מדדים ומחקרים

סקר קובע: אלו הרחובות הכי טובים בישראל - ויש הפתעות

סקר רחב של מינהל התכנון, שבו השתתפו 2,808 איש, בחן יותר מ-800 רחובות ברחבי הארץ. ניתוח הנתונים מגלה אילו מאפיינים גורמים לרחוב להפוך ממקום שחולפים בו למרחב שאנשים רוצים להישאר בו – וגם איזה רחוב הגיע לפסגה

מערכת ice | 9/9/2026 22:41 עקבו אחרינו בגוגל

מה הופך רחוב בישראל למקום שאנשים אוהבים? האם אלה החנויות ובתי הקפה, העצים והצל, המדרכות הרחבות או דווקא התחושה שנעים ובטוח ללכת בו? מינהל התכנון ביקש להשיב על השאלה במסגרת עבודת "הרחובות הטובים", שבחנה את העדפות הציבור ולאחר מכן ניתחה לעומק 18 רחובות שנבחרו כמקרי מבחן.

הבסיס למחקר היה סקר מקוון שנערך בין 23 בדצמבר 2024 ל-23 בינואר 2025. בסקר השתתפו 2,808 משיבים, שהצביעו על יותר מ-800 רחובות ברחבי הארץ והסבירו מה הופך מבחינתם רחוב למקום אהוב.

אז איזה רחוב הגיע למקום הראשון?

שדרות רוטשילד בתל אביב ניצבו בראש הדירוג ונבחרו לרחוב האהוב ביותר בישראל. אחריהן הגיע רחוב דיזנגוף בתל אביב, ובמקום השלישי נרשמה הפתעה: שדרות ארלוזורוב בעפולה.

בהמשך הצמרת הופיעו רחוב יפו בירושלים במקום הרביעי, רחוב ביאליק ברמת גן במקום החמישי ושינקין בתל אביב במקום השישי. המכנה המשותף הבולט בין הרחובות הוא שילוב של פעילות עירונית, נוחות להולכי רגל, עצים והצללה, לצד מאפיינים היסטוריים או קהילתיים.

הבחירה ברוטשילד במקום הראשון קשורה בין היתר לאופי המעורב של השדרה. לאורך הרחוב מתקיימים מגורים, מסחר, משרדים, תרבות ובילוי, כאשר השדרה המרכזית מאפשרת הליכה, רכיבה על אופניים, ישיבה ומפגש. העצים מספקים צל ומסייעים להגדיר את חלל הרחוב.

ומה יש בדיזנגוף?

רחוב דיזנגוף, שהגיע למקום השני, מייצג טיפוס אחר של רחוב מצליח. מדובר ברחוב מסחרי עירוני שבו החנויות, בתי הקפה והחזיתות הפונות למדרכה משתלבים עם מגורים, עצים ותיקים ומדרכות רחבות יחסית.

גם כאן, על פי המחקר, הרחוב אינו מתפקד רק כציר תחבורה. הקרבה בין המבנים, המסחר והפעילות ברחוב יוצרים מרחב שמאפשר לאנשים ללכת, לעצור ולשהות בו.

ההפתעה הגדולה: עפולה במקום השלישי

שדרות ארלוזורוב בעפולה הגיעו למקום השלישי בדירוג, הישג בולט במיוחד לצד הרחובות המזוהים עם תל אביב וירושלים. השדרה המרכזית והוותיקה של העיר מתאפיינת בשורות דקלים היסטוריות, חזיתות מסחריות וארקדות שמספקות הצללה להולכי הרגל.

המבנה הרחב של השדרה מאפשר גם לקיים בה ירידים, פסטיבלים ואירועים עירוניים. הבנייה באבן והמאפיינים ההיסטוריים מעניקים לה זהות מקומית ברורה.

מה הציבור מחפש ברחוב?

הנתונים מצביעים על כך שהעצים והצמחייה נמצאים בראש סדר העדיפויות. 50.04% מהמשיבים הזכירו הצללה, עצים וצמחייה כאשר הסבירו מדוע בחרו ברחוב מסוים. 33.94% הזכירו תחבורה ציבורית, שבילי אופניים וחיבוריות, 28.85% התייחסו לעירוב שימושים ולשירותים, ו-23.33% ציינו שקט, ביטחון ונוחות הליכה.

גם כאשר המשתתפים התבקשו לבחור באופן ממוקד אילו אלמנטים הופכים רחוב לטוב, עצים וצמחייה דורגו במקום הראשון, עם 15.36% מהסימונים. אחריהם הופיעו מיקום טוב בעיר, חנויות ועסקים, נוחות הליכה ומדרכות וצל.

לעומת זאת, החניה קיבלה משקל נמוך בהרבה בשאלה מה הופך רחוב ל"טוב", עם 1.92% בלבד מהסימונים. כאשר נשאלו כיצד היו משפרים את הרחוב שבחרו, כ-45% מהתשובות עסקו בהליכתיות ובתחבורה, בעוד כ-24% התייחסו לעצים, הצללה וריהוט רחוב.

לא חייבים רחוב רחב כדי להצליח

אחת התובנות המרכזיות של המחקר היא שרחוב מוצלח אינו בהכרח רחוב רחב. 11 מתוך 18 הרחובות שנותחו הם ברוחב של עד 20 מטרים. רחוב צר מאפשר קשר עין בין שני הצדדים, מקל על החצייה ויוצר תחושה של חלל עירוני מוגדר.

גם המרחק בין הצמתים משמעותי: המרחק החציוני בין צמתים ברחובות שנבחרו עומד על 90 מטרים. לפי המחקר, צמתים במרחקים קצרים יחסית מאפשרים להולכי הרגל לחצות בקלות ולבחור בין מסלולים שונים.

מרכיב נוסף הוא חזיתות פעילות. כאשר החנויות, בתי הקפה והחלונות פונים ישירות לרחוב והמבנים ממוקמים סמוך למדרכה, נוצר קשר מתמשך בין המרחב הפרטי לציבורי. לצד זאת, מגרשים קטנים וריבוי מבנים יוצרים מקצב עירוני משתנה במקום חזית ארוכה ואחידה.

רחוב טוב יכול להיות גם רחוב מגורים

המחקר מצביע גם על כך שלא רק רחובות מסחריים יכולים להפוך לאהובים. רחוב הנשיא יצחק בן צבי בהרצליה נכלל בין מקרי המבחן, אף שהוא בעיקר רחוב מגורים ותיק עם בתים צמודי קרקע, גינות ומוקד מסחרי קטן.

המאפיין הבולט ביותר שלו הוא שדרת העצים הגדולים. לפי המדידות בדוח, כיסוי חופות העצים מגיע ל-56%, השיעור הגבוה ביותר שנמדד במחקר. לצד העצים מצוינים גם המדרכות, הצמחייה, התאורה, הניקיון והתחזוקה.

ויש גם רחובות שהמכוניות כמעט נעלמו מהם

מדרחובים מהווים סוג נוסף שנבדק בעבודה. רחוב יפו בירושלים, למשל, הפך לציר שבו תנועת כלי הרכב הפרטיים צומצמה, לצד פעילות הרכבת הקלה. הרחוב משלב מבנים היסטוריים באבן עם חזיתות פעילות ומסחר לאורך הציר.

גם נחלת בנימין ופלורנטין נותחו במסגרת קטגוריית המדרחובים. בנחלת בנימין השילוב בין מבנים היסטוריים, חנויות, מסעדות, שוק האמנים וחיי הרחוב יוצר מרחב שמאפשר שיטוט ושהייה. בפלורנטין בולטים עירוב השימושים, בתי המלאכה, הגלריות, המגורים וחיי הלילה.

ומה לגבי הרחובות שלא הגיעו לצמרת?

חשוב להדגיש כי 18 הרחובות שנבחרו לניתוח המעמיק אינם בהכרח 18 המקומות הראשונים בסקר. מינהל התכנון שילב בהחלטה גם שיקולים כמו סוג הרחוב, המיקום הגיאוגרפי והרצון לבחון מגוון טיפוסים עירוניים.

לכן, העובדה שרחוב מסוים נבחר כמקרה מבחן אינה מעידה בהכרח על מיקומו בדירוג הכללי. לדוגמה, רחוב פלורנטין דורג במקום ה-48 בסקר, אך נבחר לניתוח משום שהוא מייצג מדרחוב בעל מאפיינים מסוימים.

לצד הממצאים, בדוח קיימת הסתייגות חשובה. הסקר אינו מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל. כ-25.85% מהמשיבים היו מתל אביב-יפו וכ-40% הגיעו ממטרופולין תל אביב, בעוד שהחברה הערבית הייתה מיוצגת בפחות מאחוז מהמשיבים.

לכן, מינהל התכנון אינו מציג את הרשימה כ"מתכון" מדעי לרחוב המושלם, אלא כמערכת של מקרי מבחן שנועדה לזהות עקרונות שחוזרים ברחובות שהציבור אוהב ולסייע למתכננים בבנייה ובשדרוג של מרחבים עירוניים.

בסופו של דבר, המחקר מצביע על כמה מאפיינים שחוזרים שוב ושוב: עצים וצל, מדרכות נוחות, מרחקים קצרים בין צמתים, חזיתות פעילות, מגוון של מבנים ושימושים, מקומות ישיבה וקנה מידה שמתאים להולכי הרגל.

עוד ב-

הנתונים נחשפו: זה הרחוב היקר ביותר בישראל

לכתבה המלאה

כלומר, הרחוב המוצלח אינו בהכרח זה שיש בו הכי הרבה מכוניות או אפילו הכי הרבה חנויות. לפי הממצאים, זהו מרחב שמצליח לגרום לאנשים לרצות ללכת בו, לעצור בו ולהישאר בו.