אם בעבר ניהול קבוצת כדורגל בישראל היה נחלתם של אנשי עסקים או מרכזי ספורט כמו "מכבי" או "הפועל", הרי שבשני העשורים האחרונים המגרש השתנה. הכדורגל המקומי הפך לזירה של אנשי עסקים פרטיים, מיליארדרים ואנשי נדל"ן וטק, שמוכנים להשקיע מאות מיליוני שקלים מכיסם הפרטי. הטרנד הזה אינו ייחודי לישראל, והוא מהווה העתק ישיר של המתרחש באירופה, ממודל השייח'ים במנצ'סטר סיטי ועד אנשי העסקים האמריקאים בליברפול ובצ'לסי.

החלוץ שפתח את הדלת למודל הזה בארץ הוא יעקב שחר, נשיא מכבי חיפה ומבעלי חברת "מאיר" לייבוא מכוניות. שחר, שהונו המשפחתי מוערך בכ-700 עד 750 מיליון דולר, רכש את זכויות הניהול הרשמיות של הירוקים בתחילת שנות ה-90 בעבור סכום המוערך בכ-5 עד 6 מיליון דולר במונחי אותם ימים. שחר החדיר לראשונה תרבות ניהול אירופית, יציבות פיננסית ארוכת טווח ומבנה ארגוני מסודר שהפכו את המועדון למודל לחיקוי.

מיטש גולדהאר, איש העסקים הקנדי ובעלי אימפריית הנדל"ן SmartCentres ששוויו המוערך נע סביב 2.9 מיליארד דולר, רכש את מכבי תל אביב באוגוסט 2009 בסכום של אפס שקלים. הוא קיבל את המועדון ללא תמורה מאלכס שניידר, אך לקח על עצמו את כל חובות והתחייבויות העבר. מאז הזרים גולדהאר למעלה ממיליארד שקלים לפיתוח המועדון, שדרוג מחלקת הנוער ובניית מעטפת מקצועית זרה ומתקדמת.

משפחת ספרא, בהובלת אדמונד ספרא ובעלת הון משפחתי מוערך של כ-2.2 מיליארד דולר, נכנסה לאחרונה להפועל תל אביב בעסקה המוערכת בכ-3.5 עד 4 מיליון דולר. השקעה זו נועדה לכסות את חובות הקבוצה לקבוצת המינצברגים, לייצב את המועדון היסטורית ולפתח מחדש את מחלקת הנוער המפוארת שלו.

אלונה ברקת, רכשה את הפועל באר שבע בשנת 2007 מאלי זינו בעבור כ-8.5 מיליון שקלים ששימשו בעיקר לכיסוי חובות. ברקת מנהלת את המועדון לצד בעלה, אלי ברקת, ממייסדי קרן BRM, כשהונם המשותף מוערך בכ-450 עד 500 מיליון דולר. השקעתה הפכה את הקבוצה ממועדון שדשדש בליגה השנייה לאימפריה שזכתה באליפויות היסטוריות והגיעה להישגים מרשימים באירופה.

ברק אברמוב, בעלי קבוצת המסעדות הכוללת את ג'פניקה ולנדוור, שרכש את בית"ר ירושלים ב-2022 ממשה חוגג ללא תשלום ישיר, אך לקח על עצמו התחייבויות וכיסוי חובות עתק של כ-40 עד 50 מיליון שקלים כדי להציל את המועדון הירושלמי מפירוק והורדת ליגה.

אייל ברקוביץ' והניסיונות לרכישה מהלאומית וליגות המשנה
לצד המיליארדרים הגדולים, המגרש הישראלי מושך אליו גם שחקני עבר שמנסים לתרגם את המוניטין המקצועי שלהם לכוח ניהולי ועסקי. הבולט שבהם הוא אייל ברקוביץ'. "הקוסם", שנחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים, ניסה לאורך השנים למצב את עצמו כבעלים וכמנהל מקצועי דומיננטי. בעבר החזיק בבעלות על הפועל ראשון לציון מהליגה הלאומית ושימש כמנהל המקצועי של הפועל תל אביב ומכבי פתח תקווה.

