מדדים ומחקרים

שטראוס מטיסה חומוס לחלל: האם יצליחו לגדל גרגירים בירח?

הניסוי, בהובלת צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד ובראשם המדען הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי SpaceIL, ישוגר לחלל במסגרת משימת "רקיע" וטיסתו של איתן סטיבה. המטרה: להכין את התשתית למושבה האנושית העתידית על הירח ב-2024

מערכת ice | 
נחיתה על הירח (צילום pixabay)
מספר חסר תקדים של כ-35 ניסויים מדעיים ישראליים והדגמות טכנולוגיות יבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית בשבוע אחד בלבד. הניסויים יתבצעו על-ידי איתן סטיבה במסגרת משימת 'רקיע', זאת לאחר שהגיעו לקו הסיום, עמדו בכל הקריטריונים שהוגדרו ושולבו בלו"ז המשימה על ידי נאס"א ו-Axiom.Space. החוקרים והמהנדסים יקוו לפריצות דרך מדעיות בתחומים רפואיים, טכנולוגיים והנדסיים, שיובילו להקמת חברות סטארט-אפ, פיתוח מוצרים חדשים במגוון ענפים, פרסומים מדעיים וטיפולים רפואיים חדשים.
משימת 'רקיע' אותה מובילות בישראל עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נועדה לקדם ולהרחיב את תעשיית החלל הישראלית, להעניק הזדמנות לפריצות דרך של עשרות טכנולוגיות ישראליות וניסויים מדעיים בחלל וכן לתרום לחינוך ולאומנות בישראל. במהלך שהותו בתחנת החלל יקדיש איתן סטיבה את רוב זמנו  לביצוע הניסויים וכן לפעילויות חינוכיות ואמנותיות עבור ילדים ובני נוער בישראל. משימת 'רקיע' מהווה הזדמנות ייחודית עבור הקהילה המדעית, לבחון את השפעות החלל על מגוון תחומים, להדגים שימוש בטכנולוגיות ולקדם את המדע.
אחד מהניסויים קשור למחקר חדש הבודק את האספקטים של תזונה וחמצן, לקראת מושבה עתידית אפשרית על הירח בשנת 2024. בניסוי ייבדקו גרגירי חומס בתנאי חוסר כבידה לראשונה מחוץ לכדור הארץ, וזאת לקראת גידול של חומוס על הירח. שיגור גרגירי החומס ייערך בתאריך ה-19 בפברואר.

האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה מתאמן. צילום: אורי בורג
הניסוי ישתתף בטיסתו של איתן סטיבה אל תחנת החלל, שם ייבחן גידולו של החומוס בחלל. את הניסוי יזם ומוביל הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב אשר נבחר לאחד מבין 10 מדענים שקיבלו מענק תמיכה מממשלת ארה"ב, להקמת מעבדה באוניברסיטת סטנפורד. ד"ר ויינטראוב הינו ממייסדי עמותת SpaceIL שעמדה מאחורי פיתוח ושיגור החללית "בראשית".

ד"ר יהונתן ויינטראוב. צילום: אנדריאה גרודזינסקי
"חשבנו על מאכל שהוא מזין, בבחינת 'סופר פוד', וגם בעל יכולות חמצון, ומצאנו שהחומוס הוא עתיר חלבון, ולכן בעל ערך תזונתי רב וגם משחרר חמצן לאוויר, שני אספקטים חשובים שיהוו בסיסיים להקמתה של מושבה חקלאית ראשונה על הירח", מסביר ויינטראוב.
"אני שמח שמצאנו שותפה אמתית למסע, קבוצת שטראוס, שהמחויבות שלה להשקיע בקידום מזון בר קיימא וחדשנות תוך מבט על העתיד, יחד עם הידע והמומחיות שלה במזון מבוסס חקלאות, משתלב היטב עם החזון שלנו.  מתוך רצון משותף להוביל את עתיד האנושות מחוץ לכדור הארץ נראית כמו משימה רחוקה, אבל היא קרובה מתמיד, ואני שמח ששטראוס בחרה כבר מהיום להיות שותפה לפתרונות שכולנו נזדקק להם מחר".
בבסיס הניסוי הכחול-לבן על טהרת החומוס הישראלי עומד גם זן גרגירי החומוס "הכי ישראלי שיש:, "זהבית", שפותח בישראל, ונבחר במשותף עם  פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס, בזכות תכונות ייחודיות שירתמו להצלחת הניסוי.  28 גרגירי זהבית ישוגרו לחלל,  ומספר זה נבחר בקפידה מתוך מטרה לגדל קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי תוך ויסות קצב הגדילה באמצעות טכנולוגיה מיוחדת.
"נעשה שימוש בטכנולוגיה של  Pillcam, גלולת המצלמה שפותחה בישראל ונרכשה ע"י חברת מדטרוניק, וזו תאפשר לנו לעקוב אחר הנבטת הגרגירים בזמן אמת. את האדמה יחליף מצע של ג'ל ייחודי, המכיל חומר דישון מתקדם בפיתוחה של קבוצת חיפה, ובו כל הוויטמינים והרכיבים החיוניים לצמיחתו של החומוס, בתנאים המאתגרים של החלל והירח".
פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס: "היכולת שלנו לקחת חלק בקידום עולמי של פתרונות מזון, גם מחוץ לכדוה"א, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, היא מבחינתנו עוד דרך למימוש חזון  החברה לטיפוח עתיד תזונתי טוב יותר. לכן, הקמנו צוות תומך, הכולל אנשי אגרונומיה, שבחר את זן החימצה שיונבט לראשונה בחלל. אם נצליח לגדל חומוס בחלל, קל וחומר בירח, תהיה לנו הזכות החד פעמית, להשפיע על עתיד האנושות".

איתן סטיבה. צילום: אורי בורג
רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת 'רקיע' מסר: "משימת 'רקיע' תשבור שיא של ניסויים בשבוע ביחס לכל משימת אסטרונאוט אחר בפרק זמן דומה. המספר כה גדול שהניסויים נשלחים לתחנת החלל הבינלאומית בשלושה שיגורים שונים: בדצמבר שוגרו כשבעה ניסויים גבי חללית של SpaceX, בסוף החודש ישוגר מטען נוסף והיתרה תשוגר בחללית AX1 עליה איתן יטוס לחלל. הניסויים המגוונים שיבוצעו במסגרת משימת 'רקיע' כוללים ניסויים 'כחול לבן' ושיתופי פעולה בינלאומיים בין חוקרים ומוסדות ישראלים לבין הגופים הבינלאומיים המובילים בעולם, ומעידים על מעמדם העולמי של הטכנולוגיה, היזמות, והמדע הישראליים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה