"דרימארס" מצליחה לשמור על מקוריות בתוך כל הז'אנר של סדרות נוער
סדרת הנוער החדשה של HOT היא לא רק הקאמבק של ליאת אחירון, אלא גם סדרה כתובה היטב שעשויה להפוך בהמשך לסדרת קאלט שתצטרף לשורותיהן של גדולות וטובות כמו "השמינייה" ו"השיר שלנו"
אני מודה שניגשתי לצפייה ב"דרימארס" מסוקרן אך גם סקפטי קמעה. בכל זאת, בשנים האחרונות ישנה עלייה מטאורית בסדרות נוער ונראה שלעיתים הנוסחתיות של חלקן משוכפלת וזהה עד כי נדמה שההבדלים מטשטשים בלא מעט מהן.
הפרסומים סביב "דרימארס" קפצו לי לעין דווקא במהלך השנה האחרונה. לאחר שפורסם כי היא נסגרה לקופרודוקציה עם גופי שידור גרמניים – מה שבוודאי הועיל לרוח הגבית שלה, והשנייה שייכת לגזרת הליהוק שלה שמתהדרת בליאת אחירון, מכוכבות הילדים הגדולות של שנות ה-90 שעושה קאמבק אחרי שתיקה ארוכה של שנים. ללא ספק מהלך יחצני חכם ומקורי.
ואחרי הבילד אפ נותרה השאלה – איך הסדרה?
"דרימארס" מתגלה כבר בצפייה הראשונה שלה כסדרה מקורית וייחודית בענף סדרות הנוער, בכמה טעמים מובחנים מאוד.
ראשית, אהבתי מאוד את בחירת הלוקיישן של הסדרה וההתרחשות המרכזית שלה שמתקיימת במאדים (צילומי הסדרה התקיימו במצפה רמון ובפארק תמנע). כשלעצמו, מדובר במיקום מעניין ובוודאי לא שגרתי בטח לא לסדרת נוער. איכות הצילום מוסיפה ממד רב לסדרה והיא ברמה גבוהה מאוד. דבר נוסף שמצא חן בעיני הוא העיסוק שלה ב"רוח הזמן" - מטבעות לשון כמו "מתנגדי מאדים" (על משקל מתנגדי חיסונים), "צו איסור פרסום" וקונספירציות תאגידיות למשל, הן פנינים שהפציעו לחיינו בשנים האחרונות בהקשרים אקטואליים שונים ונותנים כאן כמה וכמה קריצות בסצנות שונות. וזה, כשלעצמו, מעיד על מודעות עצמית וחינניות, שתי תכונות שבעיני הכרחיות לסדרות נוער ובכלל.
דבר נוסף שקשה שלא לשים לב אליו, והוא המפתח שלה לקהל בוגר יותר, הם הרפרנסים ואבות ההשראה של "דרימארס". קשה שלא לראות בה קריצות והשראות לקלסיקות חלל מוכרות ואהובות - מ"כוח המשיכה" ועד "להציל את מארק וואטני" ואפילו קצת נגיעות של "ארמגדון". כל אלה לטעמי מעניקות לה נופך עלילתי שמתבסס על יצירות מוכרות והן ההשראה למנוע העלילתי שלה דה פקטו. כל אלה בוודאי יתקבלו באהבה אצל הקהל היותר בוגר שיוכל להתחבר לסדרה.
"דרימארס" מגוללת את סיפורם של חבורת נערים שטסה כאמור למאדים לצורך משימה דחופה במיוחד. כבר בנחיתה הם מגיעים למקום הלא נכון ונמצאים בזמן שאול שכן אם החשמל בחליפותיהם יסתיים – הם ימותו. מהר מאוד, וכצפוי, הדינמיקה הקבוצתית ביניהם עומדת למבחן ומעמידה אותם בסיטואציות מורכבות ומגוונות שמהווה את החוזק והמניע של העלילה. ובזמן שהם למעלה יש מי שלמטה בוחש היטב – והמניעים של מי ששלחו אותם כלל לא טהורים וזה בלשון המעטה.
הקצב והנימה של הסדרה, כמו העיסוק שלה ברוח הזמן ובטייפקסאט של הדמויות, משווים לה בעיני שכבה נוספת של איכות שהיא יותר מעוד סדרת נוער קלאסית. למרות העיסוק הקצת קלסטרופובי שלה, "דרימארס" מתנהלת בזהירות ולא נגררת מחוץ למחוזות שבהן היא מיועדת להישאר כסדרה שפונה לקהל הצעיר ולכל המשפחה. חשבתי לעצמי תוך כדי הצפייה בה שהיה מעניין אם היו נותנים לה טון ונימה של אימה סטייל "הנוסע השמיני" או "סימן חיים" שמספרים על הצטרפותו של גורם עוין עם חבורת אסטרונאוטים. השילוב הזה היה יכול להוסיף לה ערך מוסף של ממש להיות משב רוח מרענן בתוך הז'אנר של סדרת נוער.
"דרימארס" מצליחה לבלוט בעיני בתוך כל היבול של סדרות נוער. רק הזמן יוכיח אם היא תהפוך לקאלט כמו "השיר שלנו" או "השמינייה" שהן בחזקת סדרה על זמנית. נראה שכך או כך המקוריות שלה ואבות ההשראה שלה בעיני מייחדים אותה בתוך הז'אנר והופכות אותה ליותר מעוד סדרת נוער שמתאימה לצפייה גם לכל המשפחה.
