השוק
הרוויח מעל 1,000% ואיבד כמעט הכל בחודש: הקריסה של ילד הפלא
ליאופולד אשנברנר, בן 24 בלבד, בנה קרן גידור של 45 מיליארד דולר סביב הימור אחד ענק על מהפכת הבינה המלאכותית. אלא שאחרי חודש קשה במיוחד השוק סגר איתו את החשבון - והוא נאלץ למכור את כמעט כל התיק במחיר של מכירת חיסול. מה אפשר ללמוד מהקריסה הזו?
עד לפני כמה חודשים בלבד הוא היה הכוכב הכי לוהט בוול סטריט. היום הוא הדוגמה הכי בולטת לכמה מהר השוק יכול להתהפך.
ליאופולד אשנברנר, חוקר לשעבר ב-OpenAI שסיים את לימודיו בקולומביה כמצטיין המחזור בגיל 19, הפך תוך שנתיים כמה מאות מיליוני דולרים לקרן גידור בשם Situational Awareness, שבשיאה החזיקה נכסים בשווי 45 מיליארד דולר.
הקרן, שנקראה על שם המניפסט הוויראלי בן 165 העמודים שפרסם ב-2024, הציגה תשואות שלא רואים בוול סטריט: יותר מ-1,000% מאז ההקמה, ולפי מכתב למשקיעים - 439% נטו רק בחצי הראשון של 2026.
אשנברנר, שמעולם לא ניהל כסף לפני שהקים את הקרן, הפך לאורים ותומים של עולם ה-AI. משקיעיו כללו את האחים קוליסון ממייסדי Stripe, את נאט פרידמן, ואפילו את חברת המסחר Jane Street שכמעט אף פעם לא משקיעה בקרנות חיצוניות.
ואז, תוך שבוע אחד, הכל התרסק. הבעיה הגדולה של אשנברנר לא הייתה תזת ההשקעה שלו. הבעיה הייתה המינוף.
אשנברנר לא סתם קנה מניות AI. הוא ריכז את ההימורים בכמה שמות בודדים, והשתמש בהלוואות ענק כדי להגדיל אותם. לפי הדיווחים, על כל דולר אחד של הון הוא לווה עוד שלושה עד ארבעה דולרים, ולעיתים יותר - רמת מינוף של עד 400%, גבוהה בהרבה ממה שנהוג אפילו בקרנות שמנהלות מניות תנודתיות במיוחד. כשהשוק עלה, המינוף הטיס את הרווחים. כשהוא ירד, אותו מינוף בדיוק הפך את הקריסה למהירה יותר.
באמצע יולי הסנטימנט התהפך. מודלים סיניים זולים ופתוחים הבהילו את המשקיעים והעלו שאלות על היכן בעצם נמצא הערך בשרשרת ה-AI. מניות כמו SK Hynix, שאשנברנר שימש עוגן בהנפקה שלה, החלו לצנוח. קרנות גידור מתחרות זיהו את החשיפה שלו, פתחו שורטים נגד האחזקות המרכזיות שלו, ולחצו את התיק עוד יותר למטה.
מכאן זה התגלגל כמו כדור שלג. הבנקים שהלוו לו כסף דרשו בטחונות נוספים (Margin Call), אשנברנר נאלץ למכור מניות בבהלה כדי לגייס מזומן, וכל מכירה הפילה את המחירים עוד יותר. הקרן, כך כתב במכתב למשקיעיו, ירדה 67% בחודש.
בלילה שבו התחילו אורחים להגיע לחתונתו בקליפורניה, אשנברנר סגר עסקה. קן גריפין, מייסד ענקית הגידור Citadel, קנה את הרוב המכריע של תיק המניות הציבורי שלו - בהנחה של יותר מ-10% משווי השוק. גריפין, שכבר עשה מהלכים כאלה בעבר על קרנות במצוקה, קנה בזול. למחרת חלק גדול מאותן מניות דווקא זינקו.
מ-45 מיליארד דולר, הקרן הצטמקה לתיק של כ-10 מיליארד, שרובו החזקות בחברות פרטיות - ובראשן נתח של מיליארדי דולרים באנתרופיק, מפתחת מודל הבינה המלאכותית קלוד. "אני לוקח אחריות מלאה על האירועים הללו", כתב אשנברנר.
כאן כדאי להזכיר נקודה החשובה: גם אחרי הקריסה, הקרן עדיין ברווח יפה מתחילת השנה של כ-80%. ההימור על ה-AI לא בהכרח היה שגוי. מה שהרג את אשנברנר לא היה הכיוון, אלא המינוף והריכוזיות. הוא צדק בתזה אבל לא שרד את הדרך.
וזה בדיוק הלקח שרלוונטי לכל מי שמנהל תיק השקעות, חיסכון פנסיוני או קרן השתלמות. תיק שמרוכז במעט מניות "לוהטות", במיוחד כשמוסיפים עליו מינוף, יכול לזנק מהר ולהתרסק מהר עוד יותר.
עוד ב-
תנודתיות של עשרות אחוזים בחודש היא לא מדע בדיוני, וכשמשקיע מתוחכם עם 45 מיליארד דולר נשרף בשבוע, כדאי לזכור שגם השחקנים הגדולים לא חסינים. פיזור, זהירות עם מינוף, ואורך רוח הם לא סתם קלישאות כשמדברים על השקעות בבורסה. הם ההבדל בין להישאר במשחק לבין להימחק ממנו ברגע.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
