השוק
משבר ההתפטרות השקטה: "שליש מהעובדים רוצים להחליף עבודה מיוזמתם"
מלי ביצור פרנס, מנכ"לית חברת הייעוץ תפן מהחשובות בישראל, מתמודדת עם ההתפטרות השקטה. היא מגלה שמחלקות כוח האדם רחוקות מלספק את הסחורה ובטעות הן חושבות שהן מפיקות אירועים; המעסיקים יצטרכו ללמוד לא לנצל עובדים, להיות גמישים ולתגמל מצוינות | ריאיון
כמה קל היה לו היינו מתמכרים לנתון שמופיע בכותרת שלנו. כמה קל היה להאשים את העובדים המפונקים מדור ה-Z, כמה קל היה להאשים את המעסיק ערל הלב שדורש מהעובד לקום בבוקר ולעבוד. כמה קל היה להאשים את הקורונה. אבל הסיפור שלנו הוא מורכב, הרבה יותר מורכב ממה שאנחנו חושבים וכן, יש בו גורם אחד שהכל מתנקז אליו ונגיע אליו בהמשך.
"ההתפטרות השקטה" היא המחלה של עולם העבודה המודרני. המודרני אמרנו? הרי אנחנו מדברים על השנתיים האחרונות שבהן גילו העובדים את הכוח שלהם, המעסיקים את המגבלות של הכסף והמנהלים את מגבלות הכוח. ובין אלה לאלה נמצא המוצר. כן אותו המוצר שאנחנו צריכים לייצר מידי יום. אם זה כתב הגנה (בהנחה שאתם עורכי דין) אם אלה שורות קוד או כתבה וכן הלאה.
מלי ביצור-פרנס היא הדמות הנכונה לדבר איתה על המצב המוזר הזה ששוק העבודה נקלע אליו. ביצור פרנס היא מנכ"לית תפן שבין היתר מעניקה ייעוץ ארגוני מורכב ועדכני. מאחר ועולמות הייעוץ הארגוניים הם הכל חוץ ממעודכנים הרי שהיא מממנת סקרי עומק, מנסה לייצר מהם תובנות ומתאימה אותם לארגונים השונים שצריכים בסופו של יום לייצר כסף לבעלי המניות שלהם.
-אולי אנחנו מייצרים בעיה לא קיימת? בעבר הייתה השביתה האיטלקית והיום היא שינתה שם להתפטרות שקטה, אבל בסך הכל אנחנו מדברים על אותו הדבר.
"אולי נתחיל באמת בהגדרות. השביתה האיטלקית הייתה כלי של העובדים שלא יכלו לשבות כי לא הייתה להם העילה החוקית לעשות את זה אז פתאום ברכבת גילינו וירוס מסתורי שתוקף 100 עובדים בבת אחת או גרירת רגליים מאורגנת וכן הלאה.
"ההתפטרות השקטה היא למעשה מצב בו העובד לא רוצה את מקום העבודה שלו אבל מטעמים שלו (שהם ברורים לגמרי) הוא מעדיף לא להתפטר אלא להישאר בעבודה עד שימצא משהו אחר. אז הוא לא מגדיל ראש ועושה את המינימום הנדרש ממנו. בהתפטרות השקטה, המעסיק יודע שהעובד רוצה לעזוב והוא משלים עם המצב הזה כי אין לו ברירה".
-מה ההיקף של התופעה הזו? אם בכלל ניתן להצמיד לה מספרים?
"עשינו סקר מקיף שהתוצאות שלו מעניינות מאוד. דגמנו את זה אצל 2,200 עובדים. לא בכירים אלא בדרג ביניים עם ותק ארגוני של 10 שנים ואני רוצה להדגיש שהם לא דרג ניהולי. התוצאות גילו ש-20% מהעובדים מחפשים עבודה אחרת או מורידים הילוך. 10% מהעובדים עם רגל בחוץ והמעסיקים יודעים את זה. 32% חיפשו עבודה אחרת בשנה האחרונה מיוזמתם. המספרים מאוד גבוהים וזה אומר ששליש מהעובדים בישראל מחפשים עבודה אחרת ו-10% עובדים פחות וכולם סבבה עם זה".
-מה זה סבבה עם זה?
"ההתפטרות השקטה אומרת שאני לא רוצה את העבודה שלי או מחפשת עבודה או נשארת בשביל הנוחות. המעסיקים יודעים שזה קיים אבל אין להם ברירה וכולם חיים עם זה בסדר שהנצילות של העובד נמוכה. 10% מהעובדים הצהירו שהם הורידו הילוך ובידיעת המעסיק. אם תיקח את זה 3 או 4 שנים אחורה, טרום קורונה אם היית מחפש עבודה אחרת זו הייתה עילה לפיטורים".
-מה גורם לכל הבלגן הזה?
"כל הסיטואציה הזו נגרמת בגלל חוסר איזון של השוק. זה תהליך שמשולב עם המאפיינים של דור ה-Z והניתוק החברתי שלו. גם הנושא ההיברידי לא הוסיף כי הוא גורם לקושי עבור המעסיקים. כשאנחנו יוצאים לעבודה היברידית אנחנו אומרים שהקשר הבינאישי הוא לא חובה וזה יוצר חוסר איזון שימשך לפחות עד אמצע השנה הבאה. אז השוק יחזור להיות יותר מאוזן ומשוק שמוטה עובדים הוא יהפוך להיות שוק של אמצע, משהו שמאזן בין הצורך של המעסיק לצורך של העובד".
-איך זה יקרה?
"בועת ההייטק מתכווצת, הקורונה נראה שהיא קיימת אבל מתעמעמת. במקביל לעניין הזה גם המעסיקים התרגלו וכולם משנים התנהלות מול עובדים. יש היום אסטרטגיה של להעסיק עובדים יקרים יותר ויציבים יותר על פני הזגזגנים. המעסיקים מודעים ומפתחים אסטרטגיות שמחד יענו על הצורך של העובד ומאידך יענו על הצורך שלהם. ולכן זה יתאזן וידעך אבל עדיין יישאר איזון מסוג חדש. אתה צריך להבין שיש כאן דור שהשתנה והוא פחות נאמן למקום עבודה ופחות נאמן לדמויות מפתח בארגון".
-אולי המיתון שבדרך יתרום לאיזון הזה.
"המיתון עוד לא קרה. על פניו המיתון יגיע וזה ירגיע את התהליך הזה כי אנשים ידאגו למקומות העבודה שלהם אבל זה לא משהו שיחזיר את הסדר הישן אלא הוא יקל מעט ויאפשר תהליכי חשיבה והתמודדות למעסיקים. מה שבטוח שהשוק לא יחזור להיות מה שהוא היה לפני הקורונה".
-התהליך הזה מאפיין סקטורים מסויימים?
"זה חוצה סקטורים. בתעשיה היה מחסור בכוח אדם. היו חסרים נהגים אחים ואחיות אנשים שעובדים פיזית חסרים ושם אנחנו נראה תהליכים איטיים יותר כי פשוט חסרים אנשים".
-אז איך פותרים את הבעיה הזו?
"הבעיה תיפתר מהאסטרטגיות המתקדמות וכוחה של האינרציה. כל הנושא ההיברידי כבר כאן כשהמיתון ימתן את הסיפור הזה. כרגע נורא קל כי יש חלופות במקביל שוק ההייטק מתמתן והוא עדיין בועתי אבל בועתי פחות ואז החלופות תהיינה פחות מגוונות במקביל הרבה מאוד מעסיקים ילמדו לשלם ולתגמל עובדים טובים או להשיג כוח אדם טוב יותר בשכר גבוה יותר ואז ההתפטרות השקטה תיעלם מהעולם בסופו של דבר".
-בואי נדבר רגע על הצד של העובד.
"למכתבי המלצה יש מהות שנשכחה משוק העבודה. העובדים לא מבינים שהמעסיק מתקשר למעסיק הקודם והוא יספר שנעשתה עבודה פחות טובה. ולכן העובדים יגלו שהם צריכים לשמור על השם הטוב שלהם. אבל אני רוצה שתבין שגם המעסיקים צריכים להבין שזה לא עולם של ניצול ולעובד יש חלופות ולכן צריך להתעסק בפיתוח עובדים והעצמת עובדים וזה יהיה שווה הרבה לכלכלה בכלל".
-ואולי הבעיה במנהלים שלא מבינים שעובד רוצה משמעות, הוא צריך משמעות לעבודה שלו. הוא צריך שיספרו אותו ויתנו לו להרגיש שהוא נחוץ.
