השדרן נתן זהבי (79), עורר הדים ביממה האחרונה לאחר שניצח בבית המשפט וזכה בפיצויים של כ-900 אלף שקל בעקבות ההכרעה כי תחנת הרדיו 103FM הפרה את הסכם ההעסקה עמו בעת פיטוריו.

נזכיר, על פי הדיווח של אבישי גרינצייג, מעבר לסכום הפיצויים המרכזי שנפסק לטובתו, הערכאה המשפטית חייבה את תחנת הרדיו לשאת גם בתשלום הוצאות המשפט של ההליך בסכום של כ-75 אלף שקלים. לאחרונה, הודיע נתן זהבי כי הוא מחפש עבודה חדשה וכתב בפוסט שפרסם בפייסבוק: "רק עם הצעות רציניות תפנו אליי". 

בריאיון לרביב דרוקר בתוכנית הטלוויזיה "אזור בחירה" בערוץ 13, התייחס נתן זהבי לזכייה במשפטו מול הנהלת רדיו 103FM, ההנחיה החריגה של מנכ"ל חדשות 13 לשעבר וההפסקה הארוכה מעולם התקשורת שהובילה אותו לשקוע בדיכאון עמוק.

תחילה, פנה רביב דרוקר לצופי ערוץ 13 וחשף את ההוראה שקיבל מלמעלה לגבי צירופו של שדרן הרדיו הוותיק לתוכנית הטלוויזיה "אזור בחירה". "אני רק אספר לצופים שלנו את מה שאני סיפרתי לך לראשונה אתמול, שמי שאחראי לכך שאתה לא בפאנל של התוכנית שלנו זה אותו אור צלקובניק שהיה מנכ"ל תחנת הרדיו 103FM שהשעה אותך משידור. לאחר מכן, הוא היה פה מנכ"ל חדשות 13 והוא דרש שאתה לא תהיה בפאנל שלנו ואני בניגוד אליך בסוף התכופפתי והסכמתי". 
 
זהבי השיב בעקיצה לווידוי החריג של דרוקר ושיתף ביחס שקיבל כביכול מהמנכ"ל והעורך הראשי של תחנת רדיו 103FM. "רביב, אתה זה אתה. אני זה אני. המעמד שלך הרבה יותר בכיר ממני בתקשורת הישראלית. האם היית נוכח בתחנה כשהיו באים כל מיני VIP? איך אותו מנכ"ל אור צלקובניק היה הולך בצעדי ריקוד ומביא אותם אליי? תכירו, זה הכוכב של התחנה עם הרייטינג הכי גבוה אבל ברגע האמת וזה בעיקר גם הודות למר נתניהו, שעשה תשדיר מיוחד עליי, שבו הוא קרא לבעלי התחנה ולמנהליה להשעות אותי לצמיתות".

בהמשך דבריו, סיפר נתן זהבי כי הוא שקע בדיכאון עמוק בעקבות אי העסקתו הממושכת. "אני אומר את האמת ויודעים את זה מעט האנשים שאני מכבד, מעריך ששמרו איתי על קשר הדוק, הייתי בדיכאון. פעם ראשונה הבנתי מה זה בן אדם ששוקע בדיכאון. תשמע, לא היה לי בשביל מה לקום בבוקר".

עוד ב-

דן שילון חוטף: "מסית רעיל, בודד ואומלל שלא מעניין אף אחד"

לכתבה המלאה

עוד אמר זהבי בכאב: "הייתי קם בבוקר, קורא את כל העיתונים, מכין את התוכנית, מכין שירים. הייתי בא שלוש שעות לפני התוכנית בכדי לטפל בכל מיני מסכנים וחולים וזקנים. לא לי הייתה בעיה לצלצל לביטוח לאומי ולהגיד למנכ"ל כזה או אחר: 'אני אקרע לך את הצורה כל יום. אתה לא תרצה לראות את עצמך במראה'. אם לא תסדרו לאיש הזה את מה שמגיע לו'.  פתאום נעצרתי. לא היה לי מה לעשות. נשארתי תקוע".