הדרמה במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשכת: היום (רביעי), ביום השמיני לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, התפתח עימות חריג בין השופט משה בר-עם לבין נציגת הפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש. בר-עם דרש להבין מדוע יש להגביל את חקירת מנדלבליט, לאחר הדברים שנחשפו במהלך עדותו.

"איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי חוקיות?!", תהה השופט. אלא שלמרות דבריו, שני עמיתיו להרכב הכריעו אחרת.

אביחי מנדלבליט (צילום: אוליבר פיטוסי פלאש 90)

עדותו של מנדלבליט העלתה שוב שאלות קשות בנוגע להתנהלות המשטרה והפרקליטות בחקירות נתניהו. במסגרת חקירתו הנגדית בידי עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה, אישר היועמ"ש לשעבר כי בוצעו פעולות חקירה שלא הובאו לאישורו, ובהן האזנת סתר למקורבו של נתניהו, נתן אשל, שאותה הורה להפסיק. הוא גם מתח ביקורת על תרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ.

ההגנה טוענת כי מידע מהותי הוסתר ממנדלבליט וכי בוצעו פעולות בניגוד להוראות החוק. למרות זאת, בהחלטה שהתקבלה היום המשך החקירה הוגבל בעיקר לסוגיית האישורים שנתן לפתיחת החקירות, ולא לאופן עבודתה הפנימי של הפרקליטות.

מי שהתנגד להגבלה היה השופט משה בר-עם, אחד משלושת שופטי ההרכב. "פה הדלת כבר נפתחה, הוא העיד ושמענו דברים שלכאורה מצריכים בירור יותר מעמיק", אמר במהלך הדיון. אלא שלאחר התייעצות השופטים הודיעה ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, כי הוחלט בדעת רוב לקבל את התנגדות המדינה. בכך נותר בר-עם במיעוט מול פרידמן-פלדמן והשופט עודד שחם. בעקבות ההחלטה ביקש חדד להפסיק את הדיון לצורך היערכות מחודשת, והישיבה הסתיימה מוקדם מהמתוכנן.

יהודית תירוש (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

הדברים מגיעים לאחר שבעה ימי עדות קודמים שבהם השיב מנדלבליט לא פעם כי אינו זוכר פרטים הנוגעים לאישורי החקירה ולהחלטות שהתקבלו לפני כעשור. בין היתר התקשה לזכור אילו הקלטות הוצגו לו לפני שאישר צעדי חקירה, ובאילו נסיבות הוענק לארי הרו מעמד של עד מדינה. לצד זאת, מנדלבליט שב והדגיש כי אישר את פתיחת החקירות נגד נתניהו, וכי לא נדרש אישור אישי שלו לכל פעולה שביצעו החוקרים.

מנגד, בפרקליטות טוענים כי חקירת היועץ המשפטי לשעבר אינה יכולה להפוך לבחינה בלתי מוגבלת של כל פעולות החקירה ושל תהליכי קבלת ההחלטות הפנימיים בתביעה. לדברי תירוש, פסיקת בתי המשפט מגבילה את האפשרות לחקור תובעים על עבודתם, ויש להבחין בין אישור היועץ לפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה, שנדרש בחוק, לבין פעולות המתבצעות לאחר שכבר ניתן האישור. זו גם העמדה שהתקבלה היום ברוב קולות. עצם העובדה שפעולה מסוימת לא הובאה לאישורו האישי של מנדלבליט אינה מוכיחה בהכרח שבוצעה בניגוד לחוק.

עוד ב-

אביחי מנדלבליט מודה: "זו כנראה הייתה טעות"

לכתבה המלאה

אלא שלמחלוקת עשויות להיות השלכות גם בהמשך המשפט. סנגורי נתניהו מבקשים לבסס בין היתר טענה של "הגנה מן הצדק", שלפיה פגמים חמורים בהתנהלות רשויות האכיפה פגעו בהוגנות ההליך הפלילי. טענה כזו עשויה, בנסיבות מתאימות, להצדיק סעדים משפטיים ואף ביטול אישום, אך היא מחייבת הוכחת פגמים והשלכותיהם ואינה מתקבלת באופן אוטומטי. בינתיים, שאלותיו החריפות של בר-עם ימשיכו להדהד, גם לאחר שהחלטת הרוב הגבילה את המשך בירורן במסגרת עדות מנדלבליט.