השוק

תשואות האג״ח בשיא של 24 שנה, הנפט מזנק והביטקוין מכוון גבוה

שוקי ההון מתמודדים עם תשואות אג"ח אמריקאיות ברמות שלא נראו למעלה משני עשורים, חשש מאינפלציה עקב המתיחות מול איראן, וזינוק בהשקעות ב-AI. שלושה מומחים בכירים מנתחים את תמונת המצב, ומעריכים לאן צועד השוק | כל הפרטים

מערכת ice | 11/10/2026 8:36

שוקי ההון מתמודדים עם שילוב מאתגר: תשואות אג"ח אמריקאיות ברמות שלא נראו זה יותר משני עשורים, חשש מהתפרצות אינפלציונית מחודשת על רקע המתיחות במזרח התיכון, גירעון ממשלתי כבד ותחרות גוברת על הון מצד השקעות הענק בתשתיות בינה מלאכותית. מבחינת המשקיעים, השאלה היא כבר לא רק מה יעשה הפדרל ריזרב, אלא כמה זמן יישאר מחיר הכסף גבוה ומה תהיה ההשפעה על שווי החברות.

ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר בחברת Leverage Shares, מצביעה על ארבעה כוחות שמפעילים לחץ בו-זמנית על שוק האג"ח: מדיניות מוניטרית ניצית, זינוק במחירי האנרגיה על רקע העימות עם איראן, היצע גדול של חוב ממשלתי וההשקעות העצומות ב-AI, המתחרות על אותו הון זמין. ב-7 באוקטובר הגיעה תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים ל-5.364%, הרמה הגבוהה ביותר זה 24 שנה, בעוד התשואה ל-30 שנה התקרבה ל-5.7%.

לדברי טודורובה, מחירי נפט גבוהים מקשים על הבנק המרכזי האמריקאי להקל את המדיניות המוניטרית, משום שהם עלולים להזין מחדש את האינפלציה. במקביל, היקף הנפקות האג"ח ואי-הוודאות סביב מצבה הפיסקלי של ארה"ב גורמים למשקיעים לדרוש פיצוי גבוה יותר על החזקת חוב לטווח ארוך.

המשמעות חורגת משוק האג"ח. תשואות גבוהות מגדילות את שיעור ההיוון של רווחים עתידיים, ולכן מכבידות במיוחד על חברות צמיחה וטכנולוגיה ששוויין נשען על ציפיות להכנסות ורווחים בשנים הבאות. גם השקעות ה-AI עומדות למבחן: כאשר עלות המימון עולה, חברות נדרשות להוכיח שההשקעות העצומות בתשתיות אכן יניבו תשואה מספקת.

טודורובה מזהירה מפני שילוב בעייתי של אינפלציה עיקשת והאטה בצמיחה. אם מחירי האנרגיה ישמרו את התשואות ברמה גבוהה, בזמן שהאשראי היקר מכביד על משקי הבית ועל החברות, הציפיות לרווחי החברות עלולות להיפגע דווקא כשהמשקיעים בוחנים מחדש את המכפילים. לדבריה, בשוק שבו התמחורים מותירים מעט מקום לאכזבות, תשואות גבוהות לאורך זמן עלולות להביא לירידת מכפילים ולתשואות חלשות יותר במניות.

סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית ב-Defiance, מסכימה שהעלייה בתשואות יוצרת רוח נגדית למניות, אך מדגישה כי לא כל חברות הטכנולוגיה חשופות באותה מידה. ההבחנה החשובה, לשיטתה, היא בין חברות הנסחרות על בסיס ציפיות לעתיד לבין חברות שכבר מציגות צמיחה ממשית ברווחים.

יבלונסקי נותרת חיובית ביחס למניות בטווח הארוך, ובפרט לתשתיות AI ולטכנולוגיה, אך מעריכה כי התנודתיות תגבר ככל שהשווקים יסתגלו לעלות מימון גבוהה יותר. בסופו של דבר, היא אומרת, קצב צמיחת הרווחים יהיה הגורם שיכריע אם החברות יצליחו להצדיק את שוויין.

איראן, הנפט והאינפלציה: המבחן הוא לא רק מחיר החבית
המתיחות בין ארה"ב לאיראן מוסיפה לשוק משתנה שקשה לתמחר: הסיכון לשיבושים ממושכים באספקת האנרגיה. טודורובה מדגישה כי ערוץ ההשפעה המיידי הוא הנפט, אך הסיכון הגדול יותר הוא שהלם אנרגיה יהפוך להלם אינפלציוני שיחלחל ליתר הכלכלה.

