בעקבות אישור תקציב המדינה ואיתו גם אישור תקציב ההסכמים הקואליציוניים, פנתה עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון במכתב לראש הממשלה, שר האוצר, היועמ"ש ויו"ר הכנסת בהתראה על פנייתם לבג"ץ בשל פגיעה בשוויון ובמינהל התקין.

במכתב עליו חתומים הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש, ועו"ד יפעת סולל, יועצת משפטית וסמנכ"לית חדו"ש נכתב כי "מדובר בהיקף חסר תקדים שכל כולו העברת כספים, ששולמו על-ידי הציבור הישראלי, ומועברים באופן בלתי שוויוני שאינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין, לקבוצות ספציפיות בציבור הישראלי, שקולות נציגיהן בכנסת נקנו – בכסף – לשם הרכבת הממשלה".

לטענתם היקף הכספים הקואליציוניים בחוק ההסדרים שאושר היום (ד'), הינו חסר תקדים והוא גדול פי שלושה מסכום המקסימום שנרשם אי פעם בתולדות ישראל וכמעט פי חמישה מהתקציב הקודם. על פי המכתב, "באשר מדובר בהיקף עצום, אשר הלך וגדל במהלך השבועיים טרם הבאת התקציב לכנסת וחרג מחישובי האוצר שנעשו לשם הכנת התקציב, נדרש קיצוץ רוחבי בתקציב של כלל משרדי הממשלה, כך שמדובר באופן ברור בהחלטות שמשמען פגיעה בשירותים הציבוריים של כלל תושבי ישראל, לטובת העברת תקציבים לקבוצות פרטיקולריות שפוליטיקאים מסויימים, אשר דרשו כספים אלה כתנאי לתמיכתם בתקציב ובקואליציה,  חפצים ביקרן".

במכתב טוענת חדו"ש כי אין לממשלה זכות להעביר תקציבים באופן שאינו שוויוני, והמנוגד לאינטרס הציבורי, וכי ההעדפה המיגזרית שנעשתה בחוק התקציב באמצעות הכספים הקואליציוניים מעוותת את חובת המדינה לפעול בדרך של שוויון. כך למשל העדפת מערכות חינוך פרטיות, מתבדלות, הקשורות למפלגות, אשר אינן מיישמות בפועל בבתי הספר לבנים את תוכניות הליבה המחייבות של משרד החינוך, באופן חלקי או מלא, משמעה גם פגיעה בחינוך הממלכתי וגם בכלכלה הלאומית. בנוסף הם אומרים כי ממשלת ישראל בחרה לכלול בתקציב  סכומי עתק, שמטרתם לממן פעילויות הדתה – נסיון לשנות את אמונותיהם ואורח חייהם של אזרחים בעלי השקפה חילונית, חופשית וליברלית. עוד נכתב כי כל הכספים הקואליציוניים הובאו אל שולחן הכנסת כחלק מהמכלול המכונה "חוק ההסדרים". מדובר באלפי סעיפי תקציב, שרבים מהם אינם מפורטים באופן התואם את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

עוד ב-

סוף לסאגה: תקציב המדינה וחוק ההסדרים אושרו בכנסת

לכתבה המלאה

לסיכום כותבים בחדו"ש כי "חוק התקציב וחוק ההסדרים שעברו ביממה האחרונה חותרים תחת עקרונות הצדק והשוויון, פוגעים במחוייבות רשויות השלטון לפעול כנאמני הציבור, ואינם עולים בקנה אחד עם שלטון החוק, המינהל התקין והגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית... לצערנו אין מנוס  מפניה  אל בית המשפט הגבוה לצדק, כדי שישוב ויעמיד  את רשויות השלטון על חובתן לפעול בהתאם לחובת הנאמנות החלה עליהם לטובת כלל הציבור בישראל בבואן להשתמש ולהקצות את משאבי הציבור".