לאחרונה ניהל ברקוביץ' משא ומתן מתקדם לרכישת קבוצת הפועל נוף הגליל מליגה א' במטרה למנות את אחיו, ניר ברקוביץ', למאמן הקבוצה. הצעד שיקף את השאיפה של ברקוביץ' לבנות מועדון "מלמטה" תוך שליטה מקצועית ומשפחתית מלאה. עם זאת, העסקה בוטלה לבסוף לאחר שנחשפו חובות העבר של הקבוצה והתברר כי העסקה אינה כדאית כלכלית. המקרה של ברקוביץ' ממחיש היטב כי בליגות הנמוכות וליגות המשנה בישראל, הרצון המקצועי והתשוקה של אנשי כדורגל נתקלים פעם אחר פעם במציאות כלכלית מורכבת ובבורות תקציביים שקשה לגשר עליהם ללא גב כלכלי עצום.

המודל הכלכלי: הפסד מובטח, רווח חברתי ופוליטי
מבחינה כלכלית טהורה, רכישת קבוצת כדורגל בישראל היא כמעט תמיד עסק הפסדי. המועדונים בארץ אינם מייצרים רווחים בשוטף, זכויות השידור נמוכות משמעותית בהשוואה לאירופה, מכירת הכרטיסים מוגבלת לקיבולת האצטדיונים המקומיים, וההכנסות מנותני חסות ומכירת מרצ'נדייז אינן מכסות את תקציבי העתק. כתוצאה מכך, הבעלים נדרשים להזרים עשרות מיליוני שקלים מהבית מדי שנה כדי לאזן את הגירעון המבני.

אם כך, למה הם עושים זאת? המניעים נחלקים למספר מישורים:
מיצוב ציבורי ויוקרה: כדורגל הוא הספורט הפופולרי והמסוקר ביותר במדינה. בעלות על מועדון גדול הופכת אנשי פיננסים ונדל"ן אנונימיים יחסית לשמות מוכרים בכל בית בן לילה. החשיפה התקשורתית הזו שווה מיליונים במונחי יחסי ציבור.

תאי הכבוד כמרכז העצבים של המשק: אצטדיוני הענק החדשים בישראל (כמו סמי עופר, טרנר, נתניה ובלומפילד המחודש) הפכו למרכזי הנטוורקינג מהמשמעותיים ביותר בכלכלה. בתאי הכבוד נפגשים מדי שבוע ראשי ממשלה, שרים, מנכ"לי בנקים, יזמי טק וקבלני נדל"ן. הקשרים הבלתי פורמליים שנוצרים שם מייצרים כוח פוליטי ועסקי, שלעיתים קרובות מתורגם לעסקאות נדל"ן, תשתיות ומיזמים משותפים הרחק מעיני המצלמות.

פילנתרופיה מודרנית ואחריות חברתית: חלק ניכר מהבעלים רואה בקבוצות פרויקט קהילתי מובהק. ההשקעה במחלקות הנוער, בפריפריה ובשילוב אוכלוסיות מוחלשות מעניקה לבעלים לגיטימציה ציבורית ומספקת להם תחושת שליחות ותרומה אמיתית לחברה הישראלית.

עוד ב-

אייל ברקוביץ' עקץ את מוריה אסרף בשידור: זה הגיבוי המפתיע שקיבלה

לכתבה המלאה

אמוציות ואגו, אנשי עסקים שהגיעו לפסגת ההצלחה הם תחרותיים מטבעם. היכולת לנצח על המגרש, לזכות בתארים ולחגוג אליפות מול עשרות אלפי אוהדים משולהבים מספקת אדרנלין, ריגוש ותחושת כוח שאף עסקת מיזוג או הנפקה מוצלחת בבורסה לא יכולות להשתוות אליהן.