מס רכוש על קרקעות פנויות צפוי להכניס למדינה 8 מיליארד שקל בשנה. זה הרבה מאוד כסף. ההערכה הזאת של שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, מגיעה אחרי שהמדינה בחנה במשך תקופה ארוכה אפשרות להטלת המס.

בישראל יש כיום 330 אלף משקי בית עם קרקע פנויה. ההערכה היא ששווי הקרקעות שבבעלותם נאמד בכ-350 מיליארד שקל. המדינה רוצה לגבות 1.5% לשנה מהקרקעות שנותרות פנויות. לא ברור כיצד המדינה מתכננת להכניס את הסכום הזה. גם אם ניקח 1.5% מכל קרקע פנויה במדינה, הסכום יעמוד על 5.25 מיליארד שקל. אולי הנתונים מגיעים על רקע קרקעות נוספות שבידי הקבלנים ולא משקי הבית הפרטיים.

גורמים ברשות המסים אמרו ל-ice כי לדעתם מדובר בטעות והמדינה אכן לא תוכל לגבות 8 מיליארד שקל בשנה. למהלך הזה יש ביקורת גם מצד בעלי קרקעות פרטיים שטוענים כי "יש אנשים שיש להם קרקע אבל אין להם כסף לאכול - הקבלנים הגדולים, הכרישים, יאכלו אותם. הם יגיעו לקרקע וינצלו אנשים שאין להם כסף". בנוסף, המתנגדים טוענים כי חלק מבעלי הקרקעות אינם בעלי ממון ואינם יכולים להשיג 1.5-2.5 מיליון שקל לבניית וילה. "מה שאני אעשה כשהחוק ייצא הוא פשוט לשלם מס. זו נוכלות של המדינה", אמר לנו בעל קרקע. "הם יודעים שאין לי כסף לבנות ורוצים שאמכור את זה ליזמים. היזם או איש פרטי יציע לי 1.5 מיליון שקל על קרקע שווה פי 2, ואז מה אעשה? לא אמכור לו ואצטרך לשלם מס, כשאין לי את הכסף לשלם. אני מכיר פנסיונרים שאין להם שקל אבל יש להם קרקע".

יתרה מכך, נראה כי המדינה לא תצליח לגבות מס בשיעורים גבוהים. בפעם האחרונה שזה קרה, כך מתברר, שיעור הגביה עמד על פחות משליש, כך שייתכן שהתחזית של רשות המסים עומדת על הנחה שהיא תגבה 100% מהמס.

מס רכוש כבר נגבה בישראל בעבר. המס השנתי הוטל עד שנת 2000, ואז מדובר היה בסכום של 2.5%-1.5%. המטרה של המדינה היא לא רק הכנסה, אלא גם לעודד בנייה. משקיעי הנדל"ן כבר משלמים 8% על דירה שנייה ונראה שיחשבו פעמיים אם לקנות קרקעות זמינות לבנייה לצורך השקעה או בנייה עתידית לצורך מכירה.  המס בוטל בשעתו בשל לחץ ציבורי, אך ברשות המסים כבר הודיעו שמדובר בהחלטה סופית - החל מ-2026. מעכשיו, לא רק משקיעי נדל"ן ימוסו, אלא גם פרטיים שטרם התחילו לבנות.

בנוסף, המגזר הערבי הולך לשלם הרבה מאוד כסף על הקרקעות הפנויות וייתכן שישמיע מחאה בעניין. ההערכה של רשות המסים היא שהמגזר הערבי, ביחס לגודלו כמובן, מחזיק בכמות נכבדת של קרקעות כאלה. במוקד נמצאים היישובים סכנין, נצרת, שפרעם ואום אל פחם.

השאלה היא עד כמה מכירת הקרקעות תואץ בעקבות המהלך. כבר עכשיו מעריכים ברשות המסים כי בעלי הקרקעות לבנייה רוויה הם אלה שימכרו ראשונים, משום שערך הקרקע הוא גבוה והם עלולים לשלם מאות אלפי שקלים בשנה. לצד זה, בעלי קרקע קטנה מחוץ לאזור למכרז, נניח שמדובר ברבע דונם בשווי ב-2-2.5 מיליון שקל, עלולים שלא למכור אותה אם יעריכו שערך הקרקע יעלה ב-30-40 אלף שקל בשנה.

עוד ב-

רשות המסים מתכננת: כך נגבה 8 מיליארד שקל בשנה ממשקיעי נדל"ן

לכתבה המלאה

מחירי הקרקעות במכרזי רמ"י יורדים בחלק מאזורי הארץ. בפריפריה המחירים עדיין נמוכים אבל את הירידה המשמעותית אפשר להרגיש באזור המרכז, בעיקר באזורים שהם לא אזורי ביקוש מובהקים.