האם אחרי התנגדות האוצר, חוק הסיוע במשכנתאות חוזר במסלול עוקף? משרד הבינוי והשיכון החליט ביממה האחרונה להקים צוות בין-משרדי, בשיתוף אגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, כדי לבחון קריטריונים למתן סיוע במסגרת הלוואות לדיור.

מבדיקה שערכנו עולה כי המדינה לא מגדירה את ההצעה כניסיון להחיות את נושא סבסוד המשכנתאות, שנדחה על ידי האוצר ונתמך בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ הכלכלי שלו, פרופ' אבי שמחון, אבל לפי עיקרי ההצעה, שהוצגה קקול קורא, אפשר להניח שמה שנזרק מהדלת הראשית של משרד האוצר, עשוי לחזור מהדלת הראשית לקראת הבחירות. ל-ice נודע שהמהלך הזה קיבל הסכמה של הגורמים בליכוד ובראשם מי שנחשב למקורבו של נתניהו, שר השיכון חיים כץ.

הקול הקורא נועד לבחון את הרלוונטיות, של הקריטריונים הקיימים למתן סיוע במשכנתאות, ולהגיש המלצות לעדכון שיטת הניקוד ותנאי הזכאות. ההצעה קוראת לבחון את ההשפעה של פרמטרים כגון מצב משפחתי, מספר ילדים, שירות צבאי או לאומי, שירות מילואים, אזורי מגורים ומאפייני אוכלוסייה; לעשות השוואה בין תנאי הסיוע במשכנתאות לבין קריטריונים בתוכניות סיוע אחרות של המשרד ועוד.

איך זה ישפיע? עדיין לא ברור. אבל גם אם לא יקראו לזה "סבסוד משכנתאות", אלא עזרה לציבור - זה יכול להיות קלף מנצח. הצוות הודיע כי הוא "מזמין כעת את הציבור, ארגונים מקצועיים, גופים ציבוריים, עמותות, וכל גורם בעל עניין להעביר עמדות, הצעות, נתונים ומחקרים בנושא הקריטריונים לסיוע במשכנתאות. הוא רוצה שתתייחסו לנושאים הבאים: הקריטריונים הקיימים ושיטת הניקוד הנהוגה כיום; הצעות לעדכון או לשינוי הקריטריונים; חסמים במימוש הזכאות; השפעת הקריטריונים על קבוצות אוכלוסייה שונות; השוואות בין-לאומיות, מחקרים ונתונים רלוונטיים".

אז מה יקרה אחר כך? הצוות יבחן את כלל ההתייחסויות שיתקבלו, ובהתאם לשיקול דעתו יבחר גורמים שיוזמנו להציג את עמדותיהם בפני הצוות. בנוסף, הוא יכול לפנות לגופים מקצועיים וארגונים רלוונטיים. האם המדינה תעניק סיוע במשכנתאות לזכאים שיוגדרו מראש ולא לכל אדם שנפגע מעליית הריבית? ייתכן מאוד.

אבי יוסופוב, סגן יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, אמר לאתר: "התאחדות יועצי המשכנתאות הציעה למשרד השיכון לבצע רפורמה מקיפה בהלוואות הזכאות, באמצעות עדכון סכומי הסיוע והתאמת מנגנון הזכאות למציאות של שוק הדיור כיום, בדומה למודל המוצלח שמפעיל משרד הביטחון. במקום להטיל את עיקר האחריות על בנק ישראל והמערכת הבנקאית, אנו סבורים שנכון שהמדינה תחזור להפעיל כלי סיוע ישיר, גמיש וממוקד, שיסייע לזוגות צעירים ולרוכשי דירה ראשונה בצורה הוגנת ויעילה, תוך שמירה על עצמאותו של בנק ישראל".

ויש מי שחושב שהסיפור העיקרי בקול הקורא הוא מצוקת הדיור החריפה בישראל, שמציבה בפני זוגות צעירים ומשפחות חסם כמעט בלתי עביר של דרישת הון עצמי בגובה מאות אלפי שקלים. דרישה זו, שנועדה להגן על יציבות המערכת הבנקאית, מתעלמת לחלוטין מהמציאות בשטח: משפחות רבות משלמות כיום סכומי עתק חודשיים על שכירות, המקבילים או אף עולים על גובה החזר משכנתא פוטנציאלי.

יואל קופלנד, מנהל החטיבה הפרטית בקרן האשראי החוץ בנקאית "עוגן", סיפר בשיחה עם ice כי הוא מציע מנגנון חדש. המנגנון  מבוסס על "יכולת החזר מוכחת", אשר הופך את סכום השכירות הנוכחי של המשפחה לתקרת הפטור הבלעדית מהון עצמי.

איך המתווה משנה את כללי המשחק? מהזווית של הרוכשים (השוכרים): משפחה שמשלמת באופן קבוע דמי שכירות חודשיים (לדוגמה, 5,000 שקל), תוכל לתרגם את רכיב התשלום הזה ישירות למשכנתא של עד כמיליון שקל בפריסה ל-25 שנה - ב-0% הון עצמי, תוך העלאת שיעור המימון הפיננסי של המשכנתא במקרים אלו לעד 99%. דרישת ההון העצמי הרגילה תחול רק על חלק האשראי שמעבר לסכום הנגזר מהשכירות, באופן מדורג ומקל (כמו כ-250 שקל הון עצמי על כל 1,000 שקל נוספים בשווי הנכס).

"מהזווית של המוכרים (החברות הקבלניות), לקבלנים ישולם מחיר השוק המלא עבור הדירות, אלא שמקור הכסף יגיע ישירות מהבנק ולא כהון מהבית. המתווה מייצר באופן מיידי שוק ענק, קשיח וממוקד של רוכשים פוטנציאליים לדירות בטווח מחירים של מיליון עד מיליון וחצי שקל. כתוצאה מכך, יוחזר לשוק התמריץ הכלכלי המובהק לבנייה מוגברת של דירות זולות ונגישות - ללא צורך בהגרלות ממשלתיות שרירותיות", הוא אומר.

עוד ב-

זינוק של מעל 30% במספר הישראלים שלוקחים משכנתא גבוהה

לכתבה המלאה

לדבריו, "המתווה מוכיח כי הוגנות מבנית ויציבות פיננסית אינן סותרות זו את זו. החלפת חסם ההון העצמי המיושן במבחן יכולת החזר אמיתית תפתח את הדלת לדירה ראשונה עבור אלפי משפחות בישראל".