מחקר רחב היקף שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על קשר משמעותי בין תפקוד לא מאוזן של בלוטת התריס אצל נשים בהיריון לבין סיכון מוגבר לאוטיזם אצל ילדיהן. את המחקר הוביל פרופ' עידן מנשה מהמרכז הלאומי לאוטיזם ע"ש עזריאלי, כחלק ממחקר הדוקטורט של לינה אלבדור. הממצאים פורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

הורמוני בלוטת התריס של האם מהווים גורם מרכזי בהתפתחות המוחית של העובר, וכל סטייה מתמשכת בתפקוד הבלוטה עלולה להשפיע על מסלולים עצביים חיוניים. במחקר החדש נותחו נתונים של יותר מ־51 אלף לידות במרכז הרפואי סורוקה, מה שאפשר לחוקרים לבדוק בזמן אמת מה היו רמות ה־TSH וה־T4 של כל משתתפת בשלבי ההיריון השונים.

תפקוד לקוי של בלוטת התריס מאובחן בבדיקות הדם השגרתיות במהלך ההיריון, ויכול להתבטא בהיפותירואידיזם או בהיפרתירואידיזם. מצבים אלה מטופלים לרוב באמצעות תרופות שמטרתן להשיב את המערכת לאיזון.

"הקשר בין מערכת החיסון לאוטיזם נחקר כבר הרבה שנים וצובר עניין רב במיוחד בשנים האחרונות", מסביר פרופ' מנשה. לדבריו, ייתכן שקיים גורם גנטי משותף המשפיע הן על הנטייה להפרעות בתפקוד הבלוטה והן על התפתחות אוטיזם. הוא מדגיש כי המחקרים הקודמים לא הצליחו לבחון מה היה מצב האיזון ההורמונלי דווקא במהלך ההיריון עצמו – פער שמחקר זה בא למלא.

בחלוקת האוכלוסייה לשלוש קבוצות התגלה כי רק נשים שסבלו מבעיה ידועה בבלוטת התריס וגם לא היו מאוזנות בזמן ההיריון היו בסיכון מוגבר – כ־2.5 יותר מהאוכלוסייה הכללית – ללדת ילד עם אוטיזם. עוד נמצא קשר ישיר בין משך חוסר האיזון במהלך ההיריון לבין רמת הסיכון.

לדברי פרופ' מנשה, הממצאים מדגישים את חשיבות המעקב וההתאמה הטיפולית לאורך כל ההיריון: "ככל שמשך הזמן שבו האישה אינה מאוזנת במהלך ההיריון ארוך יותר, כך עולה הסיכון לאוטיזם אצל הילוד". עם זאת הוא מציין כי לא ניתן היה לבדוק את סיבת האי-איזון – אם בשל טיפול חלקי, היעדר טיפול או גורם אחר.

עוד ב-

הפרשנית לענייני ערבים חוגגת לידה אחרי ההפלה: "כולם יודעים שאשאר"

לכתבה המלאה

צוות החוקרים מבקש כעת להתמקד במנגנונים ההורמונליים שעשויים להסביר כיצד תפקוד בלוטת התריס משפיע על ההתפתחות העצבית של העובר. המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הרפואי מאיר והמרכז הרפואי סורוקה.