חברת הנדל"ן סופרין אחזקות של ליאון וצחי סופרין, דיווחה היום לבורסה כי היא מרחיבה את תחום ההתחדשות העירונית. היא חתמה על עסקת פינוי בינוי משמעותית בראשון לציון, כשרכשה מתחם של 10 דונם בשכונת רמב"ם, שמקבלת עדיפות על ידי העירייה. היא חתמה על הסכם שותפות עם יזם הנדל"ן דניאל רחמני, שקידם את הפרויקט בשנתיים האחרונות.

החשיבות של התחדשות עירונית עלתה מאז מלחמת חרבות ברזל, אבל בעיקר מאז המלחמה מול איראן. החברה תהרוס בין הרחובות רש"י ואברבאנל, 11 בניינים ישנים בני 4 קומות הכוללים  121 יח"ד ישנות וכן שלושה מגרשים נוספים במסגרת קומבינציה. היא תקים 550 יחידות דיור בשלושה מגדלי מגורים מודרניים בני 30 קומות. לפי המספרים בדיווח, החברה תניב הכנסות של כ-525 מיליון שקל ורווח של כ-68 מיליון שקל. היא צופה כי התב"ע תאושר בזמן הקרוב ומתחילה לקדם פרויקטים גם בבת ים, שספגה טראומה מסוימת במלחמה מול איראן וממשיכה לאסוף את השברים.

"זה מתחם מאוד מעניין במרכז העיר, חברנו ליזם שהתחיל וקידם אותו. יש שם בניינים קיימים ועוד מגרשים שנלך איתם לקומבינציה. המתחם הוא באזור שבו העירייה הגדירה שמיועד להתחדשות עירונית. אין תב"ע בתוקף, אבל היא רוצה את האזור הזה. מבחינתנו, יש ודאות מאוד גדולה. אנחנו אוהבים ללכת עם רשויות יד ביד, לא ראש בראש", אומר צחי סופרין בראיון ל-ice.

אחת הבעיות היא העיכוב הדרמטי במסירת דירה. במקום 3-4 שנים, הדיירים רואים את הדירה בעוד 8-10 שנים.
"אחת הבעיות המשמעותיות היא לוחות הזמנים, זה מתחבר להכנסות והוצאות וגם לציפיות של אנשים. בוא נדבר על ציפיות של דיירים: תאר לך שיש לך דירה במתחם כזה וחתמת עם היזם. אתה מפנטז על הדירה החדשה, יותר יפה וחזקה, עם ממ"ד וחניה. אתה רואה את זה קורה מחר בבוקר, אבל זו לא המציאות. אם מסתכלים על האינטרס שלהם וגם על האינטרס העירוני, יש איחוד. לצערי, בהרבה מקרים, אנחנו נתקלים בקשיים. חלק מהקשיים הם עניין של מדיניות עירונית ובחלק מהמקרים אין מדיניות בכלל. כשאתה מגיע למקום שבו העירייה אומרת שהיא רוצה התחדשות עירונית, אתה מגיע לאזור שבו העירייה חתמה, שהיא מבינה את הצורך ומה היא צריכה להשקיע כדי שזה יקרה - הרבה יותר קל. אם נודה על האמת, ברגע שנכנסות יחידות דיור והעירייה צריכה לתת שירותים לתושב - זה מעכב".

קצת קשה למכור בתקופה הזו?
"אם נתחיל מהסוף, אז נדבר על סטטיסטיקה או ניתוח של המספרים. כמות יחידות הדיור לא גדלות בהתאמה לביקוש. הדרישה כל הזמן עולה, קשה לסגור את הדרישה. ברור שהכל מתקשר גם למלחמה במובן של מצב הרוח הלאומי וברור שזה מתקשר והרבה יותר חשוב לנושא המימון, הריבית. כשהריבית עלתה עוד לפני המלחמה, היא הייתה פקטור יותר משמעותי מאשר ההשלכות של המלחמה עצמה. ראינו את זה במכירות. אם מנתחים את הנתונים בארץ, ואני מנטרל את תל אביב מהעניין הזה, אתה רואה שהיו הרבה מכירות. במקביל, היקף המשכנתאות רק עולה. הכל קשור בסוף לריבית. ככל שיגיע לסיום, המשק יצטרך להוביל להערכתי להפחתה בריבית. זה יעודד את האנשים להמשיך לקנות. זה מתחבר לאותה סטטיסטיקה של ביקוש מול היצע. הביקוש קשיח, וההיצע לא עולה משמעותית, ולכן זה מתחבר לעליית מחירים. לא חושב שלמדינה יש אינטרס אמיתי להוריד מחירים".

החברה בונה גם כאן. בת ים במלחמה (פלאש 90/ חיים גולדברג)

המדינה מאוהבת במיסוי מקרקעין?
"אני חושב שהיא יותר מאוהבת ביציבות של המערכת הבנקאית. ירידת מחירים עלולה להוביל לסחרור של המערכת הבנקאית. אף אחד לא רוצה שזה יקרה".

המחירים בתל אביב ירדו.
אם אני חוזר רגע לתל אביב: כוח הקניה בתל אביב קיים והוא חזק מאוד. לרוב מדובר בקהל שיש לו את היכולת להמתין. אני חושב שהמכירות שם יחזרו להיות משמעותיות".

הטבות המימון יעלמו בקרוב?
"הטבות המימון תמיד יהיו, המגבלה של הכמות תשחק תפקיד ותהיה מפוקחת. בסוף, יש התנהגות צרכנית גם מבחינת המוכרים. בנקודה מסוימת כולם יתיישרו לדבר הזה, זה יחזור להיות נורמה. אם כל השוק יעשה עסקאות של 10/90, גם אם אתה לא רוצה את זה כיזם, אתה לא יכול לא להיות שם. פעם פטור מהצמדה למדד לא היה קיים, אבל בנקודה מסוימת הבינו שזה כלי שיווקי ואנשים אוהבים אותו. אני מאמין שיזמים יבטלו אותו בהדרגה. יש היום תקרה, כך שבכל מקרה יש הגבלה להצמדה. המחוקק קבע גבולות גזרה וברור לי שכולם יחזרו לדבר בשפה הזו, של תשלום ליניארי".