"אחרי כל האימונים המפרכים, היכולות וההילה היוקרתית שלכם, איך התחושה למראה טייסי חיל האוויר שעושים את כל העבודה וקוטפים את התהילה במלחמה הנוכחית?" שאל השבוע אחי, שליח חב"ד בקמדן מרקט לונדון שלושה מידידיו שהגיעו ליריד פורים בבית חב"ד, שלושתם יוצאי סיירת מטכ"ל האגדית.

"הם צחקו" סיפר לי אחי והשיבו שהרושם הזה נוצר אך ורק בגלל "שהחבר'ה שלנו שנמצאים 'שם עכשיו' לא חוזרים כל שלוש ארבע שעות לאספרסו בבסיס ולספר מה עשו..".

אנחנו תמיד נחשפים רק לחצי מהתמונה המלאה, החצי השני תמיד חשאי יותר, פועל בצללים, כי רק משם אפשר לתת את הדיוק הנחוץ שימצה מהעוצמה האווירית את התוצאות המעולות שכולנו מתוודעים להן אחר כך במבזקי החדשות עוצרי הנשימה

הפער בין ההילה של כוחות האוויר לכובד האחריות של כוחות הקרקע לא התחיל מעכשיו, מאז שחר הימים היתה זו משאלת לב נכספת במיוחד של יהודים, להתעלות גבוה מעל העולם החומרי ואתגרי היום יום אל עולם האמת הרוחני, היטיב לנסח זאת דוד המלך באומרו מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר (כנף) כַּיּוֹנָה, אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד (תהילים נה) אבל הקב"ה מנע זאת מאיתנו כי חיל אוויר כבר יש לו, 'צבא השמים' מלאכים שרפים ואופנים עומדים לרשותו, אך ללא כוחות קרקע מיוחדים שלא חוזרים כל 3-4 שעות לאספרסו בגן עדן אלא נותרים למטה מאחורי הקווים עד להשלמת המשימה, לא תתקבל התוצאה המיוחלת, 'בּוּץ אִין דֶּה בּוֹץ' כפי שנוהגים לומר אצלינו.

עוד ב-

האמת מאחורי "לעשות טובה": זה מה שהורס כל זוגיות בישראל

לכתבה המלאה

ולכן כאלה אנחנו, צמודי קרקע בעל כורחנו, נאבקים לא לתת לסביבה להשתלט עלינו ולגרום לנו לשכוח מי אנחנו ומה המשימה שלנו, וזו הסיבה שבפרשת השבוע נקרא על מצוות 'מחצית השקל' שהצטווה כל יהודי לתת לבית המקדש פעם בשנה. משה רבינו עצמו תמה על כך שיהדות הדוגלת בשלימות מתעקשת לפתע דווקא על חצי, ואלוקים הסביר שהחצי הזה הוא תזכורת לכל יהודי שנמצא למטה שהחצי השני שלו הוא אלוקים המשגיח כל העת נכון לסייע ולחלץ, ובעיקר כדי לזכור שבלי חציה הקרקעי של המשימה הניצחון המיוחל לעולם לא יהיה שלם. שבת שלום. הרב יואל