"אין ספק שלמנהלים ולמעסיקים יש חלק מזה. הדור הזה הוא אחר ועולמות ניהול כח האדם הם מיושנים ודורשים עבודה מהמשרדים וזה שיש לך מותג לא עושה את זה יותר קל כי העולם השתנה. פעם אם היית נהג דן היית גאה מעצם זה שאתה עובד של דן או תנובה, היום הסיפור הוא שונה. למעשה לא הייתה התאמה של עולם ה-HR לעולם של הדור החדש. אם השכר הוא לא פרופורציונלי לכישורים של העובד ולתרומה שלו. אם העובד משובץ לתפקיד לא נכון ושהוא לא חלק מהתהליך אז זה משחק לרעת המעסיקים.
"המנהלים צריכים להבין שיש תשומת לב שצריך לתת אבל גם העובדים יצטרכו להבין שהמוניטין שלהם עומד על הכף. אני רוצה לתשים לב לחוסר היציבות הפןוליטי איך שהוא משפיע על שוק העבודה במגזר הפרטי. שינוי בכלכלה ובחירות עם ממשלה יציבה שתאפשר יציבות שלטונית וקרקע יקרינו טוב על שוק העבודה. שוק העבודה לא מגיב טוב לחוסר יציבות. זה לא מהותי איזו מפלגה בפוליטיקה אלא היציבות שתקנה ממשלה גם לשוק העבודה ואני מקווה שזה יקרה בשנה הקרובה".
-יש איזו פרדימה בעולמות ה-HR כך שמנהלי כח האדם חושבים שהם מפיקי אירועים. הם עסוקים בטיסות לחו"ל ופליאטיס ולא במהות העבודה שלהם שהיא לאתר את העובד הנכון לשבץ אותו במשבצת הנכונה, לשלם לו שכר ראוי ורק אז לדאוג למסיבות.
"אתה צודק. אסטרטגיית ה-HR נתפסת היום כמסיבות ושטויות. מה שצריך להיבנות זה משהו ביסוד של העובד ואם העובדים הם מדורות שונים צריך לתת להם משמעות לעבודה. מישהו שאל מה צריך עובד מהארגון בדור הזה? פרנסה? יציבות? גמישות? אני לא בטוחה שרוצים כולם את אותו הדבר. לעובדים צעירים חשוב חופש לעובד הוותיק יותר חשוב הכסף והגמישות וכן הלאה.
"ה-HR לא הלכו קדימה לא עם הדור הזה ולא בכלל צריך לשנות את החלק הזה בארגון מעולמות הפקת האירועים הנוצצת לניהול כח האדם. אי אפשר להתנהג כל השנה לא יפה לעובד לזלזל בו ואז לחשוב שאם תעשה לו מסיבה הכל יעלם. זה פשוט לא עובד ככה ועולם ה-HR תקוע שם".
-מתי עובד הופך כפוי טובה?
"אני מסתייגת מהביטוי כפוי טובה אבל מבינה מה אתה שואל. זה קורה כשהעובד מרגיש שהארגון מתחיל לנצל אותו או לא מעריך אותו כמו שמגיע לו. אם צריך להעלות לך את השכר אבל הבוס לא רואה אותך בכלל ולא יוזם שיחת שכר זה מתחיל לערער את מערכת היחסים.
"אני מעסיקה כמה מאות עובדים היום, את חלקם אני לא רואה ביום יום אבל עוקבת אחרי העבודה שלהם והתוצרים. אני עובדת בשיטת תגמול ואני מעלה שכר לפני שהתבקשתי, אני מנסה לקשור בין ההישגים של העובד והתרומה שלו לארגון לתיגמול שלו. נכון שלא תמיד אני מצליחה אבל אני מנסה ולאורך זמן זה מייצר מערכת יחסים עם הארגון ולכן אנחנו מצליחים לצמצם למינימום תופעות לא טובות כמו ההתפטרות השקטה.