לפי נתוני זרימת הנפט במפרץ שהציגה טודורובה, היקף התנועה בספטמבר, ללא איראן, התאושש לכ-80% מהרמה שקדמה למלחמה. למרות ההתאוששות, מחיר הנפט מסוג ברנט נותר בטווח של 94 עד 110 דולר לחבית. להערכתה, חלק משמעותי מהמחיר משקף פרמיית סיכון הנובעת מהחשש מפני שיבושים, ולא רק מחסור בפועל בחביות.

המשמעות היא ששני תרחישים מנוגדים עשויים לייצר תגובות חדות בשווקים. הסכם אמין שיבטיח את חופש השיט במצר הורמוז עשוי לצמצם במהירות את פרמיית הסיכון ולהקל גם על תשואות האג"ח. מנגד, סגירה ממשית של נתיבי השיט או פגיעה נוספת בתשתיות אנרגיה עלולות להביא לתמחור מחדש של אג"ח, מניות, מטבעות וסחורות.

אם השיבושים יימשכו, מסבירה טודורובה, מחירי האנרגיה הגבוהים עלולים להתגלגל לעלויות התחבורה, הייצור והצריכה, להקשות על הפד במאבקו באינפלציה ולעכב הקלה מוניטרית. חברות אנרגיה מסורתיות עשויות ליהנות ממחירים גבוהים, בעוד חברות תעופה, תחבורה ועסקים עתירי אנרגיה עלולים לספוג שחיקה ברווחיות. מניות טכנולוגיה עלולות להיפגע אם העלייה במחירי הנפט תוביל לעלייה נוספת בתשואות.

גם יבלונסקי רואה בנפט את ערוץ ההשפעה המרכזי של העימות. לדבריה, ברנט שנסחר מעל 100 דולר לחבית עלול להצית מחדש לחצים אינפלציוניים, לפגוע בצרכנים ולהקשות על הפד לייצב את סביבת הריבית. היא מציינת כי תגובת הנפט להתפתחויות הדיפלומטיות ממחישה עד כמה מהר יכולה פרמיית הסיכון להשתנות.

מבחינת המשקיעים, יבלונסקי ממליצה להתמקד במחירי הנפט, במצר הורמוז ובתשואות האג"ח, ולא לנסות להגיב לכל כותרת פוליטית בנפרד. היא מדגישה כי תנודתיות גיאופוליטית אינה בהכרח מסיימת שוק עולה, אך אינפלציה אנרגטית ממושכת עלולה לעשות זאת. במקביל, היא מזהה הזדמנויות מבניות בתחומי טכנולוגיות ההגנה, המערכות האוטונומיות, הרחפנים והסייבר, שהביקוש להם עשוי להימשך גם לאחר שהכותרות הגיאופוליטיות יתחלפו.

לצד הסיכון המאקרו-כלכלי, יבלונסקי מציעה להסתכל מעבר למניות הטכנולוגיה הגדולות ולבחון את התשתיות שיאפשרו את גל ההשקעות הבא. לשיטתה, מהפכת הבינה המלאכותית אינה מסתכמת בשבבים או במודלים, אלא מחייבת השקעות רחבות בחשמל, בזיכרון, ברשתות תקשורת ובציוד למרכזי נתונים.

בתחום תשתיות ה-AI והשבבים, היא מציינת את Nvidia, Micron, Broadcom ו-Coherent כחברות המציעות חשיפה לחלקים שונים בשרשרת ההשקעות. לדבריה, הביקוש למחשוב, לזיכרון מתקדם, לקישוריות אופטית ולציוד למרכזי נתונים עשוי לתמוך במחזור השקעות רב-שנתי. עם זאת, היא מדגישה כי גם בתחומים אלה יש להביא בחשבון את התמחור ואת יכולת החברות לעמוד בציפיות.

תחום נוסף שלדעתה ראוי למעקב הוא המחשוב הקוונטי. יבלונסקי סבורה כי הטכנולוגיה עשויה לשנות תחומים כמו גילוי תרופות, מדע החומרים, אבטחת סייבר ואופטימיזציה. היא מציינת את IonQ, IBM, D-Wave ו-Rigetti כשחקניות המציעות חשיפה שונה לאקוסיסטם המתפתח, אך מדגישה כי לוחות הזמנים למסחור עדיין אינם ודאיים. מבחינתה, זהו תחום שראוי לעקוב אחריו לאורך העשור הקרוב, ולא בהכרח השקעה שמבוססת על תוצאות מיידיות.

גם תחום ההגנה עובר שינוי טכנולוגי, על רקע המתיחות הגיאופוליטית והצורך ביכולות צבאיות מתקדמות. יבלונסקי מצביעה על הביקוש הגובר לרחפנים, למערכות אוטונומיות, ללוחמה אלקטרונית ולתקשורת מתקדמת. המעבר למערכות זולות יחסית, מבוססות תוכנה ובעלות יכולות אוטונומיות עשוי לפתוח הזדמנויות לחברות חדשניות. בין החברות שהיא מציינת נמצאות AeroVironment, Kratos ואלביט מערכות.

