מדינה שלמה מחכה להחזרת החטופים הביתה. תוכנית טראמפ אמורה לצאת לדרך בימים הקרובים ומעבר להתפרצות השמחה בישראל, הדבר עלול להשליך גם על הכלכלה. אחד הסקטורים שעלולים להגיב בקיצוניות הוא ענף הנדל"ן.

בימים האחרונים, מיד לאחר הכרזת טראמפ, ראינו שמניות הנדל"ן והבנייה מגיבות בחיוב לאפשרות שהמלחמה תסתיים. יש לכך סיבות רבות - בין היתר האפשרות להחזרת הפועלים הפלסטינים אבל קודם כל, בראיית מאקרו - האפשרות להורדת ריבית שנוגסת כיום ברווחי הקבלנים - אם באמצעות עלויות מימון גבוהות ואם באמצעות הדרת המשקיעים ורוכשי הדירות ממשרדי המכירות.

לא נראה שהנדל"ן לזנק כפי שזינק ב-2021 למשל, כעת הקורונה חגגה כאן ובכל זאת, נראה שהשוק מתקן אחרי מלחמות. משבר הקורונה היה אחד האירועים החריגים בכלכלה העולמית - וגם בישראל הוא חולל תופעה מפתיעה: עלייה חדה במחירי הדיור, דווקא בזמן של סגר, אבטלה וחוסר ודאות. בין 2021 ל-2022 נסקו מחירי הדירות בכ-30%, קצב שלא נרשם כאן מזה שנים. הסיבות לכך היו שילוב ייחודי של גורמים כלכליים, חברתיים ופסיכולוגיים.

ראשית, סביבת הריבית האפסית הייתה גורם מפתח. בנק ישראל הוריד את הריבית כמעט לאפס כדי לעודד פעילות כלכלית, מה שהוזיל דרמטית את עלות המשכנתאות. במקביל, שוק ההון היה תנודתי מאוד, והמשקיעים חיפשו אפיק "בטוח" - נדל"ן. לכך נוספה תחושת הסגר והבית: אנשים הבינו את החשיבות של מגורים נוחים, מרווחים ויציבים, ודרשו לשדרג דירות או לעבור לפריפריה. הביקוש זינק, ההיצע לא הדביק - והתוצאה: מחירים בעלייה תלולה.

לרוב, זה מסתכם בעליות. ומה יקרה עכשיו? דירות בבנייה (shutterstock)

בניגוד לכך, תקופות שאחרי מלחמות מאופיינות בדרך כלל בשוק מדוכא בטווח הקצר אך בהתאוששות חדה לאחר מכן. לאחר רוב מלחמות ומבצעי ישראל - ממלחמת המפרץ ועד ממלחמת לבנון השנייה וצוק איתן ב-2014 (עלייה של 13.3% בשנתיים שאחרי, השוק עלה גם אחרי עמוד ענן בסוף 2012, ב-7.2% בשנה שאחרי) - בתוך חודשים ספורים נרשמה חזרה חזקה של ביקוש ועליות מחירים. הציבור הישראלי נוטה להסתגל מהר לתקופת מלחמה.

החריג הבולט היה מלחמת יום הכיפורים ב־1973. אז, המשק נכנס למיתון ממושך, שיעורי האינפלציה הרקיעו שחקים, והממשלה הטילה פיקוח הדוק על שכר, אשראי ומחירים. הנדל"ן לא שימש אז כמפלט השקעה מרכזי, אלא נרשם שוק "קפוא" יחסית. אחרי מלחמת יום כיפור, השוק כמובן התאושש, למרות שזה לקח לו כמה שנים.

המצב הנוכחי שונה ממלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה האינפלציה חגגה והגיעה בשיאה לכ-30%, מה שלא קורה היום, ובמקביל - פעילות ענף הבנייה ירדה דרמטית. ב-1974 חלה התמתנות בהתחלות הבנייה, ירידה משמעותית יותר מאשר היום, אבל בשנה שאחרי נתוני התחלות הבנייה היו דומים מאוד.  לעומת זאת, אחרי מלחמת ששת הימים עלו המחירים בכ-20% בשלוש שנים; אחרי מלחמת לבנון הם עלו בטווח קצר בשיעור של כ-30%; וכולם זוכרים את הזינוק המטורף ב-1992 - אחרי מלחמת המפרץ, למרות שמה שתמך בכך היה גל העלייה מברית המועצות לשעבר.

לדברי עו"ד חגי אדורם, המייצג חברות בנייה, "רכישת דירה זו החלטה גדולה שמערבת גם הרבה פסיכולוגיה. כשמצב הרוח ירוד ועשרות אלפים מגוייסים עדיין למילואים בצווי חירום, אנחנו רואים את התיקון והאטה ברכישת דירות חדשות".

"הציבור קנה מכל הבא ליד". עו"ד אדורם (אולפני רחובות)

זה מזכיר את התקופות שאחרי משבר?
"זה דומה במידה מרובה למגיפת הקורונה. חשבנו שעוד רגע העולם הולך להתפוצץ. לאחר שהמציאו את החיסונים הציבור הסתער וקנה מכל הבא ליד: דירות, מכוניות ועוד. אנחנו מעריכים שעסקה כוללת שלא רק תסדיר את השבת החטופים ותסדיר את גורל עזה, אלא עשויה להרחיב את הסכמי אברהם, לרבות עם סעודיה ומלזיה. היא עשויה להזניק את שוק דירות המגורים".

עוד ב-

האיש החזק בחברת הנדל"ן הציבורית: "זה מה שיקרה כשהמלחמה תסתיים"

לכתבה המלאה

הביקוש עדיין גבוה יותר מההיצע?
"צריך לזכור שהביקושים לא הלכו לים. הביקושים פה. ככל שהמלחמה תסתיים במהירות, בעזרת השם, וגם בנק ישראל בהתאם יתחיל בהורדת הריבית - נראה זינוק במכירות ואף עליית מחירים היות ונתוני המקרו לא השתנו. תוסיף לכך את הגידול באירועים אנטישמיים באירופה, כולל הפיגוע האחרון באנגליה ואירועי שנאת יהודים בארצות הברית - ותקבל צפי לרכישת דירות בישראל על ידי יהודים תושבי חוץ".