עוד ב-
"המטרה למזער את הצרה הזו, הרבה ארגונים לא עושים את זה ולא מודעים לצורך של העובדים. אני רוצה לדעת מה רוצים העובדים בארגון ומה חשוב להם. אם נבדוק הארגונים נראה שהם לא מבינים מה בכלל העובד רוצה ואז יש לכח אדם התקציב שמתבזבז על דברים לא נכונים. כלומר במחלקות כח האדם יש כסף והם זורמים איתו ולא שואלים ולא מנסים להבין מה בכלל העובדים רוצים ואת זה חייבים לשנות".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(8):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
8.איזו אישה יפיפיה ומבריקה! (ל"ת)אליה רוני 09/2022/30הגב לתגובה זו2 0סגור
-
7.מרענן לשמוע דעה שמגבה את העובדים ולא רק מאשימה אותם (ל"ת)אלון נ. 09/2022/30הגב לתגובה זו1 0סגור
-
6.סופסוף כתבה שמעניין לקרואלילי 09/2022/30הגב לתגובה זו1 0אני מסכימה מאד עם התובנות של מלי, כמי שממנכלת חברה גדולה בתחום ה- IT זו בהחלט נהייתה מגיפהסגור
-
5.הגיע הזמן שכולם יתעוררו...כתבה עניינית וחשובה 09/2022/30הגב לתגובה זו1 0מהיום שכולם הפכו לרדופי בצע ורק מחפשים רווחים, הארגונים וההנהלות הפכו למנוכרים, מעניין אותם שהשורה התחתונה תגדל כל הזמן ולא מעניין אותם מי עושה ומה עושים! הגיע הזמן שיתעוררו ויבינו שיש בני אדם בארגון שראויים ליחס הוגן, יש להם צורך לקבל מילה טובה ופרגון על מה שהם עושים, להכיר במאמציהם ולהסביר להם את חשיבות העשייה שלהם ותרומתה לארגון, לעודד אותם לשיפור עצמי והקשבה לרעיונות שלהם לשינויים בארגון. רק כך הם ידעו שמעריכים אותם ולא רק תגמול כספי זה מה שחשוב להם. הערכים, התרבות הארגונית והגשמה עצמית הם לא רק כסף.סגור
-
4.נושא מאוד מהותי.כל הכבוד על האומץנהוראי עידן 09/2022/30הגב לתגובה זו1 0פעם ראשונה שאני רואה שטוענים שלמעסיקים יש אחריות ושלא מאשימים רק את העובדים הגיע הזמןסגור
-
3.כתבהפשוט מצוימת.בוסים יקריםתתעוררו לקראת העובדיםעובד ותיק 09/2022/30הגב לתגובה זו2 0עבדתי בתפן.מלי דוגמא ומופת כל הכבודסגור
-
2.הכתבה לא מדוייקת בלשון המעטהפשוט 09/2022/30הגב לתגובה זו0 4עובד, בין אם בדרג זוטר, אמצעי, ניהולי או בכיר, שואף לדעת שהוא חלק ממערכת שמכירה אותו, עוטפת אותו, ומתגמלת אותו - הן ברמה המקצועית, הן ברמת האחריות והדרגה - לרבות הטייטל המקצועי, והן ברמה הכספית. אין שום ניכור של שום דור, וכמו שמנהל בכיר מצפה להביא הביתה הרבה כסף כדי לעמוד ביוקר המחיה, גם אחרון העובדים הזוטרים שואף לדעת שמעריכים אותו ומתגמלים אותו כספית ומקצועית. לא תתגמלו? אין אופק קידום? יש עוד מאות חברות בלחיצת כפתור, ככה פשוט. ולמה? כי הנהלה בכירה רוצה תגמול כספי, וגם העובד הפשוט, והיום כל כך פשוט למצוא חברה אחרת שתתגמל אותך. ומחלקות ההון האנושי? בדיחה לא מצחיקה, במקום לדבר כמו היפיות מטומטמות, תבינו את הצרכים של העובד ותראו לו שיש לו לאן להתקדם ושיש אוזן קשבת, והכי חשוב - שאתן לא יודעות כלום ושאתן פה כדי ללמוד ולעזור, ושאתן כלי חשוב של העובד במסע שלו בתוך החברה, ולא רק וועדת קישוט או חיבוקים(שזה בכלל נוהג פסול בפני עצמו). תעשו את זה פשוט, תלכו עם העובד רחוק.סגור
-
1.כתבה משובחת.הגיע הזמן שהמעסיקים יתעוררו! (ל"ת)נועם פלד 09/2022/30הגב לתגובה זו2 0סגור
.jpeg "משה דוידוביץ, צילום: ראובן קפוצ'ינסקי")
