בריאיון בלעדי ומעמיק, שוחחנו עם רונן גנון הבעלים של רשת המזון 'שי מרקט', רשת מתפתחת שמציבה לעצמה מטרה ברורה: להתרחב ולפתוח 15 סניפים  חדשים בשנה הקרובה. גנון, שמגיע מעולמות הנדל"ן, חושף את החזון שעומד מאחורי הקמת הרשת, מתייחס לתחרות מול השחקניות הגדולות, ומסביר כיצד בכוונתו לשנות את כללי המשחק בתחום הקמעונאות השכונתית עם מחירים זולים משמעותית, לצד מגוון רחב של מוצרים ותחליפים משתלמים. בריאיון הוא מדבר על אתגרי יוקר המחיה, הרפורמות בענף המזון, שילוב טכנולוגיות חדשות, ופריסת סניפים בערים הגדולות ובשכונות החדשות  בדרך למה שהוא מגדיר כמהפכה של ממש בשוק המזון בישראל.

למה הקמת רשת מזון חדשה?
"אנחנו מגיעים עם חזון ותפיסת עולם ברורה. כל הרעיון של הקמת רשת הסופרמרקט, נולד מצורך אמיתי. ראינו שלמרות התחושה שהחנויות דיסקאונט חיסלו את המכולות של פעם, בפועל גם הרשתות הגדולות מביניהם הבינו שהם חייבים להיות חלק מתהליך שהצרכן עובר. בעיניי, זה מסמל חשיבה אמיתית של אנשים שלא תמיד רוצים ללכת לסופר דיסקאונט. לא פעם אנחנו קונים יותר ממה שצריך, מבזבזים זמן, עומדים בתורים, והסל מתייקר, ואז אנחנו גם מתבאסים. מה שאנחנו עשינו הוא מהלך משמעותי: הבנו שהחנויות השכונתיות הקיימות ניצלו את המצוקה והפכו ליקרות מאוד, עם מחירים קיצוניים ומוגזמים. החלטנו להרים את הכפפה, ולפתוח חנויות שכונתיות,  שיהיו קודם כול עם חוויית קנייה, עם מגוון מוצרים רחב ומעניין, והדבר הכי חשוב, עם מחירים. אנחנו משווים את המחירים ודואגים שתוכלי לקנות את סל הקניות המלא שלך, קרוב לבית, במחירים של חנויות דיסקאונט".

אז איך תצליחו להיות זולים יותר בפועל?
"קודם חשוב להבין, בעלי הנכסים של המרכולים הקטנים ניצלו את המצב. הם גבו מחירי שכירות מופרזים, סכומים של 300, 400, 500 ואפילו נתקלתי במקרים של 800 שקל למ"ר. לשם השוואה, בחנויות דיסקאונט המחיר למ"ר נע בדרך כלל בין 50 ל־75 או 80 שקל.לרשתות לא הייתה בעיה לשלם את המחירים הגבוהים הללו, כי בסוף הן פשוט גלגלו  את העלויות לצרכן. הרשת קובעת מראש את הרווח הגולמי שהיא רוצה, לוקחת את כל העלויות  כולל שכירות ומהן היא גוזרת את המחיר לצרכן. וכך, מי שמשלם בסוף את המחיר הגבוה זה אנחנו, הציבור. אנחנו שינינו את הגישה הזו. אני מגיע מעולם הנדל"ן, ולכן אנחנו בוחרים נכסים שכונתיים עם שכירות מאוד נמוכה. כשאני אומר נמוכה, אני מתכוון ל־50, 70, 80 שקל למ"ר, וזה מאפשר לנו להתחרות במחירים. המוצרים שאנחנו מוכרים ברשתות הגדולות, אנחנו יודעים לספק גם במרכולים הקטנים, באותה רמה. וזה עובד מדהים. הציבור מצביע ברגליים."

