פרשת הקרקעות בלב עיר הבירה ממשיכה להתחמם. בכך, אחרי שנים של גרירת רגליים ובעקבות משבר מתמשך ותחושת הפקרה מצד הרשויות, הגישו הבוקר (רביעי) מאות חוכרי דירות, מוסדות ציבור ומלונות עתירה תקדימית לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, כנגד הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, חברת "אקסטל", שותפות "ניות קוממיות" ועיריית ירושלים.

העתירה, החתומה בידי מאות חוכרי דירות, מוסדות ציבור ובתי מלון, עוסקת בקרקעות המשתרעות על כ-571 דונם בשכונות טלביה, רחביה, ניות, גן הפעמון ועמק המצלבה בירושלים. מדובר בקרקעות שנחכרו בשנות ה-50 על ידי קק״ל מהכנסייה היוונית לתקופה של 99 שנים, ועתידות לשוב לבעליהן לכאורה בשנים 2051–2052. אלא שעל פי העתירה והחומרים המצורפים לה – לקק״ל קיימת זכות הארכה אוטומטית לצמיתות, המאפשרת לה להחזיק בקרקעות ללא הגבלה של זמן ובמחיר סמלי בלבד.

על רקע מכירת זכויות הבעלות לגורמים זרים (כולל עסקה בסך כ-750 מיליון שקל לטייקון האמריקאי גארי ברנט בשנת 2023), דורשים העותרים מבית המשפט לעצור את תהליך הוויתור ולחייב את קק״ל ורמ״י להצהיר כי החכירה תוארך – ובכך להגן על זכויותיהם של אלפי תושבים ונכסי העם היהודי בירושלים.

גארי ברנט. צילום אתר אקסטל

חוות דעת שמאית מקיפה מטעם השמאי חזקיה העצני והכלכלן ארי בלויגרונד, כמו גם חוו״ד של השמאי עודד לוי מטעם קק״ל שהוגשו במסגרת העתירה, קובעות כי כ-99.5% מערך הקרקעות מיוחס לזכויות החוכרים, בעוד שזכויות הבעלות שנרכשו משויכות לכ-0.5% בלבד. החוו״ד מטעם העותרים כוללת ניתוח של מאות עסקאות והשוואות מחירים, כמו גם סקירה של חוזים והסכמים היסטוריים שמצביעים על כך שלקק״ל ניתנו בפועל זכויות של בעלים – ולא רק של חוכרים.

בעתירה מצוטטים גם פרוטוקולים ממשא ומתן שנוהל בשנות ה-50, מהם עולה כי הכנסייה הסכימה למכור את הבעלות בפועל, אך לבסוף בחרה 'להלביש' את העסקה בחכירה כדי להימנע מביקורת פנימית. עוד נטען כי הסירוב של קק״ל ורמ״י לממש את זכות ההארכה יוצר אי ודאות חמורה, פוגע בזכויות הקניין של החוכרים ומוביל לירידת ערך חדה של הנכסים.

לדברי נציגי המטה, במשך למעלה מעשור הם פונים שוב ושוב לקק"ל ורמ"י בבקשה לטפל במשבר – אך נתקלים בהבטחות ריקות ובשוקת שבורה. בינתיים, נציגי החברות החדשות עוברים בין הדיירים ודורשים מהם לחתום על הסכמים דרקוניים, תוך רמיזות מפורשות כי לאחר 2051 יאבדו את דירותיהם.

מטעם המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל נמסר כי "לפני כ-15 שנים גילו אלפי תושבים כי שכונות שלמות בלב ירושלים נמכרו מאחורי גבם לגורמים עלומים וחברות זרות. מאות פניות לקק"ל ורמ"י לאורך השנים נענו בהבטחות חוזרות ונשנות לפתור את הבעיה בהקדם, אבל ההבטחות נותרו ריקות, לא נעשה דבר - והנזקים הכספיים והנפשיים הצטברו מיום ליום.

לא רק שקק"ל לא פעלה כמצופה ממנה, אלא שלאחרונה התפרסמו שמועות על ׳עסקת כניעה׳ לאותם ספסרי קרקעות עלומים, במסגרתה מגלגלים את הבעיה ב-50 שנה בלבד ומשאירים את החוכרים כבני ערובה של יזמים אגרסיביים, וכל זה - תוך ויתור של קק״ל על מליארדים מנכסי העם היהודי אותם קנתה בכסף מלא, כולל שטחי ציבור ושטחים ירוקים. אחרי שלא הצליחו לפתור את הבעיה מחוץ לבתי המשפט ובשל ההתנהלות השערורייתית לאורך השנים, לא נותרה לתושבים ברירה אלא לעתור ולבקש צדק מבית משפט שימנע את גזילת בתיהם ורכושם, כמו גם את רכוש העם היהודי".

מטעם עו"ד אילן סופר, אלעד בקר ודניאל צופין, שמייצגים את העותרים, נמסר בתגובה: "מדובר באחת העתירות המשמעותיות ביותר שהוגשו לבית המשפט הגבוה לצדק. למעשה עתירה זו תקבע את גורלה של חטיבת קרקע בשטח כולל של כ-571 דונם בלב בירת ישראל ואת גורלם של מאות רבות של משפחות, מוסדות ציבור, מלונות ואופיים של שטחים ציבוריים ירוקים ופתוחים. ככל שמתעמקים בנושא, קשה יותר להבין את התנהלותה ומניעיה של קק"ל".

עוד הוסיפו: "כידוע, קק״ל, אשר חרתה על דגלה את השמירה על קרקעות המדינה היהודית לנצח נצחים, מאפשרת ספסור בקרקעות המדינה מתחת לאפה בידי חברות זרות ושותפים עלומים תוך פגיעה אנושה בזכויותיהם של חוכרי המשנה והעם היהודי בכללותו".

מחברת אקסטל נמסר בתגובה: "אקסטל פועלת ותמשיך לפעול להבטחת פתרון מאוזן, ראוי ומהיר לסוגיית קרקעות אלה ובראשו הבטחת מעמד הדיירים. בהתאם לכך כבר כיום עומדת בפני הדיירים הצעה אטרקטיבית ביותר להבטחת הבעלות בדירה במסגרת עסקת פינוי בינוי שרבים כבר הצטרפו אליה, בה הם יזכו לודאות, ביטחון ולעלייה משמעותית בערך דירתם. די לעיין בהצעה זו כדי להבין שהחברה רוצה לפעול יחד, במשותף ובמלוא הרגישות. 

עוד ב-

משה ליאון יפעל לעצירת עסקת הנדל"ן הענקית בירושלים?

לכתבה המלאה

לצערנו, ישנם גורמים שפועלים ממגוון אינטרסים לבלום כל פתרון, ובמקום לברך על ניסיונות שונים לקדמו לטובת הדיירים, ולטובת ירושלים, מעדיפים להביא לגרירת העניין להליכים משפטיים. אנחנו נמשיך לפעול באחריות במסלול האמיתי היחיד, מול כל הגורמים המעורבים, כדי להביא להסכמות רחבות ולפתרון win win שישרת את טובת הכלל".