באולם בית המשפט המחוזי בלוד התכנסו השופטים דנה מרשק מרום, עידו דרויאן-גמליאל ומאור אבן חן כדי להכריע בערעור שהגישה המדינה נגד רון כהן, צעיר בן 25 שהסתבך בתרמית מתוחכמת. כהן הודה ב-44 אישומים של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים והתחזות, לאחר שמכר כרטיסים ומנויים פיקטיביים להופעות ואירועי ספורט דרך הרשת החברתית פייסבוק, וגרף לכיסו למעלה מ-44,000 שקלים.  

בין אפריל ליולי 2022, הפעיל כהן תרמית מתוכננת היטב שבה ניצל את הפופולריות של פייסבוק למכירת כרטיסים. הוא פרסם מודעות על כרטיסים להופעות של אמנים מובילים ולמשחקי כדורגל.

כהן ואחיו השתמשו במספר מכשירי טלפון וכרטיסי סים מתחלפים כדי להסתיר את זהותם, ויצרו קשר עם 49 קורבנות, לעיתים ביוזמתם ולעיתים בתגובה לפניות. לפי כתב האישום, כהן לא רק רימה את לקוחותיו, אלא גם מכר כרטיסים במקביל למספר אנשים. "במספר מקרים רכש המשיב כרטיסים ממתלונן, ובהמשך מכר את הכרטיסים מספר פעמים למתלוננים שונים, כך שבפועל, מרבית רוכשי הכרטיסים לא יכלו לממש את הכרטיסים שכן היה מדובר בכרטיסים פיקטיביים", נכתב בפסק הדין.

כדי להקשות על איתורו, החזיק כהן במספר מכשירי טלפון שונים ובעשרות כרטיסי סים אותם החליף באופן שיטתי. הוא גם הפעיל אחרים על מנת לקבל את הכספים שהרוויח ממעשי ההונאה.

בנוסף לנזק הכספי, כהן גרם נזק תדמיתי חמור גם לחלק מהמוכרים המקוריים. לאחר רכישת כרטיסים ממוכר תמים, התחזה כהן לאותו מוכר. כתוצאה מכך, פרטיו ותצלומו של המוכר המקורי נחשפו ופורסמו ברבים, והחשדות הופנו אליו. חלק מהקונים שנפגעו אף פנו למוכר המקורי בדרישה להחזר כספים או פיצויים. כהן אף ניצל את תמימותם של המתלוננים תוך הצגת עצמו במקרים רבים כחייל בודד הסובל מקשיים כלכליים, אשר חשבון הבנק שלו מוגבל או בחריגה.

השיטות שבהן השתמש כהן היו מגוונות. לעיתים שלח "אסמכתא מזויפת להעברת התמורה לחשבון של המתלונן, כאשר בפועל לא הועבר לחשבון המתלונן כל סכום כסף". במקרים אחרים, ביקש מהקורבנות להפיק קוד למשיכת מזומן ללא כרטיס, או השתמש באפליקציית "ביט" להעברת כספים דרך קורבנות אחרים. 

הפרקליטות, באמצעות עו"ד נעמה תור זאבי, טענה כי מעשיו של כהן מחייבים ענישה מחמירה. היא ביקשה לקבוע מתחם ענישה שנע בין 28 ל-48 חודשי מאסר, ולהטיל על כהן מאסר בפועל שישקף את חומרת מעשיו.

מנגד, הסנגור שייצג את כהן, הציג תמונה של צעיר שגדל בצל קשיים ואיבד את אמו למחלת הסרטן בגיל 15 וחי תחת מצוקה כלכלית כבדה. בתקופת המעשים, הוא היה נתון ללחצים מצד גורמים עברייניים שדרשו ממנו להחזיר חובות. תסקירי שירות המבחן תמכו בגישה זו, וציינו כי כהן "קיבל אחריות על המעשים, הביע צער וחרטה" והמליצו על "ענישה בעלת אופק שיקומי".

בית משפט השלום בראשון לציון, שדן בתיק בתחילה, אימץ את הגישה השיקומית והטיל על כהן עונש מקל: תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס של 10,000 שקלים, פיצוי לקורבנות בסך 44,900 שקלים וצו מבחן. אך המדינה ערערה, בטענה שהעונש אינו משקף את חומרת המעשים.  

בדיון בערעור, שהתקיים לאחרונה, התמקדו השופטים בשאלת האיזון בין חומרת ההונאה לנסיבותיו האישיות של כהן. התביעה טענה כי "קביעת בית משפט קמא לפיה מתחם העונש ההולם ביחס לכל כתב האישום נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, שגויה", והדגישה כי התהליך הטיפולי שבו משתתף כהן אינו מספיק משמעותי כדי להצדיק עונש קל.  

ההגנה, לעומת זאת, ביקשה לשמר את הגישה השיקומית, והצביעה על "נסיבות כבדות משקל – גילו הצעיר ופגיעתו הקשה של מאסר ראשון… נטילת האחריות והחרטה הכנה… נסיבות חייו הקשות". היא הדגישה כי כהן הודה במעשיו, חסך זמן שיפוטי והשיב את הכספים, ולכן מגיעה לו הזדמנות לשיקום.  

השופטים בחנו את הפסיקה הרלוונטית ואת נסיבות המקרה, וקבעו כי  כהן "פעל באופן מחושב ומתוכנן, למטרת רווח קל ומהיר", ופגע בערכים כמו חופש ההחלטה, ההגינות במסחר המקוון והאמון הציבורי. 

עם זאת, הם התחשבו בנסיבותיו האישיות של כהן ולאחר שקילת כל השיקולים, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של כהן. במקום תשעה חודשי עבודות שירות, נגזרו עליו 17 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. צו המבחן בוטל, אך שאר רכיבי העונש – קנס, פיצוי לקורבנות ומאסר על תנאי – נותרו על כנם. 

עוד ב-

כך נסחטו גברים בתרמית של שירותי מין פיקטיביים

לכתבה המלאה

הונאת אשראי היא תופעה נפוצה למדי. הדרכים להשיג פרטי אשראי הם מגוונים, בין היתר באמצעות התחזות לרשת מרכולים יוחננוף, אבל עוד קודם לכם זה קרה גם תוך שימוש בשם של הרשת של רמי לוי. רק לאחרונה פרסמנו על שיטת עוקץ מתוחכמת שבה היו מעורבים עורכי דין.