לפני קצת יותר משבועיים התראיין כאן פרופ' אבי שמחון, יועץ ראש הממשלה, בעניין ההחלטה הדרמטית בנושא "סבסוד המשכנתאות". הוא סיפר מה עומד מאחורי הרעיון להחזיר כסף לנוטלי המשכנתאות על העלייה בהחזר המשכנתא. המתנגדים טענו כי מדובר בכלכלת בחירות, התומכים הם בעלי הדירות. "הסיוע הוא מהעלייה ברווחי הבנקים. זה תקוע אצל היועצים המשפטיים", אמר פרופ' שמחון, לפני שהפיץ ביממה האחרונה את תזכיר החוק.

נזכיר כי הרווחים של הבנקים עלו ב-6 השנים האחרונות ב-25 מיליארד שקל לשנה. מצד שני, נוטלי המשכנתאות, משלמים החזר גבוה יותר בעקבות עליית הריבית, שהחלה לעלות באפריל 2022. 

נגיד בנק ישראל אמר כאן כי הוא מתנגד לחוק. המתנגדים טוענים כי רוכשי הדירות נהנו מעליית ערך, במקביל להעלאת הריבית, אבל זה לא מדויק. אם מחירי הדירות אכן יורדים כבר שלוש שנים, כפי שטוענים רבים מהמתנגדים, אין כל ירידת ערך. נראה שגם הם מבינים שמחירי הדירות בעלייה (מינורית אמנם) ב-3 השנים האחרונות.

התזכיר שהפיץ אבי שמחון הוא רק שלב ראשון בחקיקה. הציבור יגיש בקרוב הערות לתזכיר ונראה שיהיו הרבה התנגדויות. על פי ההערכות, המדינה תשלם כ-2 מיליארד שקל בשנה בעקבות המהלך. לפי ההצעה, נוטלי המשכנתאות יקבלו מענק חודשי מהמדינה, אבל יש תנאי: מדובר רק בדירה יחידה ומחירה צריך להיות עד פי שניים ממחיר השוק לפני העלאת הריבית. מדובר בערך ב-4 מיליון שקלים.

החוק לא מיועד לכולם, אלא בעיקר למשפחות צעירות, כשעל פי ההערכות מדובר ביותר מ-100 אלף איש ששילמו מעל 1,600 שקל לחודש, כשגובה המענק יכסה את רוב הסכום ששילמו, בקיזוז המדד. ככל שמחיר הדירה גבוה יותר, כך יקטן הסכום. כלומר, המדינה תכניס אתכם לטבלת אקסל לפני שהיא תחליט על גובה המענק. אם החוק יתקבל, הוא יחול בחמש השנים הבאות.

עוד ב-

יועצו של ראש הממשלה מדבר: על ההחלטה הדרמטית בעניין "סבסוד המשכנתאות"

לכתבה המלאה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר ל-ice: "כתבתי מסמך מסודר בנושא הזה. הוא מאוד ברור. הוא מדבר על כך שלא רואים את התועלת בצעד כזה. אנחנו רואים רק נזקים ממהלך כזה. הנטל לא רק שעלה, הוא ירד. אנחנו לא רואים עלייה משמעותית בפיגורי המשכנתאות - אז למה? בנוסף, יש אפליה בין לווים וכמובן השלכות של החלטה רטרואקטיבית".