קריפטו

בג"ץ בפסיקה דרמטית: המשטרה מוסמכת להקפיא ארנקי קריפטו

בית המשפט העליון קבע כי למשטרת ישראל מותר לפנות לחברות קריפטו זרות ולבקש הקפאה וולונטרית של נכסים דיגיטליים החשודים בפלילים. ההכרעה ניתנה בפרשת "העוקץ הרוסי", שבה הוקפאו מטבעות USDT בשווי של יותר מ־10 מיליון דולר

מערכת ice | 21/5/2026 15:35

בית המשפט העליון קיבל את ערר המדינה וקבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות לחברות קריפטו בינלאומיות ולבקש מהן להקפיא באופן וולונטרי ארנקי קריפטו החשודים בקשר לעבירות פליליות, גם כאשר החברות פועלות מחוץ לישראל.

ההחלטה התקבלה במסגרת חקירת פרשת "העוקץ הרוסי", המתנהלת על ידי יחידת הסייבר בלהב 433, מחלקת פשיעה מקוונת של מחוז מרכז ופרקליטות מחוז מרכז. לפי החשד, קורבנות בישראל ובעולם, בעיקר דוברי רוסית ויוצאי חבר העמים, נפלו להונאת השקעות במטבעות דיגיטליים.

במסגרת החקירה עלה חשד כי כספי ההונאה הועברו בין ארנקים דיגיטליים שונים ולבסוף התנקזו לארנק שהוחזקו בו מטבעות USDT בשווי של יותר מ־10 מיליון דולר. משטרת ישראל פנתה לחברת Tether, מנפיקת המטבע, וביקשה להקפיא את הארנק. החברה נענתה לבקשה והקפיאה את הכספים.

בהמשך הוציא בית משפט השלום צו הקפאה, אך בית המשפט המחוזי ביטל אותו וקבע כי למשטרה אין סמכות לבצע אכיפה מחוץ לגבולות ישראל. המדינה ערערה לעליון, שטען כי שלילת האפשרות לפעול מול חברות זרות עלולה לפגוע במאבק בהלבנת הון, הונאות מקוונות ומימון טרור, ואף ליצור "עיר מקלט דיגיטלית" לעבריינים.

השופט אלכס שטיין קיבל את עמדת המדינה וקבע כי מדובר בשיתוף פעולה וולונטרי ולא בפעולה שלטונית כופה. בפסק הדין נקבע כי סמכות המשטרה נשענת על סעיף 3 לפקודת המשטרה, המאפשר לה לפעול למניעת עבירות ולגילוין.

עוד הדגיש שטיין כי לחברות המנפיקות מטבעות דיגיטליים יש אינטרס לשמור על מוניטין פיננסי תקין ולכן קיים להן תמריץ לשתף פעולה עם רשויות אכיפה. בפסק הדין אף הובחנה פעילותן של חברות כמו Tether ממטבעות מבוזרים דוגמת ביטקוין, שאינם נשלטים בידי גוף מרכזי.

במהלך ההליך טען ארטיום נדורנקו, שטען לבעלות על הארנק, כי הכספים שייכים לעסקיו החוקיים וכי הקפאתם גרמה לו נזק כבד. הוא יוצג על ידי עו"ד מיכאל עירוני. את המדינה ייצגו עוה"ד שרית משגב ואיילת לוי מפרקליטות המדינה.