הנוף הכלכלי הגלובלי עובר טלטלה משמעותית המעצבת מחדש את מפת הסיכונים וההזדמנויות עבור התעשייה הישראלית. לצד האתגרים המוכרים, אנו עדים להתפתחותן של מגמות המהוות סיכון לתעשייה המקומית, לרבות חרמות, הגבלות סחר, פרוטקציוניזם, מכסים ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית – כל אלה מערערים את הבסיס עליו נשענת התעשייה הישראלית וחושפים את נקודות התורפה שלנו כתלויים בייצור חיצוני. 

סוגיית פערי הפריון בתעשייה הישראלית נידונה מזה שנים ומטופלת במגוון כלים. השתנות הסביבה הכלכלית והופעת אתגרים חדשים מדגישים ביתר שאת את הצורך בהאצת הטיפול בבעיה והשקעה מתמשכת בהתייעלות.

 הדרך להבטיח צמיחה בת קיימא וחוסן לאומי עוברת בשיפור דרמטי בפריון, בדגש על ענפי התעשייה שאינה עילית – שם פערי הפריון בישראל אל מול המדינות המפותחות גבוהים במיוחד, ומגבילים את יכולת התחרות בזירה הבינלאומית והמקומית.

הדבר מחייב התמקדות בבניית יתרונות יחסיים והתייעלות בתחומים בהם התעשייה הישראלית יכולה להצטיין. התייעלות זו אינה רק צמצום עלויות, אלא תהליך הוליסטי הכולל הטמעת טכנולוגיות מתקדמות, אוטומציה, דיגיטציה ושיפור תהליכים. 

המושג "תעשייה 5.0" ממחיש זאת היטב: גישה המשלבת חדשנות טכנולוגית (AI, ביג דאטה, רובוטיקה) עם התמקדות באדם (עובדים מיומנים, סביבת עבודה) וקיימות (ייצור יעיל ופחות מזהם). אימוץ גישה זו, הנתמכת על ידי החידושים הטכנולוגיים מהשנים האחרונות, קריטי להתמודדות עם השינויים העולמיים.

לצד התייעלות כלכלית, האתגרים הגלובליים מחייבים גם התייעלות סביבתית משמעותית. השווקים הבינלאומיים, במיוחד באירופה, מחמירים את דרישותיהם בתחום הקיימות. הדרישות נובעות הן מרגולציות והן מדרישות שוק גוברות, במיוחד מחברות גלובליות הפועלות לצמצום טביעת הרגל שלהן.

הטלת מיסי פליטות, דרישות לחומרים ממוחזרים ותקנים סביבתיים מחמירים – הופכים להיבט קריטי בשמירה על יכולת הייצוא. תעשייה שאינה מתייעלת סביבתית מסתכנת בפגיעה ביכולתה למכור את מוצריה בעולם. יעילות סביבתית ויעילות כלכלית אינן באות אחת על חשבון השנייה, אלא משלימות אחת את השנייה.

השקעה בהתייעלות טומנת בחובה גם הגברה של החוסן הכלכלי המקומי. תעשייה ישראלית יעילה וחדשנית מסוגלת לספק מגוון מוצרים איכותיים במחירים תחרותיים. הדבר מפחית תלות בשרשרות אספקה גלובליות שבריריות ומבטיח רציפות תפקודית גם תחת איומים ומשברים.

יתרה מכך, ייצור יעיל תורם להפחתת יוקר המחייה עבור הצרכן המקומי. לממשלה תפקיד קריטי בהנעת ההתייעלות והחדשנות בתעשייה, במיוחד בקרב עסקים קטנים ובינוניים שחסרים את המשאבים והידע הנדרשים.  דוגמה מצוינת להשקעה ממשלתית יעילה ומוכחות היא פעילות המכון לייצור מתקדם והמרכז להתייעלות במשאבים, שהופעלו על ידי מינהל תעשיות במשרד הכלכלה. 

מכונים אלו סייעו בהצלחה למעל 800 חברות בהטמעת טכנולוגיות, שיפור תהליכים והתייעלות סביבתית. בשנה וחצי האחרונות נעשה מיקוד מאמץ לחברות בקו העימות שהסתייעו במכונים בכדי לצלוח את המשבר ולנצלו לביצוע קפיצת מדרגה ביכולות הייצור. 
פעילות המכונים הביאה לשיפור הפריון בשיעור קרוב ל-30% בממוצע בקרב מקבלי הסיוע, הפחתת עלויות ייצור, צמצום צריכת משאבים ואנרגיה, וצמצום פליטות – שהביאו לאימפקט חיובי על כושר התחרות של החברות. 

ברמה המשקית הדבר גורר תועלת מצרפית עצומה – גידול בתוצר, שכר גבוה יותר לעובדים, הגדלת הכנסות המדינה ממסים, וחיזוק משמעותי של היצוא. לאור ההצלחה, הממשלה הכירה בצורך להמשיך ולחזק את יכולות הסיוע, ובימים אלו מוקם המרכז לתעשייה מתקדמת שימשיך את פעילות המכונים, ויספק סיוע להתייעלות, חדשנות ושיפור פריון. 

האתגרים הכלכליים הגלובליים משתנים וגוברים, ומחייבים יצירת פתרונות מותאמים לאתגרים המשתנים, בין אם מדובר במכסים, בשיבוש בשרשראות אספקה או בחרמות. לצד זאת, הפתרון החשוב ביותר עבור התעשייה הישראלית נותר אחד - התייעלות ושיפור בלתי פוסק של פריון העבודה, תוך מיקוד ביתרונות היחסיים והפחתת השפעות סביבתית.

 זהו פתרון שורש, המחזק את היסודות של התעשייה הישראלית. אחריות הממשלה להמשיך ולפתח את הכלים התומכים בכך, ולהבטיח שהתעשייה הישראלית תישאר תחרותית, חסינה, ובעלת יכולת צמיחה בת קיימא בעולם מורכב ומשתנה. 

עוד ב-

הכלכלה הישראלית בסכנה: זה התרחיש שצריך להדאיג את כולנו

לכתבה המלאה

הכותב הוא יוחאי ברנשטיין, מנהל תחום בכיר פיתוח התעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה​.