הכלכלן הראשי של אקסלנס הפניקס, אמיר כהנוביץ', אומר היום שלאור ההפסדים של בנק ישראל מרכישת הדולר, היה אפקטיבי יותר לו הכסף הזה היה מושקע ישירות ביצואנים.

"השווקים אהבו את רכישות האג"ח של הפד אבל מסתבר שהם אוהבים יותר את הצמצום שלהן - הפד הכריז בשבוע שעבר על תכנית צמצום רכישות האג"ח וזה היה השבוע הטוב ביותר לאג"ח ולמניות מזה שישה חודשים. את העליות העצימה תופעת ה"שורט סקוויז" החדה ביותר מאז ינואר (מכור בחדשות?).

"ברמה הכלכלית, רבים פירשו את ההכרזה של הפד כשמרנית, כפי שפירטנו בשבוע שעבר, זאת לאור העדר מחוייבות שלו לקצב הצמצום. הערכה היא שחוסר ההתחייבות עשוי להוביל בהמשך למתווה מתון יותר וכתוצאה מכך גם לדחות את העיתוי לתחילת העלאות הריבית (התשואה לשנתיים הגיבה בירידה) וגם ללמד על מתווה העלאות שמרן יותר בהמשך (התשואה ל-30 שנה בארה"ב ירדה לשפל של שישה שבועות).

"יש גם מי שמזהיר שחוסר ההתחייבות של הפד יכול להתפתח לכיוון של האצה בצמצום, למשל במקרה של הידוק מהיר יותר בשוק העבודה. אך נראה שהפרשנות המורכבת של הפד לשוק העבודה החזק תאפשר לו להמשיך לבחור להסתכל דווקא על החצי הכוס הריקה.

"חשבתם שנעלה ריבית? סורי - אחרי שהפד הפתיע בשבוע עם חוסר התחייבות לקצב צמצום רכישות האג"ח והשוק דחף את הצפי להעלאת ריבית בארה"ב מאמצע 2022 לסופה, הגיע גם הבנק המרכזי בבריטניה והפתיע יותר ממנו כשנמנע כליל מהעלאת ריבית שהוא עצמו רמז עליה ולמרות שזאת תומחרה במלואה בשוק! התשואה בבריטניה לשנתיים התרסקה בשבוע שעבר מ-0.75% ל-0.41%. אך גם מדינות שכבר העלו ריבית מראות פתאום סימני חרטה: נגיד הבנק המרכזי בפולין, גפלינסקי, שהפתיע כזכור בשבוע שעבר עם העלאת ריבית חדה של 75 נ"ב ומעל לציפיות, אמר אתמול שהוא לא רואה צורך בהעלאות נוספות בשנת 2022, זאת אחרי שהשוק כבר רץ ותמחר כאלה באגרסיביות.

"לטענת גפלינסקי אלה לא יידרשו בשל התמתנות צפויה בקצב עליית האינפלציה. שינוי הכיוון מדגים איך גם בשבוע שבו הכל נראה מתאים להידוק, עם דו"ח תעסוקה חזק, הצלחה של תרופה לקורונה והעברת תכנית תשתיות של 1.2 טריליון דולר בבית הנבחרים, עדיין הבנקים המרכזיים ממשיכים להיות ברובם "יוניים".

"קשה שלא לחשוב לאור המדיניות הזאת איך השוק בכלל מוכן לתמחר העלאות ריבית בישראל, בה התנאים המקומיים רחוקים שנות דור מהם, בין היתר לאור השקל המתחזק ללא הכרה. בהקשר הזה, היום בנק ישראל יפרסם את יתרות המט"ח שברשותו בדולרים, כשבמונחים שקליים הוא בהפסד עמוק שהיה ללא ספק אפקטיבי הרבה יותר אילו היה מופנה לסיוע ישיר ליצואנים, למשל לצרכי התייעלות, להקלות מיסים או לשיפור התשתיות" מסיים כהנוביץ'