אתה מדבר על זה שאתה חוסך דרך השכירות והמבנה, אבל מה לגבי עליות המחירים מצד הספקים? זה מה שמכביד מאוד גם על הרשתות האחרות. איך תתמודד עם זה?
"תראי, כשספקים כמו אסם, סנו, יוניליוור ודיפלומט מעלים מחירים, אין לנו הרבה מה לעשות מול זה. צריך לזכור שבסופו של דבר הרווח הסופי של רשת מזון הוא מאוד נמוך. מדברים על זה הרבה,  מדובר ברווח גולמי קטן מאוד. תראי לדוגמה: רמי לוי מרוויח בסוף בערך 3%. יוחננוף קצת יותר. גם שופרסל לא מרוויחים הרבה. אז כשמחירי הקנייה עולים, גם מחירי המכירה צריכים לעלות בהתאם, אחרת פשוט מפסידים כסף. הנושא שאני מדבר עליו, זה השוני הגדול בין רשתות. כשאת קונה בקרפור, רמי לוי או שופרסל, יש מחיר מסוים. כשאת נכנסת לחנות שכונתית, פתאום את רואה פערים של עשרות אחוזים. וזה כי יש כאלה שמנצלים את הכוח ואת המיקום. אני מביא גם מותגים חדשים, במחירים הרבה יותר נמוכים  כמו המותג עלמה ועוד, וזה מייצר תחרות אמיתית מול אסם, דיפלומט ושאר הגדולים. לדוגמה, פירורי לחם שאני מוכר ב־2.70 שקל, של חברה מצוינת בכשרות מהודרת. לעומת זאת, אותם פירורי לחם של אסם נמכרים ב־5.50 שקל. עוד דוגמה, קורנפלקס של תלמה נמכר ב־19.90 שקל, ואני מציע קורנפלקס של המותג 'אלופים' ב־12.90 שקל. וזה נמכר, כי הצרכנים מבינים איפה אין הבדל. אין באמת הבדל בפירורי לחם. וזה עוד לפני שדיברנו על מוצרים חד־פעמיים, על נון־פוד, קטגוריות שבהן המחירים בשכונות פשוט ממריאים. אנחנו מציעים שם מוצרים לפעמים בחצי מחיר. אני חושב שגם הרשתות הגדולות כבר מבינות שאנחנו נכנסנו לעומק השכונות, ושאנחנו הולכים להגביר את התחרות שם. אנחנו לא באים לפגוע באף אחד, אבל כן, אנחנו מביאים בשורה אמיתית להוזלת יוקר המחיה. הרשתות הגדולות צריכות להבין שהגיע הזמן לצמצם עלויות. לא לשלם מחירים מופרכים על מטרים, כי אין בזה היגיון. זה מה שגרר את כל השוק למעלה".

אז אתה בעצם מתכוון להיכנס למקומות שבהם אין הרבה תחרות? זו המטרה?
"כן, בדיוק ככה. אנחנו נכנסים למקומות שאין בהם תחרות, ומייצרים את התחרות בעצמנו. פתחנו סניף בגבעת זאב, פתחנו גם סניף בחצור הגלילית, ועכשיו אנחנו פותחים סניפים חדשים בירושלים ובצפת ממש בימים הקרובים. אלו נכסים שאני מסתובב בהם, במכולות שבאזור, ואני רואה את המחירים, יקרים מאוד. אבל אני כבר שומע שאנשים ברשתות האחרות מתחילים לעשות התאמות בעקבותינו. ובסוף, כולם מרוויחים מזה. צריך לזכור שיש מקום לכולם להתפרנס. תחרות היא דבר בריא. תחשבי לרגע מה היה קורה אם לא הייתה תחרות, לשם כך יש את הרשות והמועצה לתחרות, שעובדות כדי לוודא שלא נוצרים מונופולים, ושבסוף אנחנו כצרכנים נוכל לקנות במחירים סבירים. שלא ינצלו את המצב שבו אין לך ברירה, ואת צריכה לקנות שלושה או ארבעה מוצרים בכל מחיר שידרשו ממך.התחרות הזו גורמת לכולם להתיישר לפי השוק ובסוף, כולנו נרוויח מזה."

