ארגון 'עתים' בשיתוף מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן מפרסמים היום (ב'), לראשונה את דו"ח מערך הגיור בישראל, המצביע על שורה של מגמות וכשלים במערך הגיור.

לפי הדו"ח אף שהגיור הוא אחד ממוקדי המחלוקת הבוערים ביותר על סדר יומה של החברה הישראלית היהודית, ממשיך מערך הגיור להקשות על המתגיירים ובכך מרחיק את זרע ישראל מעם ישראל.
 

עוד ב-

בג"ץ קבע כי ילדים מאומצים לא יחויבו בגיור אורתודוקסי

לכתבה המלאה

בדו"ח שבחן את נתוני מערך הגיור, עולה כי מערך הגיור נכשל במטרתו הראשית – להנגיש את הגיור למעוניינים בכך. במקום להכיר באתגר הלאומי של חצי מיליון האזרחים שמרגישים וחיים כיהודים אך אינם כאלה על פי ההלכה, הרבנות מאמצת גישות הלכתיות נוקשות ומחמירות, שמרחיקות ממנה מתגיירים פוטנציאליים. במקום לאמץ גישות הלכתיות מקובלות, המכירות בצורך הלאומי, התנהלות הרבנות מביאה לכך שפחות מ-4,000 אנשים פונים מידי שנה למערך הגיור ומתוכם פחות מחצי מצליחים לסיים בהצלחה את ההליך.

במדינת ישראל חיים למעלה מחצי מיליון אזרחים אשר מוגדרים "חסרי דת" שרבים מהם רואים את עצמם כחלק מהקהילה היהודית אבל מדינת ישראל לא מאפשרת להם להתגייר בגלל התנהלות מערך הגיור: בעשור האחרון שיעור הפונים למערך הגיור מקרב 'ברי הגיור' הוא נמוך בנוסף פחות מחצי מהאנשים שלמדו במכוני ההכנה לגיור הצליחו לסיים את הליך הגיור בהצלחה וגם אם יתקבלו לגיור תעודת ההמרה, שמוכיחה את סיום ההליך, עלולה להתעכב חודשים ארוכים והכל למרות שהתקציב בשנת 2022 של מערך הגיור עמד על 116.65 מיליון שקל ולאחרונה הוחלט להעביר אליו כספים קואליציוניים נוספים.

הרב דר' שאול פרבר, מייסד עתים: "סגירת שערי הכניסה לעם היהודי פוגעת בראש ובראשונה באנשים שחיים פה ומגדירים עצמם כיהודים אך לא יכולים לחיות באמת חיים יהודיים. לצערנו, הציבור לא מודע להיקף התופעה ולאופן ההתנהלות סביב מערך הגיור. כך לדוגמה עיכב המערך מתן תעודות גיור גם זמן רב לאחר השלמת התהליך, כחלק ממאבק מול משרדי ממשלה. כבר שני עשורים שמערך הגיור לא מצליח במשימתו והגיע הזמן שהמדינה תאמץ את בתי הדין האורתודוקסים העצמאיים ותקבל את הגיור שלהם כגיור הלכתי מלא ובכך תקרב אנשים ליהדות ולא תרחיק אותם. אנחנו לא רוצים להתעורר אחרי שיהיה מאוחר מידי".

עו"ד אלעד קפלן, מנהל מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן: "הנתונים מחייבים להתבונן בחצי הכוס המלאה מבלי להתעלם מחצי הכוס הריקה. מדינת ישראל מפעילה מערך גיור ממלכתי, שבאים בשעריו אלפי אנשים בשנה. רבים מתוכם משלימים את הגיור ויש בכך ברכה גדולה. עם זאת, יש פער גדול בין מספר מבקשי הגיור לבין מספר המתגיירים בפועל. רבים מאלו שלומדים לקראת גיור, ואף פותחים תיק גיור במערך, אינם משלימים את התהליך. כדי לצמצם את מספר הנושרים הגדול, נדרשת הרבנות לעשות בדק בית. מדיניות הלכתית נוקשה, לצד עיכובים בחתימה על תעודות המרה של מתגיירים, יצרו אפקט מצנן, הן לרצון לפתוח בהליך גיור והן ביכולת להשלימו בהצלחה. כדי להפוך את המגמה, נדרש לחדש את המחויבות של מדינת ישראל כלפי המתגיירים ליצירת שערי גיור קשובים ונגישים".