נדל"ן ותשתיות
"במקום לשים את הכסף על דירה, שמתי אותו על איזנקוט"
נ' עמד לרכוש דירה בשדה דב - אבל ברגע האחרון הוציא את החיסכון ושם אותו בשוק ההון. הוא שמע את נאום הניצחון של איזינקוט, אבל שכח שאת הכסף סופרים במדרגות. וגם: כמה מילים פרופ' ירון זליכה, שרצה להוריד את מחירי הנדל"ן ולהילחם בטייקונים, אבל הבין שצדק חברתי מתחיל קודם כל בקמפיין טוב והפסיד לקמפיין הנגטיבי של נתניהו
1. כשבועיים לפני הבחירות, כשהסקרים האחרונים מופיעים בזה אחר זה על מסכי הטלוויזיה, הטלפון מצלצל. "ראית את הפוש?", הוא שואל אותי. "אתה יודע כמה פושים אני מקבל בשעה?", השבתי. "גוש השינוי מוביל במנדט. לפי כל התחזיות, הממשלה תתחלף", הוא ענה.
נ' אוהב לערוך איתי שיחות סלון. אנחנו מדברים על נדל"ן ועל כדורגל. על בארסה, הרכש החדש של מכבי נתניה ועל הדרך - על מחירי הדירות. "אתה רוצה לדבר על פוליטיקה?", שאלתי בתמימות. "קניתי מניות נדל"ן", הוא השיב.
רק לפני שבועיים הוא רצה לקנות דירה. הוא ערך סיבוב בין משרדי המכירות באזור המרכז וסיפר לי איך "הקבלן משדה דב", הסכים להוריד לו כמעט מיליון שקל לדירה, במקום 400 אלף שקל - הצעה שקיבל לפני מספר חודשים. הוא אמר שאם הקצב הנוכחי יימשך, הוא יוכל לקבל עוד 200-300 אלף שקל הנחה ולסגור. המחשבון אמר לי אחרת. נ' נסע שוב למשרד המכירות, וחזר מאוכזב. נציג המכירות הסביר לו שההנחה שקיבל הייתה על מיני-פנטהאוז, שעולה 10 מיליון שקל, וההנחה על דירה רגילה נותרה כפי שהציע לו. הוא יצא מהמשרד עם פרצוף חמוץ. "אני לא מבין, אם הקבלנים בצרות, למה הם לא מורידים עוד?", הוא השיב?.
את התשובה נחסוך מכם, אבל בינתיים - להחלטה. נ' שם חלק מההון העצמי שלו על מניות. הוא קנה מניות נדל"ן ובנקים, כי הוא רצה מניות תנודתיות יותר. בשבועיים הראשונים עד הבחירות, התיק שלו עשה 4.5%. "לא הייתי מרוויח את זה בשנתיים אם הייתי קונה דירה בישראל. במקום לשים את הכסף על דירה, פשוט שמתי אותו על איזנקוט", הוא הסביר בגאווה והפך למומחה נדל"ן. "וכל זה מבלי להתעסק עם שוכרים. מי צריך את כאב הראש הזה?".
כשתוצאות המדגם פורסמו, התקשרתי. "שמעת את איזנקוט?", הוא אמר. "פתח טלוויזיה", הוא המשיך, כאילו לא הייתי אדם שמחובר באינפוזיה לאתרי החדשות. "הוא בנאום ניצחון, והשוק עוד יעלה". נ' קם למחרת בבוקר, והבין שנאום הניצחון של איזנקוט, התחלף באווירה קצת אחרת - נתניהו והליכוד הפכו למפלגה הגדולה ביותר והבורסה צללה, כולל מניות הנדל"ן שלו. עוד באותו יום, התיק רשם ירידה של 8%. חלק ממניות הנדל"ן שבהם השקיע היו של החברות הגדולות. וכמו שאתם יודעים, הירידות בשוק ההון חזקות יותר מהעליות.