אתה אומר שאתה הולך להיות זול. עד כמה זול באמת תוכל להיות ביחס לרשתות אחרות בתחום שלך?
"בחנויות הדיסקאונט, הפערים משמעותיים מאוד. זה יכול להתבטא בסל קנייה שזול לפחות ב־10%, וזה ממש המון כסף. צריך לזכור שרוב הרשתות הגדולות עובדות על רווח סופי של 3%-5% ואנחנו מורידים את הסל לפחות ב-10% וזה משמעותי מאוד. את לא תאמיני עד כמה זה משנה. לדוגמה: פילה שאני מוכר בחנות הדיסקאונט שלי בצפת עולה 2.30 שקלים לקילוגרם, בעוד שבחנויות קטנות אחרות מוכרים אותו ב־12.90 שקלים לקילוגרם. אני מצליח למכור אותו ב־2.30 שקלים. גם בתוך מכולת שכונתית. זה נכון גם למוצרים אחרים,  הסל כולו נראה אחרת לגמרי. אם תיכנסי לחנויות נוחות או לחנויות השכונתיות של רשתות אחרות, תראי מחירים של 19.90 שקלים על מוצרים שאנחנו מוכרים ב־2.20 שקלים. תביני, מדובר בפערים אדירים, וזה עדיין רווחי. אנחנו משתדלים להגיע למחירים דומים מאוד לאלה של הדיסקאונטים הגדולים. נכון, אין התאמה מלאה, כי צריך להיות ריאליים בחנויות דיסקאונט יש מכירות של מיליונים, ובחנויות שכונתיות זה מודל קטן יותר. לכן, צריך למצוא את נקודת האיזון. אבל זה לא אמור להיות יקר בצורה מופרכת , צריך להיות הבדל, אבל עם היגיון".

את תחילת דרכ התחיל גנון יחד עם רשת סופר ספיר שדרכם נפרדו. רונן גנון התעסק בנדל"ן וממש לאחרונה פת את הסניף השני שלו בצפת. המטרה, לא לעצור רק שם. החזון שלו גבוה.

את דרכך התחלת עם האחים ספיר. איך היחסים היום, כשאתה בעצם סוג של מתחרה בהם?
"קודם כול, אני לא רואה את עצמי כמתחרה בספיר, להפך. אנחנו עושים הרבה מאוד שיתופי פעולה מסחריים, ואנחנו חברים בלב ובנפש. כמו שחז"ל אמרו: 'אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה' אף אחד לא מקפח את פרנסתו של האחר. התחרות היא תחרות בריאה, וצריך לזכור שסופר ספיר היא רק רשת אחת מתוך עשרות רשתות ומאות חנויות הפועלות בכל רחבי העיר. אין כאן מצב שרשת אחת שולטת לבדה או משתלטת על השוק. יש מקום לכולם, ובסופו של דבר, כולם מרוויחים מזה. ותראי, סופר ספיר ממשיכים להתפתח, ואני מאחל להם רק הצלחה."

הרפורמה של ניר ברקת  תחת הסיסמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", מסייעת לכם או לא ממש?
"תראי, הרגולציה והבירוקרטיה בישראל הן מהמאתגרות בעולם, וזה לא סוד. אבל בסופו של דבר, יש ניסיונות לשמור על תחרות הוגנת, כדי שהצרכן ייהנה מהתוצאה ויוכל לחיות בכבוד. באופן כללי, הרפורמות שנעשות הן לא רעות, אני לא יכול להגיד שהן לא מקשות, הן כן מקשות, אבל בסופו של דבר, צריך לדעת לעשות התאמות, לעבוד כתף אל כתף עם הרשויות, ולזכור שאנחנו באים להתפרנס. כל עוד הכול נעשה במידתיות, זה אפשרי".

אתה מתכנן לפתוח סניפים גם בערים הגדולות כמו ירושלים ותל אביב?
"כן, בהחלט. בירושלים אנחנו צפויים לפתוח סניף נוסף ממש בקרוב בירושלים, וגם בתל אביב וברמת השרון אנחנו לקראת פתיחה. הכוונה היא להגיע לכל עיר בישראל. עד סוף השנה אנחנו מתכננים לפתוח 15 סניפים, ואנחנו כבר בתהליכים מתקדמים לקראת פתיחות נוספות. אין לי ספק שנגיע לכל מקום."

שי מרקט בצפת. קרדיט:יח"צ

אז רגע, בוא נעשה סדר  אילו סניפים כבר נפתחו, ואיפה מתוכננים להיפתח נוספים? כמה בסך הכול?
"כבר פתחנו סניפים בחצור הגלילית ובגבעת זאב. ביום ראשון הקרוב נפתח שני סניפים נוספים,  אחד בירושלים ואחד בצפת. ויש גם סניפים אופקיים שנמצאים בשלבי עבודה מתקדמים. עד סוף השנה אנחנו מתכננים לפתוח סניפים נוספים בירושלים, בתל אביב, ברמת השרון ועוד בכמה מקומות נוספים שבהם אנחנו מנהלים מו״מ. בעזרת השם, ניתן מענה בכל יעד שנבחר."

עד סוף 2026 כמה סניפים אתה צופה שיהיו לרשת?
 עד סוף 2026,  אני צופה שיהיו לפחות 25 סניפים".

איך אתם מתמודדים עם נושא הכשרות? הרי כשרות גבוהה יותר מייקרת את המוצרים, לא?
לא בהכרח. היום כמעט כל רשתות המזון מבינות שצריך לשלב בין איכות לבין כשרות. תסתכלי אסם, עלית, יוניליוור, קוקה קולה עוד כולן כבר פועלות עם כשרויות גבוהות מאוד. אנחנו פשוט בוחרים להביא את אותם מוצרים עם כשרות מהודרת, כדי שנוכל לשרת את כלל הציבור. כלומר, בחור שלא מקפיד על כשרות מהדרין מחפש חוויה, שירות, מגוון ומחיר. לעומתו, שומר הכשרות המהדרין רוצה את כל זה , אבל גם הקפדה גבוהה יותר על הכשרות. לכן, כדי שכולם יוכלו להיכנס לאותו סניף, ליהנות מאותו מבחר ולקבל את אותו מוצר,  אנחנו דואגים שהכול יהיה גם בכשרות גבוהה".

שי מרקט. צילום: יח"צ

מבחינת טכנולוגיה האם יהיו קופות שירות עצמי? סורקים? מה צפוי?
"ברוב החנויות השכונתיות, שהן קטנות יחסית, אחד המרכיבים החשובים בהצלחה הוא הקשר הישיר בין הלקוחות למנהלים. לכן, יש ערך גבוה לשירות אישי, עם קופאיות, ופחות מקום לקופות בשירות עצמי. לעומת זאת, בסניפים רחבים יותר גם אם הם עדיין "שכונתיים" נבחן אפשרות להציב קופות בשירות עצמי בהתאם לצורך ולתנועה.
בחנויות דיסקאונט גדולות, למשל, זה הכרח. שם יש עומסים גדולים מאוד, ואם לא מציבים קופות עצמאיות ומשקלים, הלקוחות בורחים. אבל במכולות השכונתיות, שבהן התור קטן יותר והקשר אישי יותר, הקופות הרגילות עדיין עדיפות והקהל גם מעדיף את זה".

ומה בנוגע לאונליין?
"אנחנו כרגע בפיתוח מתקדם מאוד של אתר אונליין, ובעזרת השם בקרוב נשיק אותו. האתר יעניק מענה רחב ללקוחות שרוצים לקבל הכל עד הבית, עם אפשרות למשלוחים וגם לאיסוף עצמי (פיקאפ)".

עוד ב-

יעקב הלפרין: "לא הצטרפתי למחאת החטופים כי אני חושב שזה לא מועיל"

לכתבה המלאה

 
ומה עם כוח אדם? איך תתמודדו עם פתיחת כל כך הרבה סניפים והמחסור הקיים?
"אני אגיד לך  יש צורך אמיתי בכוח אדם, וזה אתגר גדול. למצוא עובדים קשה מאוד בכל ענף, גם ברשתות מזון, גם במסעדות, וגם במקומות אחרים. אבל ברוך השם, נכון להיום אנחנו עומדים באתגר הזה ומצליחים להתמודד."