אחת המחלוקות העיקריות בכל הנוגע לסוגיית הבנייה של יחידות דיור ושכונות מגורים חדשות, נוגעת לפזיזות בהכשרת שטחים פתוחים לבנייה, תוך התעלמות מהאופציה לנצל שטחים פוטנציאליים לבנייה בתוך ערים קיימות, במיוחד אלו הנחשבות ללב אזורי הביקוש.

האפשרות החדשה שנוצרה בעקבות התיקון להסב שטחי משרדים למגורים, הובילה את משרד האוצר להזמין מחקר מיוחד שיבחן מחדש את פוטנציאל הבנייה בערים אלו, זאת ללא כל צורך לבנות שכונות חדשות בשטחים פתוחים. ממצאי המחקר מלמדים כי קיימת אפשרות לבנות כמות גדולה מאוד של דירות – 120 אלף במספר, בערים הנהנות מביקושים גבוהים.

יש לציין כי הממצאים לא תואמים את רצונה של שרת הפנים, איילת שקד, להרחיב את סמכויות הוותמ"ל ובכך לקצר משמעותית את לוחות הזמנים בכל הנוגע לאישור תוכניות. על פי עורכת המחקר, דניאלה פז ארז, כלכלנית ושמאית מקרקעין מוסמכת ובעלת החברה פז כלכלה והנדסה, הצעדים אותם מתכננת שרת הפנים לא מידתיים ולא מתיישבים עם המציאות בשטח, בשל העודה כי באזור הביקוש יש מלאי מספק של קרקע זמינה שניתן לנצל לבניית דירות.
 

עוד ב-

גוש דן זה לא מנהטן: יותר תמ"א, פחות פינוי בינוי

לכתבה המלאה

זאת ועוד, פז ארז בדקה את היקף שטחי התעסוקה המתוכננים שניתן להסב לדירות במרחב דרום גוש דן, ומצאה כי ניתן להסב לא פחות מ-30% מהשטחים הללו לבניית כ-42 אלף דירות. אם מוסיפים לכך גם את תל אביב וערי צפון המטרופולין, הפוטנציאל הנו פי 3 והכמות שניתן לבנות מאמירה לכ-120 אלף דירות.