אוכל

אבל בחיפה: בעלת הקונדיטוריה המיתולוגית הלכה לעולמה בגיל 82

דורות של חיפאים מתאבלים על לכתה של נעמי רפפורט, שהלכה לעולמה בגיל 82. במשך עשרות שנים ניהלה לצד בעלה יאיר את קונדיטוריית "ספירא" ברחוב יפו – מוסד אפייה אירופי שהוקם עם קום המדינה על ידי אביה, שורד השואה ברוך ספירא ז"ל, והפך למוקד עלייה לרגל ולחלק בלתי נפרד מנוף העיר.

עוגות (צילום freepik)
העיר חיפה מרכינה ראש: נעמי רפפורט, ששמה הפך עם השנים לשם נרדף לקונדיטוריית "ספירא" המיתולוגית ברחוב יפו שבעיר התחתית, הלכה אמש (ראשון) לעולמה והיא בת 82. רפפורט, שהקדישה את מרבית חייה הבוגרים לשימור מסורת האפייה האירופית הקלאסית, הותירה אחריה מורשת עשירה של טעמים, עשייה בלתי מתפשרת ואינספור זיכרונות ילדות קולקטיביים עבור תושבי חיפה והצפון כולו.
שורשיה של הקונדיטוריה שזורים ברגעים המכוננים של תקומת המדינה. אביה של נעמי, ברוך (בונק) ספירא ז"ל, היה שורד שואה מפולין שעלה לישראל כשהוא נושא עמו ידע מקצועי עמוק ומסורת קונדיטוריה משפחתית מפוארת. זמן קצר לאחר סיום מלחמת העצמאות והכרזת המדינה ב-1948, פתח את שערי בית המאפה הקטן ברחוב יפו בעיר התחתית. המקום התבסס כולו על מתכונים אירופיים אותנטיים שעברו מדור לדור במשפחה, וצבר עד מהרה קהל לקוחות נאמן ומוניטין של איכות קפדנית.
לאחר מותו של האב, לקחה נעמי את המושכות לידיה יחד עם בעלה יאיר. בני הזוג לא הסתפקו בניהול העסק מהצד, אלא הפכו לפועלי כפיים במלוא מובן המילה: הם עמדו יום-יום מאחורי שולחן העבודה, לשו את הבצקים, רקחו את הקרמים ופגשו את הלקוחות באופן אישי מול הדלפק, תוך סירוב מוחלט לקצר תהליכים או לשנות את המתכונים הוותיקים שהפכו לסימן ההיכר הבלתי מעורער של המקום.
במשך עשרות רבות של שנים, השעון המעורר בבית משפחת רפפורט צלצל בשעות הקטנות של הלילה. עוד הרבה לפני שעלה השחר, החלה העבודה הקשה מול התנורים הלוהטים, כדי להבטיח שעם תחילתו של יום העבודה בעיר התחתית ימתינו המאפים הטריים, החמים והריחניים לעוברים ושבים. המקום הפך לתחנת חובה יומיומית עבור עובדי האזור, פועלי הנמל, שוטרים במשמרת, בעלי מלאכה ותושבים ותיקים.
בימי שישי הפכה הקונדיטוריה לתופעה תרבותית של ממש: מוקד עלייה לרגל המוני לקפה ראשון של בוקר ולהצטיידות בעוגות שמרים, עוגות פס, קראנצ'ים ומאפים מסורתיים לכבוד שבת. תורים ארוכים השתרכו בקביעות לאורך המדרכה ברחוב יפו, כאשר בית המאפה משמש לא רק כחנות אלא כנקודת מפגש קהילתית וחברתית חמה ותוססת.
ב-31 באוקטובר 2017, לאחר כמעט שבעה עשורים רצופים של פעילות מתוקה, הגיע הרגע שבו נסגרו התנורים בפעם האחרונה. ההחלטה התקבלה בלב כבד עקב הקושי הפיזי הגובר שכרוך בעבודת אפייה יומיומית מאומצת בגיל מבוגר, ועל רקע העובדה שילדיהם של בני הזוג בחרו במסלולי קריירה עצמאיים אחרים ולא המשיכו את השושלת המשפחתית. יום הפעילות האחרון לווה במפגן נדיר של אהבה והוקרה, כאשר מאות לקוחות מכל הגילים הגיעו להיפרד, להתרפק על זיכרונות הילדות ולומר תודה.
אף ששערי הקונדיטוריה ננעלו לפני קרוב לעשור, פטירתה של נעמי רפפורט חותמת סופית פרק מפואר בהיסטוריה הקולינרית והחברתית של חיפה. שמה יישאר חקוק בלבבות כמי שהמתיקה את חייהם של דורות שלמים של תושבים, והיוותה מודל למסירות, צניעות ואהבה אמיתית למקצוע.
 
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה