כסף וצרכנות

אייל רביד ופרשת ויקטורי: הסיפור המלא מאחורי הסערה בשוק המזון

הוא נחשב לאחד המנכ"לים הבולטים בשוק המזון, אך כעת אייל רביד עומד במוקד חקירה דרמטית של רשות התחרות. האם הפתיחות התקשורתית שלו שימשה כשיטה מתוחכמת לתיאום מחירים על חשבוננו?

מערכת ice | 4/6/2026 19:04 עקבו אחרינו בגוגל

אם יצא לכם לפתוח אתרי חדשות או לקרוא עיתונות כלכלית לאחרונה, כנראה שנתקלתם לא פעם בשם אייל רביד. המנכ"ל והבעלים של רשת הסופרמרקטים "ויקטורי" עומד בלב אחת הפרשות הכלכליות המעניינות והמשמעותיות ביותר של השנים האחרונות בישראל.

רוב מנכ"לי החברות הגדולות בישראל מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך. הם מתראיינים מעט, בוררים מילים בקפידה, ומשתדלים לא לייצר כותרות. אייל רביד הוא בדיוק ההפך. לאורך השנים הוא טיפח תדמית של מנכ"ל "דוגרי": הוא פעיל מאוד בפייסבוק, מתראיין המון, ומדבר בפתיחות על מאחורי הקלעים של שוק המזון, על הספקים ועל עליות מחירים.

אבל הפתיחות הזו, שפעם נתפסה כמרעננת, היא בדיוק מה שהביא אליו את חוקרי רשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים).

כשמדברים על "תיאום מחירים" או "קרטל", רובנו מדמיינים מנכ"לים שנפגשים בחשאי בחניון תת-קרקעי וסוגרים ביניהם להעלות את מחיר החלב. במקרה של אייל רביד, החשד של רשות התחרות שונה לגמרי. הוא נקרא בשפה המקצועית "איתותים".

רשות התחרות טוענת שרביד לא היה צריך להיפגש עם המתחרים שלו (כמו שופרסל, רמי לוי או יוחננוף) בסתר. במקום זאת, הוא לכאורה השתמש בראיונות בתקשורת, בפוסטים ברשתות ואפילו בדו"חות הכספיים של ויקטורי כדי "לאותת" להם ולספקים מה בכוונתו לעשות.

נניח שמנכ"ל רשת ענק מתראיין ואומר משפטים כמו: "אחרי החגים יתחיל גל התייקרויות מטורף", "אנחנו כרשת לא נוכל לספוג יותר את עליות המחירים של הספקים", או "הצרכן יצטרך להתרגל לשלם יותר".

על פניו, זו נשמעת כמו פרשנות תמימה של המצב. אבל לטענת רשות התחרות, כשהמילים האלה יוצאות מהפה של שחקן כל כך חזק בשוק, הן בעצם מעבירות מסר סמוי למתחרים: "חבר'ה, אני הולך לאשר לספקים להעלות מחירים ולהעביר את העלות לצרכן. אל תפחדו לעשות את אותו הדבר, אני לא אשבור את השוק ואוריד מחירים נגדכם".

ברגע שהמתחרים קוראים את זה ופועלים בהתאם, נוצר תיאום מחירים שמונע תחרות - ומי שמשלם את החשבון בקופה, תרתי משמע, זה אנחנו.

לאחר כשלוש שנות חקירה, רשות התחרות הגישה כתב אישום חמור נגד רביד (לצד בכירים נוספים בשוק המזון). סעיפי האישום כוללים ניסיון לעשיית הסדר כובל, הסדרים כובלים בפועל מול רשתות מתחרות בנוגע למבצעים, והתערבות אסורה במחירים מול ספקים.

הפרשה חזרה כעת לכותרות בעקבות פתיחת שלב העדויות במשפט המתנהל בבית המשפט, וכן בעקבות תחקירים שהדליפו תמלילים ושיחות מתוך חדרי החקירות, אשר חשפו את הדינמיקה שמאחורי הקלעים בין רביד לספקים.

חשוב להדגיש שאייל רביד כופר לחלוטין בהאשמות האלה. קו ההגנה שלו, שהוא גם הגיוני ומעורר מחשבה, נשען על כמה נקודות פשוטות:

1. חופש הביטוי והשקיפות: רביד טוען שהוא בסך הכל ניתח את המציאות הכלכלית בצורה שקופה. כשיש אינפלציה בעולם, מחירי התובלה עולים וחסר כוח אדם - המחירים באמת יעלו. להגיד את זה בקול רם לציבור זה לא פשע, אלא כנות.

2. חובה חוקית: כיוון שויקטורי היא חברה ציבורית (שנסחרת בבורסה), יש לו חובה לדווח למשקיעים על מגמות וסיכונים בשוק.

3. שום דבר לא תואם: עורכי דינו של רביד מדגישים שאין שום ראיה לפגישה, שיחה או הסכם עם מתחרים. בנוגע להקלטות שפורסמו, נטען כי מדובר בסגנון דיבור חופשי ("דברי רהב") ללא כוונה פלילית אמיתית מאחוריהם. לטענתם, רשות התחרות מנסה לייצר תקדים משפטי מסוכן שבו יאסר על מנכ"לים לדבר בתקשורת על מגמות כלכליות.

הסיפור הזה הרבה יותר גדול מאייל רביד או מרשת ויקטורי. הוא נוגע בנקודה הכי כואבת של הישראלים: יוקר המחיה.

שוק המזון הישראלי נחשב לריכוזי מאוד. כמה חברות ענק שולטות ברוב המוצרים שאנחנו קונים. התחקירים בנושא מנסים לחשוף איך השוק הזה באמת עובד. האם התחרות שאנחנו רואים בפרסומות בטלוויזיה היא אמיתית, או שיש מעין "הבנה שקטה" בין הרשתות הגדולות שנועדה לשמור על רווחים גבוהים על חשבוננו?

רשות התחרות החליטה להוריד את הכפפות. היא מנסה לקבוע כללי משחק חדשים שאומרים למנכ"לים: המילים שלכם בתקשורת יכולות לשמש כנשק נגד הצרכן, ואנחנו נתייחס לזה כאל עבירה פלילית לכל דבר.

עוד ב-

אייל רביד נחשף: ויקטורי בירידה של עשרות מיליוני שקלים במכירות

לכתבה המלאה

הפרשה הזו מתבררת כעת בבית המשפט במסגרת משפט פלילי ומתוקשר. בין אם אייל רביד ימצא אשם ובין אם ינוקה לחלוטין מכל חשד, הסיפור שלו כבר שינה את הכלכלה הישראלית. הוא גרם למנכ"לים לחשוב פעמיים לפני שהם מדברים, ושם זרקור ענק על הדרכים היצירתיות, והלכאורה-חוקיות, שבהן מתעצב המחיר של סל הקניות שלנו.