הזדמנות נוספת, שלדבריה עדיין אינה מקבלת מספיק תשומת לב, נמצאת בתשתיות החשמל והאנרגיה. מרכזי נתונים ומערכות AI צורכים כמויות גדולות של חשמל, והרחבת התשתיות מחייבת השקעות ברשתות חשמל, בציוד חשמלי, בייצור אנרגיה ובאגירת חשמל. יבלונסקי סבורה כי הביקוש הזה עשוי להרחיב את מעגל הנהנות ממהפכת ה-AI אל מעבר לחברות הטכנולוגיה המסורתיות, לרבות חברות תשתית ושירותים ציבוריים.

בעוד התשואות הגבוהות והמתיחות הגיאופוליטית מכבידות על נכסי סיכון, פול מרינו, סמנכ"ל ההכנסות ב-Themes ETF's, מזהה סימנים לכך ששוק הקריפטו יוצא מתקופת החורף שלו. להערכתו, הירידות החדות שלאחר השיא של 2025 ניקו חלק מהעודפים הספקולטיביים ומהמינוף בשוק, והותירו בסיס יציב יותר להמשך הדרך.

מרינו מצביע על כמה גורמים שלדעתו תומכים בביטקוין: התבססות קרנות הסל הספוט, כניסת משקיעים מוסדיים, החזקות של חברות באוצרותיהן והעובדה שההיצע המרבי של המטבע מוגבל ל-21 מיליון יחידות. לכך מצטרפת השפעת חציית התגמול לכרייה מאפריל 2024, שמפחיתה את קצב יצירת המטבעות החדשים. לדבריו, הביקוש מצד משקיעים מוסדיים נוטה להיבנות בהדרגה, בעוד שההיצע מוגבל, שילוב שעשוי לתמוך במחיר לאורך זמן.

בטווח הקצר, מרינו מעריך כי פריצה מעל אזור ההתנגדות הנוכחי, לצד שיפור בנזילות, ירידה בתשואות האג"ח, התקדמות לקראת סיום העימות עם איראן או חזרה של זרימות הון לקרנות הסל, עשויים להחזיר את מומנטום הקנייה. בתרחיש כזה, הוא רואה אפשרות לעלייה מאזור אמצע ה-80 אלף דולר לכיוון 110 אלף דולר עד סוף השנה. אם תנאי הנזילות ישתפרו והאימוץ המוסדי ימשיך להתרחב, הוא מעריך שב-2027 הביטקוין עשוי לפרוץ את השיא הקודם ולקבוע שיאים חדשים.

יבלונסקי שותפה לתפיסה החיובית ביחס לפוטנציאל ארוך הטווח של הביטקוין, אך מציגה תחזית מתונה יותר ומדגישה את הסיכונים. לדבריה, רמה של 90 אלף דולר היא יעד עלייה חשוב, ו-100 אלף דולר הם יעד אפשרי לטווח ארוך, בתנאי שתנאי הנזילות ישתפרו, זרימות ההון לקרנות הסל יתחדשו ותיאבון הסיכון יתחזק. עם זאת, היא מזהירה כי יציאת כספים מקרנות סל ספוט בתקופה האחרונה מלמדת שהביקוש המוסדי אינו חד-כיווני.

יבלונסקי מדגישה כי הביטקוין מושפע במקביל מהאימוץ המוסדי, ממדיניות הריבית ומנזילות גלובלית. תשואות ריאליות גבוהות עלולות להכביד עליו בטווח הקצר, גם אם החשש מחובות ממשלתיים תומך בטיעון ארוך הטווח בעד נכס שהיצעו מוגבל. היא נותרת חיובית, אך מזכירה כי תיקונים של 20% ואף יותר הם חלק אפשרי מהדרך.

לקראת בחירות האמצע בארה"ב, טודורובה מעריכה כי השווקים מתייחסים ברצינות לאפשרות שהדמוקרטים ישיגו שליטה בקונגרס. לפי נתוני Polymarket מ-8 באוקטובר, השוק העניק לדמוקרטים הסתברות של 91% לזכייה בבית הנבחרים ו-63% להשתלטות על הסנאט. מדובר בהסתברויות בשוק חיזוי, ולא בסקרים או בתוצאות ודאיות, והן עשויות להשתנות במהירות.

לדברי טודורובה, ההשפעה על השווקים תלויה במאזן הכוחות שיתקבל ובמדיניות שתהפוך לאפשרית או לפחות סבירה בעקבותיו. שליטה דמוקרטית בבית הנבחרים עשויה להגביל חלק מהאג'נדה החקיקתית של הנשיא דונלד טראמפ ולהגדיל את הסיכוי לקיפאון פוליטי. מבחינת המשקיעים, המשמעות היא צורך להעריך מחדש את הסיכונים סביב מיסוי, הוצאות ממשלתיות, רגולציה ומדיניות אנרגיה.

