משפט
שיתפתם את ההתכתבויות המיוחסות לאוריך? גם אתם עלולים להיתבע
ההנחה הרווחת היא, שמי שרק מעביר הלאה צילומי מסך חסין מפני תביעה. אולם חוק הגנת הפרטיות קובע אחרת, וההגנות שהוא נותן אינן חלות בכל מצב
מאז שאתר אנונימי החל להפיץ ברשת התכתבויות וואטסאפ המיוחסות ליונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה, צילומי המסך עוברים מיד ליד. עורכי הדין של אוריך טוענים שחשבון הוואטסאפ שלו נפרץ, ולפי הדיווחים הודיעו שגם מי שמשתף את ההתכתבויות ייתבע אישית. על כך שהפורץ עבר עבירה אין עוררין. אבל מה לגבי מי שמעבירים את ההודעות הלאה? האם החוק מגן עליהם?
חוק הגנת הפרטיות קובע שגם פרסום או מסירה של דבר שהושג בדרך של פגיעה בפרטיות הם פגיעה בפרטיות בפני עצמה. כך גם העתקה או שימוש בתוכן של כתב שלא נועד לפרסום, ובכלל זה מסר אלקטרוני, בלי רשות הכותב או הנמען. המחוקק אינו שואל רק מי פרץ, אלא גם מי הפיץ.
כשההפצה נעשית במזיד, מדובר בעבירה שעונשה עד חמש שנות מאסר. במישור האזרחי, גם כשאין מזיד, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק וכפל הסכום אם הוכחה הכוונה לפגוע.
גם מי שטוען שמדובר בשיתוף תמים, אינו חסין. בית המשפט העליון קבע, בהקשר של לשון הרע, כי שיתוף פוסט ברשת חברתית הוא פרסום, וניתן לתבוע גם את המשתפים. לייק, לעומת זאת, אינו פרסום.
קשה לשלול שיש עניין ציבורי ביחסים שבין יועץ בכיר של ראש הממשלה לבין עיתונאים. אולם, כדי ליהנות מהגנת העניין הציבורי, צריך שהעניין הציבורי יצדיק את הפגיעה בנסיבות העניין, ועל הטוען להגנה להוכיח שהפרסום לא היה כוזב.
כשאוריך טוען שחלק מההודעות שונו, הוכחה שההודעות המשותפות, תוכנן אמת, קשה מאוד. לשם השוואה, בעניין השר בן גביר, סירב בית המשפט העליון למנוע שידור של התכתבויות וואטסאפ, אבל שם החומר התקבל מאחד מנמעני ההתכתבות ואיש לא חלק על האותנטיות שלו. מי שמשתף צילום מסך שיתברר כמזויף או ערוך, מאבד את ההגנה, ועלול להיתבע גם בגין לשון הרע.
לכן יש להבחין לא רק בין הפורץ למפיץ, אלא גם בין מי שמדווח לבין מי שמפיץ. עיתונאי שבודק את החומר, מאמת אותו ומפרסם רק את מה שיש בו עניין ציבורי אמיתי, עשוי ליהנות מהגנות החוק, ובהן הגנת החובה המקצועית. מי שמעביר צילומי מסך בלי שבדק דבר, עלול למצוא את עצמו בלי הגנה, ולהיתבע בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע.
עו"ד עידו שכטר
עוד ב-
לפני שמשתפים, כדאי לשאול כמה שאלות. האם אני יודע שהמידע אמיתי? עד כמה אמין המקור שממנו קיבלתי אותו? האם יש בתוכן עניין ציבורי, או שמדובר ברכילות גרידא? אם אינכם בטוחים בתשובות, מוטב שלא תשתפו.
הכותב הוא עורך דין העוסק בדיני הגנת הפרטיות וסייבר, בעל הסמכת DPO מאונ' בר-אילן
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
