מאמר הלכתי חדש של ראש מכון צומת הרב מנחם פרל: במקרים של מתקפת סייבר, ניתן לחלל שבת, לטובת הגנת סייבר גם אם מדובר בסוגיות ממון, ולא רק בענייני צבא וביטחון. כך מתפרסם במאמר חדש בספר 'תחומין' שיצא לאור בחודש הבא. 

המאמר נועד לשמש במה לחדשנות תורנית-הלכתית ומהווה במה למחקרים אורתודוקסיים ולבירורי הלכה בנושא המדינה היהודית וסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי לבין הקדמה והטכנולוגיה. 

לפי הרב פרל, במקרים מסוימים של סכנת פגיעה ממונית אפשר ומותר לחלל שבת: "באופן כללי, בין דיני נפשות לממונות קיים ניגוד קוטבי. בפיקוח נפש ואף בספקו, מחללים שבת כבשגרה, לעומת זאת באיבוד ממון, אפילו רב, אין היתר לחלל שבת, אף לא באיסורי דרבנן. אף שאין לחלל שבת להצלת רכוש, לעתים הפתח לנזק או לגניבת רכוש עלול לשמש כפתח לסכנת נפשות ולכן במקרים של איום, ניתן לחלל שבת ולפעול כמו פיקוח נפש גם במקרים של תקיפת סייבר נגד בנקים גדולים, חברות שיווק מזון ועוד".

לדבריו: "על רקע התפתחות הטכנולוגיה השתנה העולם שאנו מכירים. הגנת המדינה או התקפה לפגיעה באויב, אינה חייבת לעבור דרך חרבות או חומרי נפץ, אלא מתבצעת על ידי מתקפות סייבר".

בנוסף, הרב פרל מסתמך במאמרו על מערך הסייבר הלאומי, במשרד רוה"מ, שמיפה את נכסי הסייבר החיוניים וחילק את היעדים הדורשים הגנה לשלש רמות עיקריות. הדרגה העליונה היא 'תשתיות מדינה קריטיות' (תמ"ק), בהם נמצאים כמה עשרות גופים כגון תשתית המים של חברת מקורות, חברת החשמל, בתי הזיקוק, בנק הדם ועוד, כאלה שפגיעה בהם עלולה להסב נזק ממשי למדינת ישראל וצריך להתייחס אליה כפיקוח נפש לכל דבר ועניין.

עוד ב-

מתקפת סייבר משולבת על ישראל: זינוק של 400 אחוז

לכתבה המלאה

בדרגה הבאה (קבוצה A) נמצאים כמה מאות ארגונים המחזיקים בנכסי סייבר חיוניים, שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאד, ותקיפתם עלולה לגרום נזק רב ולשבש מאד את החיים במדינה. כגון רשתות שווק מזון גדולות, חברות ביטוח.
 
במצב זה מחלק הרב פרל בין פגיעת ליבה שאז מותר לחלל שבת כמו במלחמה, לבין איום ממשי, אז גם ניתן וצריך לפעול פעולות הגנה, אך צריך לפעול על בסיס אמצעים שמפחיתים חילול שבת בדומה למקרים מסוימים בצבא. ברמה השלישית (קבוצה B) נמצאים עסקים בינוניים רבים, המהווים כ 70% מהמשק בישראל, עבורם אין היתר לחלל שבת.