אחת הסיבות לכך שמחירי הדיור לא יורדים מספיק היא בראש ובראשונה הפער בין הביקוש להיצע. הסיפור הזה נמשך כבר שנים: במשרד האוצר טוענים כי ההיצע עולה בהדרגה, והביקוש יורד, ובכל זאת - אנחנו רואים שמחירי הדיור יורדים ב-1.5% בשנה האחרונה. זה מעט, זה לא מספיק - ואם יש תקווה שמשהו יקרה היא תלויה בעיקר בשיווק הקרקעות.

במהלך השנה ביקרנו מספר פעמים את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על כך שהשיווקים של הקרקעות לבנייה רוויה לא מספקים. אפשר לראות את זה מתחילת השנה הנוכחית - יש ירידה תלולה במספר השיווקים של קרקעות לבנייה רוויה לשוק החופשי ועלייה במספר השיווקים לקרקעות שמשווקות עבור דירות בהנחה. כלומר, המדינה בונה בעיקר עבור הציבור מחוסר הדיור.

לאחרונה הפכה המדינה את הקערה - היא החליטה שהמילואימניקים בראש סדר העדיפויות. זו החלטה טובה, אבל מצד שני היא פוגעת במי שלא שירת במילואים, גם אם מדובר באנשים שעשו צבא בעבר ושוחררו, וקשה להם לגמור את החודש ולקנות דירה.

בחזרה לצד ההיצע. המדינה הציבה לעצמה רף גבוה של 65 אלף דירות גמורות בשנה. זה רף גבוה שישראל לא ערוכה אליו בשלב זה. מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, התייחס בועידת ישראל לנדל"ן לנושא ואמר: "בתחום התכנון המדפים מלאים. יש יותר מ-1.3 מיליון יח"ד מאושרות בתב"עות בכל רחבי הארץ, אין לזה שום תקדים לדעתי. לפני 15 שנה היינו עם מדפים ריקים - והיום המדינה יכולה לבחור איפה היא רוצה לשווק".

ומה עם צד ההיתרים? אלמליח טוען כי "בתחום הוצאת ההיתרים נקטנו הרבה פעולות, ואני שומע שזה עושה שינוי דרמטי. כעת, צריך להתרכז בשילוב ובתזמון של בניית שכונות חדשות עם תשתיות מתאימות - צריך להיות גורם שמתכלל את הכול יחד, מה שהיה בעבר עם אביגדור יצחקי ז"ל (שעמד בראש מטה הדיור לפני כעשור)  גוף שרואה את התמונה כולה, תחת גג אחד. כך אפשר לסנכרן את הדברים, זה הפתרון שיביא את המענה המשולב ויפתור לנו את הבעיה".

עוד ב-

זכו בדירה בהנחה - ויוכלו למכור אותה כשיקבלו את המפתח

לכתבה המלאה

השאלה היא האם זה מספק והאם המדינה תצליח לייצר עוד דירות. אחד הגורמים לכך הוא הריבית. מצד אחד, ריבית נמוכה תגרום לקבלנים לבנות יותר וזה אמור להוריד את המחירים. מצד שני, ריבית נמוכה מגדילה ביקושים לדירות והמחירים עולים. השאלה הגדולה היא מהי נקודת שיווי המשקל. את זה נוכל לדעת בעוד כמה חודשים מהיום, תחת הריבית הנוכחית ואולי תחת ריבית נמוכה יותר.