2. המקרה הזה לא מייצג. הוא גם לא אומר שלא כדאי לשים את הכסף בבורסה. שוק ההון יכול לייצר ערך רב למשקיעים, אבל מי שחושב שמדובר ב"כסף על הרצפה", כדאי מאוד שילמד לקח מהסיפור הזה. נ' כבר נכווה בעבר מהבורסה. הוא השקיע ב-2020 במניות שעשו קפיצה גדולה ולא נכנס בזמן. הוא הפסיד כסף במקום לקנות דירה במרכז, שבינתיים ערכה עלה לפחות ב-30%. נכון, יש המון אנשים שהרוויחו לא מעט כסף בסבב הזה של הבחירות. אני מכיר באופן אישי מי שנכנס לבורסה כמה ימים קודם, ויצא בזמן כי לא האמין לסקרים.
התשובה לשאלה היכן להשקיע, בשוק ההון או בנדל"ן, היא ממש לא חד משמעית - איפה אתם שמים את הכסף שלכם, האם יש לכם סבלנות להמתין שיגיע התיקון? וכמה אתם אוהבי סיכון?
נ' לא החזיק מעמד. הוא מימש חלק מהתיק. אמרתי לו שדווקא עכשיו זו טעות גדולה. הוא הפסיד בסבב הנוכחי עשרות אלפי שקלים ועכשיו הוא מחכה לסבב הבא של הבחירות. "אז מה אתה אומר, אם יהיה עוד סבב - להשקיע במניות או בנדל"ן?", הוא שאל.
"מסי או רונאלדו?", השבתי לו כגמולו.
"לאמין ימאל", הוא ענה בהתחכמות.
3. סבב הבחירות הנוכחי הוליד דור חדש של מאוכזבים מצביעי זליכה, כאלה שהאמינו שאפשר להוריד את מחירי הדיור ואת המחירים בסופר. בניגוד למפלגות אחרות, לא תשמעו את רובם כועסים. הם ידעו שיש סיכוי טוב שפרופ' זליכה לא יעבור את אחוז החסימה וחלקם אפילו ימשיך להצביע לו בבחירות הבאות.
הקמפיין של זליכה היה נגטיבי. הוא התמקד בחיסול ממוקד של הטייקונים, רצה להוריד את יוקר המחיה, להוזיל את מחירי הדיור ולחשוף את הפוליטיקאים המושחתים. עד כאן נשמע נהדר. אבל נתניהו החזיר לו בקמפיין נגטיבי משל עצמו. הוא קרא למצביעי הימין לשים מחל בקלפי, ולא לשים את הכסף אצל מי שהוא טוען שהתנגד לרפורמת הסלולר וסייע לטייקונים בעצמו.
הבעיה היא שבקמפיין בחירות למצביעים אין זמן ללכת אחורה ולברר מה קרה. הם עסוקים במסע הפחדה, ורובם, מה לעשות, הלך לקלפי והצביע מחל, חיזק את פייגלין וסמוטריץ' (מהלך מצוין של שר האוצר, שידע שהוא בסכנת הדחה) כדי שיעברו את אחוז החסימה או שרף קולות על עופר וינטר, שספג גם הוא קמפיין נגטיבי מנתניהו.
בניגוד למפלגות הקטנות, לנתניהו יש יכולת לעשות קמפיין כזה - והוא אפילו עבד. מאות אלפי אנשים בישראל קוראים די ליוקר המחיה, אבל לא היו שם בשביל זליכה, ששוב נותר בחוץ. הוא לא הודח על חודו של קול - אלא על חודו של 2.72% - די רחוק מאחוז החסימה, ובחישוב גס - 25-30 אלף קולות.
עוד ב-
זה לא אומר שהציבור בישראל לא חושב שצריך להוריד את יוקר המחיה. הוא פשוט מאמין שאי אפשר לשנות את המצב. זליכה רצה להיות שר אוצר, אבל הוא יודע שגם אם היה עובר את אחוז החסימה, לא בטוח שהיה מקבל את התיק. לא בטוח שבלחץ שהיה מופעל על איזינקוט, לא בממשלת אחדות, ובטח לא תחת ממשלת נתניהו.
מעניין מה יקרה בסבב הבא.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



