בארץ

זו שרפה 57 מיליון שקל וזו שקעה בחובות: המספרים המטורפים של הבחירות

חוק המפלגות דורש איסוף של 100 חתימות בלבד, ותשלום אגרת רישום צנועה של כ-37 אלף שקלים לרשם המפלגות. אך כדי שמפלגה תצליח לשים פתק בקלפי, 37 אלף השקלים הם רק דמי הרצינות

עקבו אחרינו בגוגל

הדסה בלומרט | 27/10/2026 17:49

כל אזרח ישראלי שחולם להיות ראש ממשלה, או סתם חבר כנסת מן המניין, יכול לעשות זאת בקלות יחסית: חוק המפלגות דורש איסוף של 100 חתימות בלבד, ותשלום אגרת רישום צנועה של כ-37 אלף שקלים לרשם המפלגות. על הנייר, מדובר בהליך דמוקרטי נגיש לכל פועל. אלא שהפער בין החתימות והאגרה לבין המציאות הפוליטית הוא אחד מפערי הגדלים המטורפים ביותר בכלכלה הישראלית.

כדי שמפלגה תצליח לשים פתק בקלפי שלכם, 37 אלף השקלים הם רק דמי הרצינות. מרגע תחילת הקמפיין, מפלגות ישראל פותחות מבערים ומוציאות סכומי עתק שמגיעים למאות מיליוני שקלים למערכת בחירות אחת. אז מי מוציאה הכי הרבה, על מה הולך הכסף, ומי בסוף משלם את החשבון? יצאנו לבדוק.

אם מסתכלים על דוחות מבקר המדינה והכנסת משנים שעברו, מגלים שיש בליגה הפוליטית "מעמדות" ברורים בכל הנוגע לשריפת מזומנים.

במקום הראשון: הליכוד
מפלגת השלטון היא שיאנית ההוצאות הבלתי מעורערת של ישראל. בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 (2022), הוציאה הליכוד כ-57 מיליון שקלים על קמפיין הבחירות. בשיא המאבק הפוליטי של 2019-2020, ההוצאות של הליכוד אף נשקו ל-70 מיליון שקלים למערכת בחירות בודדת. המספרים הללו מציבים את הליכוד גם בראש טבלת החובות, עם הלוואות של קרוב ל-50 מיליון שקלים שלקחה המפלגה מקופת הכנסת.

במקום השני: יש עתיד וכחול לבן
המתחרה המרכזית של הליכוד לא נשארת הרבה מאחור. בבחירות 2022 הוציאה "יש עתיד" כ-40 מיליון שקלים. עם זאת, השיא של גוש המרכז-שמאל נרשם בימי "כחול לבן" המאוחדת - אז רצו יחד גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי. הקמפיין המפלצתי ההוא עלה למעלה מ-60 מיליון שקלים, והשאיר אחריו בור כלכלי לא קטן כשהמפלגה התפצלה.

מפלגות הביניים: מ-12 ועד 25 מיליון שקל
המפלגות הבינוניות בגודלן - כמו ש"ס, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והציונות הדתית - מוציאות בממוצע סכומים נמוכים יותר, אך עדיין דמיוניים, הנעים סביב 12 עד 25 מיליון שקלים לקמפיין.

הסכומים המצטברים של המערכות הפוליטיות בישראל הם בלתי נתפסים. עלות ממוצעת של מערכת בחירות אחת (לכלל הסיעות יחד) עומדת על כ-250 עד 290 מיליון שקלים (השיא נרשם בכנסת ה-22 עם 288.6 מיליון שקלים).

כאשר מחברים את חמשת סבבי הבחירות של השנים 2019–2022, מגלים שהמפלגות שרפו יחד למעלה מ-1.2 מיליארד שקלים. במקביל, כדור השלג של ההלוואות שהמפלגות לקחו מהכנסת תפח לממדי ענק, והחוב הכולל של הסיעות הגיע בשיאו לטווח שבין 150 ל-190 מיליון שקלים.

לאן באמת הולך הכסף?

לפי נתוני מבקר המדינה, העוגה מתחלקת בצורה כמעט זהה אצל כל המפלגות.

פרסום ודיגיטל (כ-44% מהתקציב): זהו "הבור השחור" הגדול ביותר. מיליוני שקלים נשפכים על פייסבוק, אינסטגרם, גוגל וטיקטוק, לצד שלטי חוצות וסרטוני תדמית. כדי לסבר את האוזן, בחודש בודד של בחירות, מפלגה כמו הליכוד יכולה להוציא קרוב ל-2 מיליון שקלים רק על קידום ממומן ברשתות החברתיות של מטא.

שכר ושטח (כ-27% מהתקציב): כוח אדם, טלפנים, משקיפים, פעילי שטח למרכזי ערים, מנהלי מטות ומערך הסעות אדיר ביום הבוחר עצמו.

סקרים ויועצים (כ-15%): קמפיין מודרני מבוסס על סקרים יומיים, קבוצות מיקוד ויועצים אסטרטגיים (לעתים קרובות מחו"ל) שגובים שכר טרחה פנומנלי.

תפעול ומנהלה (כ-13%): שכירת משרדים מפוארים למטה, ייעוץ משפטי (בעיקר סביב עתירות לפסילת מועמדים או קלפיות), רואי חשבון וביטוחים.

בארצות הברית, קמפיינים פוליטיים מבוססים ברובם על תרומות עתק מאילי הון ומתורמים קטנים. בישראל לעומת זאת, החוק מגביל תרומות לאלפי שקלים בודדים כדי למנוע הון-שלטון. התוצאה? כ-99.7% מהכנסות המפלגות בישראל מגיעות ישירות ממימון ממלכתי. כלומר, מקופת המדינה ומכיסו של משלם המסים.

השיטה עובדת לפי "יחידת מימון" - כל חבר כנסת שווה למפלגה סכום כסף (שנע סביב 1.6 מיליון שקלים). הבעיה מתחילה ב"קזינו" של לפני הבחירות: החוק מאפשר למפלגות לקחת מקדמות והלוואות מהכנסת על סמך הסקרים שלהן.

עוד ב-

127 מיליון שקל למיגון בתי נתניהו: זינוק של פי 4.5 בכהונה אחת

לכתבה המלאה

מה קורה כשמפלגה מהמרת בגדול, בונה קמפיין של 20 מיליון שקל מתוך ציפייה לקבל עשרה מנדטים, אבל מתרסקת בקלפי ומקבלת רק ארבעה? (או גרוע מכך, לא עוברת את אחוז החסימה). היא נשארת עם חוב ענק לקופת המדינה. החוב הזה נפרס לעשרות שנים, או במקרים של מפלגות שנעלמות מהמפה - פשוט נמחק, ומי שסופג את ההפסד הוא הציבור.