מניית לית'יום אמריקס (LAC) הפכה השבוע לאחת המובילות בוול סטריט, לאחר שזינקה בכ-96% ביום מסחר אחד בלבד. הסיבה: ממשל טראמפ מנהל מו"מ לרכישת נתח של עד 10% בחברה, כחלק מהסכם מחודש על הלוואה בהיקף של 2.26 מיליארד דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי.

החדשות הציתו גל של אופטימיות בקרב המשקיעים והביאו לזינוק חד מהמחיר של כ-3 דולר למניה, אל מעל 6 דולר בשיא.

מדובר במהלך שמעבר לערכו הכלכלי המיידי משדר מסר ברור - טראמפ נחוש לקדם את התעשיות הקריטיות לארצות הברית, ובראשן הפקת לית'יום, מרכיב מרכזי בייצור סוללות לרכבים חשמליים. הפרויקט המרכזי של החברה, מכרה Thacker Pass שבנבדה, צפוי להפוך כבר ב-2028 למקור הלית'יום הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי, עם הפקה שנתית מספיקה לייצור עד 800 אלף רכבים חשמליים.

הזינוק במניית לית'יום אמריקס הוא רק הדוגמה האחרונה למהלכים הכלכליים של טראמפ שמייצרים רווחים משמעותיים. כך למשל, במקרה של אינטל - הממשל רכש כ-10% מהמניות במחיר של 20.47 דולר בלבד, זמן קצר לפני שאנבידיה קנתה מניות במחיר גבוה יותר של 23.28 דולר. כיום אינטל כבר נסחרת סביב 31 דולר, כלומר רווח עצום למדינה על הנייר.

בין אם מדובר בחוש השקעות יוצא דופן או פשוט בהשפעה הישירה שמאפשר לו תפקידו, אי אפשר להתעלם מכך שטראמפ מצליח שוב ושוב להוביל מהלכים שמניבים תשואה אדירה. המשקיעים מזהים בכך איתות חיובי, גם אם ברור שהממשל נהנה מיתרונות שאין לשוק החופשי, כמו גישה מוקדמת לעסקאות ותנאים מועדפים.

הממשל האמריקאי רואה בלית'יום מרכיב אסטרטגי קריטי, בעיקר לנוכח השליטה הכמעט מוחלטת של סין בזיקוק ובשרשרת האספקה העולמית. כיום ארה"ב מייצרת פחות מ-5,000 טון לית'יום בשנה, בעוד שהפרויקט של Thacker Pass צפוי להפיק פי שמונה מכך כבר בשלב הראשון.

ההשקעה הישירה של הממשלה בפרויקט לא רק מחזקת את הביטחון האנרגטי האמריקאי, אלא גם משדרת מסר ברור לסין ולשחקנים הגלובליים האחרים.

גם ג'נרל מוטורס, שמחזיקה ב-38% מהפרויקט, שותפה מרכזית במהלך ותוכל להבטיח אספקה ארוכת טווח לרכבים החשמליים שהיא מפתחת. עבור הממשל, השותפות הזו מהווה נדבך חשוב במדיניות הפחתת התלות ביבוא סיני.

השאלה הגדולה שמעסיקה את המשקיעים כעת היא האם כדאי "לרכב על הגל" ולרכוש מניות בחברות שטראמפ בוחר בהן. מצד אחד, ההיסטוריה מראה שהממשל אכן מצליח להקפיץ שוויי חברות - בין אם באינטל, MP Materials או כעת בלית'יום אמריקס. מצד שני, חשוב לזכור שהמעורבות הממשלתית לא מבטיחה הצלחה בטווח הארוך.

ההשקעה בלית'יום כרוכה בסיכונים לא מבוטלים: תנודתיות במחירי המתכת בעקבות עודף ייצור מסין, עלויות הקמה גבוהות של מכרות חדשים, וחשש מבירוקרטיה או עיכובים סביבתיים. בנוסף, מי שייכנס עכשיו אחרי הזינוק החד עלול למצוא את עצמו קונה במחיר מנופח יחסית.

עוד ב-

אינטל לא עוצרת: זה הדיווח שהקפיץ אותה ב-6%

לכתבה המלאה

מניית לית'יום אמריקס מדגימה את הכוח של טראמפ לעצב מגמות בשוק ההון האמריקאי. התמיכה הישירה של הממשל מעניקה לפרויקט חותמת אמון, אך אין בכך כדי להבטיח יציבות למשקיעים לטווח הארוך. מי שבוחר להצטרף לגל צריך להיות מודע לא רק לפוטנציאל האדיר, אלא גם לסיכונים הקיימים בענף התנודתי הזה.