד ב-

פלישה רוסית לאוקראינה: הדולר מזנק בכ-2% נוגע ב-3.3 שקל

לכתבה המלאה

כך או אחרת, בנק ישראל פעל עד עכשיו למתן את התנודתיות בשער החליפין של הדולר מול השקל כשהכיוון היה להתחזקות משמעותית של השקל וכאן נשאלת שאלה: האם בנק ישראל יפעל גם בכיוון ההפוך במטרה למתן את שער החליפין. באופן עקרוני אומרים בבנק ישראל שהבנק ימתן תנודות לכל כיוון אבל לא ישנה את המגמה ולכן ניתן להניח שהבנק יפעל גם בכיוון של היחלשות משמעותית של השקל כדי למתן את התנודה, אבל מה שבטוח שאנחנו עוד לא שם.