נדל"ן ותשתיות

הבכירה מהוועדה המחוזית בראיון: "המטרה ברורה: לקצר את זמני ההיתר"

מ"מ יו"ר הוועדה המרחבית זמורה ויו"ר הוועדה המחוזית חיפה, רות שוורץ, שופכת אור על אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות בתחום הבנייה, מורשה להיתר, שצפויה לקצר זמנים ולהאיץ את קצב הבנייה בישראל. בראיון היא מבהירה: "אם נראה סטיות מהוראות התוכנית, לא נהסס" | ראיון

איציק יצחקי | 14/6/2026 9:37 עקבו אחרינו בגוגל

רות שוורץ (צילום יחצ, משרד גיורא גור ושות' אדריכלים)

מסלול מורשה להיתר הוא אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בתחום בשנים האחרונות. הוא שנחקק במסגרת תיקון 134 לחוק התכנון והבנייה. הרעיון מאחורי הרפורמה פשוט: במקום שכל בקשה להיתר תעבור את כלל מסלול הבדיקה והאישור בתוך הוועדה המקומית, מועברת האחריות על חלק משמעותי מתהליך הרישוי לאדריכל שהוסמך כ"מורשה להיתר". אותו אדריכל מרכז את הבדיקות, האישורים וההתאמות הנדרשות, ובסיום התהליך אף מוסמך להנפיק את היתר הבנייה ותעודת הגמר.

בעולם התכנון והבנייה אוהבים לדבר לא מעט על קיצור הליכים, הפחתת רגולציה וייעול הבירוקרטיה. מבחינת רותי שורץ, מ"מ יו"ר הוועדה המרחבית זמורה ויו"ר הוועדה המחוזית חיפה, השאלה האמיתית היא כיצד מצליחים לקדם בנייה ותכנון בקצב מהיר יותר מבלי לוותר בדרך על איכות התכנון, על האינטרס הציבורי ועל האחריות המקצועית.

לקראת כנס "בין תכנון לרגולציה: מפת דרכים" שתקיים הוועדה המרחבית זמורה ביום שני במרכז האקדמי פרס ברחובות, מבקשת שוורץ להציב במרכז הדיון את אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר שמעצבות כיום את עולם התכנון בישראל: רפורמת "מורשה להיתר" והיחסים המשתנים בין המדינה, הוועדות המקומיות, היזמים והאדריכלים.

לוחות הזמנים יתקצרו. בנייה בישראל

"הכנס עוסק בשני עולמות תוכן חשובים מאוד - תכנון ורגולציה", אומרת שוורץ, שהתראיינה בעבר ב-ice, בין היתר על שוק ההתחדשות העירונית. "האתגר הגדול של כולנו הוא כיצד מקדמים תכנון איכותי, מקצועי וארוך טווח, ובמקביל עושים זאת בדרך יעילה, פשוטה ומהירה יותר עבור התושבים, הרשויות והיזמים".

"בתפקידי הקודם כסמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון הייתי חלק מהצוות שקידם את הרפורמה יחד עם מטה התכנון הלאומי ומשרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים", מספרת שורץ. "המטרה הייתה ברורה - לקצר את זמני הרישוי בישראל, להפחית עומסים וליצור ודאות גדולה יותר למבקשי ההיתרים".

לדבריה, מי שחושב שמדובר בהפרטה מלאה של סמכויות הוועדות המקומיות מפספס את התמונה הגדולה: "מורשה להיתר' פועל רק בפרויקטים שעומדים בקריטריונים ברורים שנקבעו בחוק. מדובר בהיתרים התואמים את התוכנית המאושרת, ללא הקלות, לא בבניינים לשימור, וכפופים לבקרת מכון בקרה. זה לא מסלול שנותן למורשה שיקול דעת תכנוני במקום מוסדות התכנון".

בסופו של דבר, האדריכל שמקבל את שכרו מהיזם הוא גם זה שמוביל את הליך הרישוי. כיצד ניתן להבטיח שבדרך לא ייפגע האינטרס הציבורי?
"החוק קבע מספר מנגנוני בקרה משמעותיים. הרשות לאכיפת מקרקעין מבצעת פיקוח ובקרה על עבודת המורשים להיתר, אבל גם לוועדות המקומיות ניתן לראשונה כלי משמעותי - האפשרות להגיש ערר על היתרים שהונפקו במסלול הזה".

לדבריה, המחוקק אף קבע כי במקרים שבהם מתגלה סטייה מנושאי ליבה, כמו חריגה מזכויות בנייה או מגובה המבנה, היתר הבנייה יושהה באופן אוטומטי עד לבחינת ועדת הערר. "אנחנו בהחלט מתכוונים להפעיל את מנגנוני הבקרה שהחוק נתן לנו", היא מדגישה, "אנו נבחן את ההיתרים המונפקים, ואם רואים סטיות מהוראות התוכנית לא נהסס להשתמש בכלים שעומדים לרשותנו".

אחת הטענות הנפוצות סביב הרפורמה היא שהוועדות המקומיות מאבדות בהדרגה שליטה על איכות התכנון.
"המטרה אינה שהוועדות יאבדו שליטה, אלא שההיתרים יונפקו מהר יותר. כדי שזה יצליח, שלב המידע להיתר הופך לחשוב ומשמעותי הרבה יותר. הרשויות צריכות להשקיע יותר במידע שנמסר למורשה להיתר, לרבות קביעת הנחיות המרחביות, תוכניות הפיתוח במקרים נדרשים ובקביעת הכללים שינחו את התהליך. ברישוי עצמי חלק מהזמן שנחסך בבדיקת ההיתר עצמו צריך לעבור לתהליכי בקרה ופיקוח. זו בדיוק התוכנית שלנו ב'זמורה'. חלק מהתשומות שנחסכות בתהליך הרישוי יופנו לבקרה על התהליך".

הרפורמה משתלבת בדיון רחב יותר שמעסיק כיום את עולם התכנון - שאלת חלוקת הסמכויות בין המדינה לרשויות המקומיות. "כיום, רוב סמכויות התכנון עדיין נמצאות בידי השלטון המרכזי", אומרת שוורץ, "מטה התכנון הלאומי ומינהל התכנון כבר החלו לבחון העברת סמכויות נוספות לוועדות המקומיות, ואני סבורה שזה מהלך מבורך".

לאורך כל השיחה חוזרת שוורץ שוב ושוב לאותה נקודה - מהירות היא לא חזות הכל. "יצור הליכי רגולציה הוא מטרה טובה וראויה", היא אומרת, "אבל הצלחת הרפורמות לא תימדד רק במהירות. היא תימדד ביכולת שלנו להמשיך לייצר תכנון איכותי, לשמור על האינטרס הציבורי ולהבטיח שהפרויקטים מתקדמים בלוחות זמנים סבירים מבלי לפגוע באיכות".

"אנחנו נמצאים בנקודת זמן מעניינת מאוד. הרפורמות כבר יצאו מספרי החוקים והחלו להגיע לשטח. עכשיו צריך לבחון כיצד הן פועלות בפועל, מה עובד, מה דורש התאמות ואיך ממשיכים לקדם מערכת תכנון ורישוי שהיא גם יעילה יותר וגם מקצועית יותר".

בין המשתתפים בכנס ביום שני יהיו הרב נתן אלנתן, מהנדס העיר בית שמש ויו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים אדר' גיא דוננפלד, משנה לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנכ"ל צמח המרמן חיים פייגלין, מהנדסת העיר ראשון לציון אדר' גל גבריאל, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן אדר' אבישי קימלדורף, לצד בכירים נוספים מעולם התכנון, הבנייה והשלטון המקומי.