מעטים מהצעירים מבינים עד כמה הקשר בין רמת הניהול של מערכות המדינה השונות לבין איכות החיים שלנו הוא קשר חזק ומהותי. בטור זה ברצוני לעסוק בשלושה נושאים המהותיים לחיינו ולכאורה אין בניהם קשר ישיר והם זיהום האוויר, האלימות בישראל וההכנסה לנפש.

כפי שדיווח האתר YNET לפני כשנתיים, המדדים הבין לאומיים מלמדים כי רמת זיהום האוויר בישראל גבוהה מאוד. כך, על פי דוח הארגון הבנל"א יוניסף לשנת 2017 עמד זיהום האוויר העירוני בישראל על למעלה מכפליים מהכמות המרבית המותרת על פי ארגון הבריאות העולמית ובמקום ה-37 מתוך 38 המדינות שהוגדרו כמפותחות. על פי מחקר של ה-OECD משנת 2015 נמצאת ישראל במקום הרביעי מהסוף ברמת זיהום האוויר כפי שהיא נמדדת בכמות החלקיקים המזהמים באוויר. ואילו במחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 מוקמה ישראל כמדינה המערבית עם רמת הזיהום הגבוהה ביותר ובמקום ה-12 מכלל מדינות העולם.

שלושה מקורות חשובים לזיהום האוויר והם התחבורה, ייצור החשמל והתעשייה. בשלושת התחומים ניכרת אוזלת יד ממשלתית. בתחום התחבורה ישראל סובלת מהיעדרה של רכבת תחתית שתרומתה להפחתת זיהום האוויר הנגרם משימוש מופרז בכלי רכב היא אדירה. מעבר לכך, רמת התחבורה הציבורית בישראל, שיכלה אף היא להוריד כלי רכב מזהמים מהכבישים הצפופים שלנו, נמוכה מאוד. בתחום ייצור החשמל עברה אמנם ישראל לייצור חשמל על בסיס גז במקום הייצור המאוד מזהם על בסיס פחם.

אולם, ישראל מפגרת הרחק מאחור בשיעור האנרגיות המתחדשות בייצור החשמל. ואילו בתחום התעשייה, נתקל המעבר לייצור אנרגיה על בסיס גז בקשיים ובעיכובים בין היתר על שום מחיר הגז המאוד גבוה. כידוע, חברת החשמל חתמה באישור ממשלתי עוד בשנת 2010 על חוזה לרכישת גז ממאגר תמר במחיר שלדעתי משקף למעלה מכפליים את המחיר המגלם עלות בתוספת רווח סביר ואשר הרגולטור היה רשאי לאוכפו על מונופול הגז מכוח היותו מונופול.
יוצא אפוא, כי רמת הניהול הממשלתי תורמת תרומה נכבדה לזיהום האוויר הגבוה בישראל.

מכאן לנושא האלימות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית ולא רק במגזר הערבי. החברה שלנו היא חברה אלימה מאוד. מספר הרציחות בחברה הערבית הגיע לכמאה רק מתחילת השנה. רמת האלימות בבתי ספר בישראל גבוהה מאוד בהשוואה מערבית וכך גם רמת האלימות במשפחה. האלימות הגיעה אפילו לבתי החולים. ממצאים על שיעור הפשיעה בעסקים מחרידים כאשר שיעורים מאוד גבוהים של עסקים קטנים בכל רחבי הארץ חשופים לתופעת הפרוטקשן. לא מיותר לציין גם את האלימות המילולית כפי שבאה לידי ביטוי ברשתות החברתיות ובטוקבקים.

מחקר מעניין שפורסם ממש לאחרונה מצביע על קשר סיבתי בין רמת זיהום האוויר לבין רמת האלימות. מתברר כי זיהום אוויר לא רק פוגע בבריאותנו אלא שהוא גם מסית אותנו לאלימות. ברקע לכך, ככל הנראה, ההשפעה של הזיהום על תחושת הנוחות הפיזית שלנו שמעוררת מצידה תוקפנות, כמו גם ההשפעה השלילית של הזיהום על רמות הסרטונין במוח. הסרטונין הוא מוליך עיצבי מוחי המעכב תוקפנות ומעלה מצב רוח חיובי. עוד משפיע זיהום האויר על רמות הטטוסטרון שהוא הורמון המין הגברי הקשור מצידו עם תוקפנות, אלימות ופשיעה.  

מכאן, קצרה הדרך להשפעה השלילית על הפעילות הכלכלית שהרי פשיעה ידועה כאחד מהגורמים החשובים המדכאים פעילות כלכלית בכלל ופעילות השקעה בפרט והכול בהיזון חוזר שהרי רמת הכנסה נמוכה משפיעה על היכולת להתמודד עם זיהום האוויר ותורמת להתגברות הפשיעה והאלימות.

לנהל מדינה אינו משחק ילדים. כל מערכת שאינה מנוהלת היטב משפיעה לרוחב על חלקים נכבדים מאורחות חיינו. רמת הניהול הנמוכה של המדינה של מערכות חשמל, התחבורה והתעשייה מביאה לרמת זיהום אוויר גבוהה הפוגעת מצידה ברמת הבריאות הלאומית, מעלה את רמת האלימות הלאומית ומורידה את ההכנסה לנפש שלנו ואת יכולתנו להיחלץ ממעגל שוטים זה.

הכותב: פרופ' ירון זליכה, ראש החוג בחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית