ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון ראשון בהצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, שתעלה את אחוזי ההכרה בפדויי השבי ל-100% נכות ללא ועדות רפואיות ותעניק להם טיפול רפואי במימון המדינה ללא מגבלת זמן. בתיאום עם משרד הביטחון, החליטה הוועדה לכלול בתיקון את כלל פדוי השבי, לרבות אלה שנחטפו ושוחררו לפני ה-6 באוקטובר 2023

בפתח הדיון ייחלה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר לשובו של החלל החטוף רס"ל רן גואילי ז"ל ואמרה: "ה-7 באוק' הייתה נקודת שפל בחברה הישראלית ואנחנו צומחים ממנה באחריות ובכוחות אדירים. אירוע החטיפה ההמוני והאכזרי בו הוא אירוע תקדימי והחוק שלנו מתעדכן בפעם השלישית בשנתיים בגלל מורכבות הנושא והיעדר הניסיון במקרים מהסוג הזה. לצד זאת, החברה הישראלית מורכבת מפסיפס של אנשים, בהם משפחות חטופים חללים, הלומי קרב, נכים בגופם ממלחמות, מתמודדי נפש אזרחיים ועוד. תפקיד המדינה הוא לדאוג לכל אזרחיה. זה לא פשוט אבל אנחנו כאן, רואים את כולם, נקשיב ונכבד כל אחד את האחר". 

על פי הצעת החוק המקורית, מי שנחטף בשביעי באוקטובר, שוחרר והוכר כפדוי שבי, יהיה זכאי לזכויות שלהן זכאי נכה צה"ל או נפגע פעולות איבה, שלו נקבעה דרגת נכות 100% ומתוכה 50% בשל הפרעה בתר־חבלתית וזאת ללא צורך בקביעה של ועדה רפואית. הזכאות לא תפגע בזכותם לעמוד לפני ועדה רפואית אם יבחרו בכך.

בנוסף מוצע להעניק לכל חטוף משוחרר זכאות לטיפול רפואי על חשבון המדינה, לכל מחלה או חבלה, ובכלל אלה מחלות או חבלות שלא נגרמו בשל חטיפתם או החזקתם כחטופים וזאת בלא מגבלת זמן, לעומת 36 חודשים בלבד כיום. כאמור, היום דווח בדיון כי בתיאום עם משרד הביטחון, החליטה הוועדה לכלול בתיקון את כלל פדוי השבי, לרבות אלה שנחטפו ושוחררו לפני ה-6 באוקטובר 2023.

במהלך הדיון דרשו מספר נציגים של משפחות חטופים חללים להיכלל בתיקון. אבי מרציאנו, אביה של נועה מרציאנו ז"ל, תצפיתנית מנחל עוז שנחטפה ונרצחה בעזה: "אין בוקר שאני לא פותח המראות מהסרטונים שראיתי של נועה. עברנו יום יום של טרור פסיכולוגי. אשתי נמצאת מעל 50% במיטה, אנחנו בקושי מצליחים לכלכל את חיינו. קיבלתי כבר שני התקפי לב וגילו שיש לי תסמונת הלב השבור. הלב רוצה למות מכל הטרור שעברתי. אם לא יהיה תיקון בחוק זו תהיה פגיעה בי ובנועה, עוד סכין בלב. אני מתחנן בפניכם, אל תעזבו אותנו". 

איילת סמרנו, אמו של יונתן סמרנו ז"ל שנרצח ונחטף לעזה: "אני לא עברתי תהליך נורמטיבי של אובדן ואבל. עברנו שנתיים של אי ודאות נוראית. איך אפשר לצפות ממני להיות שוות ערך להורה שכול 'רגיל'? אין פה תהליך שהפסיכולוגיה יודעת לנתח. הבדילו אותנו לאורך כל המאבק, עכשיו אני צריכה להיאבק על התנאים? תתקנו את החוק, אתם חייבים לנו את זה*.

חיים היימן, אביה של ענבר היימן ז"ל, שנרצחה ונחטפה לעזה: "עברנו שנתיים שהותירו בנו צלקות עם טרור פסיכולוגי קשה. שורדי השבי נמצאים למטה בפירמידה כי הם חזרו בחיים, אמנם לא כמו שנחטפו אבל הם ברי שיקום. אני כבר לא בר שיקום. נאלצתי עכשיו לעזוב עבודה שחיכתה לי שנתיים ואני נאלץ להתקיים מ-9,000 ש"ח בחודש לזוג. במקום לבחון איך מצמצמים את הפערים ולתת פתרון לקבוצות שהזנחתם אתם מרחיבים עוד יותר את הפער". 

חברות הכנסת דבי ביטון, צגה מלקו ושרון ניר תמכו בדרישת משפחות החללים. יוני בן אשר, אב לשתי ילדות חטופות ששוחררו השיב לדברי משפחות החללים וביקש להרחיב את המענים גם למשפחות חטופים ששוחררו:  "אין פה תחרות ואתם עושים טעות בהגדרה של 'פירמידה'. הבנות של לא בנסיקה ואני לא בנסיקה. הורים של חטופים ששבו בחיים לא היו מוכרים עד לאחרונה בכלל. חקיקה זמנית לקחה כמה הטבות והכילה אותם ל-36 חודשים בלבד. ילדים נחטפו ממיטותיהם וצה"ל לא היה בחזית - הן היו שם. אני לא מתחרה עם אף אחד בכאב". 

נתי שקד, הלום קרב: "אנחנו מתחילים לחוקק חוקים שמבחינים בין דם לדם והחוק הזה לא נועד להגן על החלשים אלא על החזקים. פדויי השבי מקבלים 9,000 ש"ח קצבה בחודש והחוק הזה יעניק להם גם פטור ממס הכנסה עד 750,000 ש"ח בשנה. איזה פדוי שבי שנפגע קשה ירוויח סכום כזה? רק 'חטופי פוסטר', לא אלה שפגועים קשה וישארו בבתים. שיקום זה לא רק כסף, זו יד מושתת, חברה שמקבלת אותך, תעסוקה ראויה, לראות אותם. אנחנו מבקשים בנוסף שתחוקקו במקביל גם חוק פציעות קרביות שיתן מענה אמיתי למי שיוצא לקרב בפקודה".  

אורי אהרנפלד, פדוי שבי ממלחמת יום הכיפורים, השיב לדוברים: "בשבי המצרי עברנו עינויי גוף ונפש שהותירו בנו צלקות קשות לעד. היינו כבולים עם שק על הראש בצינוק של שני מטר בבידוד מוחלט, במשך חודשים. כשחזרנו הושלכנו על ידי המדינה. חלקנו הואשמו בבגידה. לא טופלנו במשך עשרות שנים - לא נפשית ולא כלכלית ולפני 25 שנה הצלחנו לחוקק את חוק פדוי שבי שנתן לנו לראשונה הכרה. אנחנו מבקשים שתשקלו את ההצעה הזאת למען דורות העתיד ותחסכו מהם את הסבל שאנחנו עברנו. לא באנו בשביל כסף או פטור ממס הכנסה. כל מיני גופים וקבוצות מסתכלים על מה שהצלחנו לגרד בציפורניים אחרי עשרות שנים של הפקרה והפקרות, אנא מכם- הניחו לנו ולחוק שלנו. צריך חוק נפרד לחיים ולמתים". 

נציגת משרד הביטחון ציינה כי "הצעת החוק הנוכחית נועדה לתת מענה מלא לאנשים שנחטפו והוחזקו לעיתים בתנאים קשים מאוד, חוו הרעבה קשה, אלימות, לחץ וחשש יומיומי לחייהם וחזרו עם קשיים רבים ובעיות פיזיות. לגבי אוכלוסיות אחרות יש דברי חקיקה נפרדים".  

עוד ב-

מיכל וולדיגר בראיון: "מקדמים חוק גיוס שהוא טוב"

לכתבה המלאה

יעל גורן חזקיה, ראש אגף מדיניות במנהלת החטופים אמרה: "זה שאנחנו מטפלים כעת באוכלוסיית החטופים ששוחררו לא אומר שאנחנו מזניחים אוכלוסיות אחרות. המצב של משפחות החללים החטופים הוא שונה ויש דין ודברים לגבי מענים עבורן. צריך לראות מה הדרך המשפטית הנכונה לטפל בזה ולראות איך אנחנו משפרים גם את המענים עבורן".