טודורובה מדגישה כי שינוי בשליטה בקונגרס אינו מבטיח שינוי מיידי בחקיקה. עם זאת, כאשר תשואות האג"ח כבר נמצאות ברמות גבוהות, כל סימן לכך שהתרחיש הפוליטי יוביל להתרחבות הגירעון עלול להוסיף לחץ על התשואות לטווח ארוך. מנגד, אם התוצאה תצמצם את האפשרות לשינויים גדולים במדיניות בלי להחריף את החששות הפיסקליים, תגובת השוק עשויה להיות מתונה יותר.

יבלונסקי מציינת כי קשה לבודד את השפעת הבחירות מהגורמים האחרים שמניעים את השוק, ובהם האינפלציה, הריבית וההתפתחויות הגיאופוליטיות. היא מפנה לממוצע הסקרים הארצי של Silver Bulletin מ-6 באוקטובר, שבו הדמוקרטים הובילו בכ-9 נקודות אחוז בהצבעה הכללית לקונגרס, אך מדגישה כי יתרון בסקרים הארציים אינו מתורגם בהכרח למספר המושבים בפועל.

מבחינתה, המשקיעים צריכים להתמקד בהשלכות הכלכליות של תרחישים פוליטיים שונים, ולא לנסות לסחור בתוצאת הבחירות עצמה. השאלות המרכזיות נוגעות למיסוי, להוצאות הממשלה, לרגולציה, למדיניות האנרגיה וליכולת לקדם חקיקה. בסביבת שוק שכבר מתמודדת עם תשואות גבוהות, אי-ודאות גיאופוליטית ותמחורים מאתגרים, תוצאה מפתיעה עלולה להעצים את התנודתיות.

פול מרינו מפנה את תשומת הלב לנתוני המאקרו ולפתיחת עונת הדוחות, שיכולים להבהיר אם הכלכלה האמריקאית מסוגלת לעמוד בעלויות המימון הגבוהות. מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש ספטמבר צפוי להתפרסם ביום רביעי, 14 באוקטובר. יום לאחר מכן, ב-15 באוקטובר, צפויים להתפרסם מדד המחירים ליצרן ונתוני המכירות הקמעונאיות. לוח הפרסומים הרשמי של לשכת העבודה האמריקאית מאשר את מועדי פרסום מדדי המחירים.

לדברי מרינו, נתון אינפלציה גבוה מהצפוי עלול לחזק את החשש להמשך הידוק מוניטרי וללחוץ על מניות, אג"ח ונכסי סיכון כמו ביטקוין. נתון מתון יותר עשוי להפחית את החששות ולתמוך בהתאוששות בשווקים. נתוני המכירות הקמעונאיות יספקו במקביל אינדיקציה ליכולת הצרכנים להמשיך להוציא כסף בסביבת ריבית גבוהה. שילוב שלצריכה חזקה עם אינפלציה דביקה עלול לחזק את הטיעון למדיניות מוניטרית ניצית יותר.

עונת הדוחות לרבעון השלישי נפתחת גם היא, כאשר JPMorgan צפוי לפרסם תוצאות ב-13 באוקטובר. מרינו מציין כי דוחות הבנקים הגדולים מספקים תמונה על הביקוש לאשראי, איכות תיקי ההלוואות ומצב הכלכלה, ולעיתים ההתייחסות של הנהלות הבנקים לסביבת הריבית חשובה לא פחות מהמספרים עצמם.

הוא מפנה את תשומת הלב גם לכך ששוק האג"ח האמריקאי יהיה סגור ביום שני, 12 באוקטובר, בעוד המסחר במניות יימשך, מצב שעשוי להביא לנזילות נמוכה יותר ולמסחר תנודתי. גם הכינוסים של קרן המטבע הבינלאומית עשויים להניב כותרות בעלות השפעה על השווקים.

עוד ב-

מומחה הכלכלה הישראלי מסביר: אלו הסיבות שהשקל תחת לחץ

לכתבה המלאה

השורה התחתונה של שלושת המומחים: תשואות האג"ח, מחירי האנרגיה והציפיות למדיניות הפד ימשיכו להכתיב את סביבת המסחר בטווח הקצר. במקביל, יבלונסקי מזהה הזדמנויות ארוכות טווח בתשתיות AI, חשמל, הגנה ומחשוב קוונטי, ואילו מרינו מעריך שהביטקוין עשוי ליהנות משיפור בנזילות ומהמשך אימוץ מוסדי. עבור המשקיעים, האתגר הוא להבחין בין התנודתיות שמייצרים אירועים נקודתיים לבין מגמות מבניות שמסוגלות להחזיק לאורך שנים.