עד לפני המלחמה, הייתה ענקית הלואו קוסט "ריינאייר" (Ryanair) לאחת החברות השולטות בשוק התעופה בישראל. אלא שהמצב הביטחוני הבריח אותה מנתב"ג ומאז מאי 2025 היא לא שבה לארץ. 

אמש (שני) פורסמו הדוחות הכספיים של החברה למחצית שנת הכספים (אפריל-ספטמבר), אך נתוני חודש אוקטובר מציגים פער חד בין היקפי פעילות חסרי תקדים לבין לחצי רווחיות גוברים. למרות שיא של 125.8 מיליון נוסעים ותפוסה של 95% במחצית השנה, הרווח הנקי צנח ב-15% לכ-2.15 מיליארד אירו.

במקביל, נתוני אוקטובר מעידים על התקררות: החברה הטיסה כ-19.4 מיליון נוסעים - עלייה מתונה של 1% בלבד לעומת אשתקד (בהשוואה לגידול של 6% באוגוסט ו-4% בספטמבר), אף ששיעור התפוסה נותר יציב על 93%. מחיר הכרטיס הממוצע ירד ב-4% ל-55.7 אירו עקב היסוס הנוסעים בעקבות המלחמה במזרח התיכון, בעוד שההוצאות זינקו ב-10% לכ-7.7 מיליארד אירו.

המשקולת המרכזית היא מחירי הדלק. כ-20% מתצרוכת הדלק של החברה אינם מגודרים ונרכשים במחירי שוק שהוכפלו לכ-130 דולר לחבית. המנכ"ל מייקל או'לירי התריע מפני "צוק עלויות" לקראת שנת הכספים הבאה, עם תוספת צפויה של כ-2 מיליארד אירו לחשבון הדלק (הסילוני כבר נושק ל-170 דולר לחבית). לדבריו, כדי לכסות את הבור יידרש זינוק של כ-20% במחירי הכרטיסים. כדי להתמודד עם המצב, ריינאייר קיצצה את תחזית הנוסעים השנתית ל-214 מיליון, בוחנת הקפאת שכר, צמצום צוותי אוויר והרחבת השימוש בבינה מלאכותית לייעול תפעולי.

או'לירי מעריך כי משבר הדלק והמחסור העולמי במטוסים יובילו לרעידת אדמה בענף: חברות כמו airBaltic ו-Volotea כבר נכנסו להגנה מנושים, וחברות רבות - בהן איזיג'ט, TAP, SAS ואייר אירופה - נמצאות במגעים למיזוגים. להערכתו, אירופה תתכנס למודל האמריקאי: שלוש קבוצות תעופה מסורתיות לצד ענקית לואו-קוסט אחת - ריינאייר. במקביל, החברה מסיטה מטוסים לשדות תעופה זולים (אלבניה, איטליה, סלובקיה) ונוטשת שווקים יקרים עתירי מסים, כפי שהתבטא בסגירת הבסיס בברלין ובקיצוצים באוסטריה ובבלגיה.

המשמעת התקציבית הנוקשה מסבירה גם מדוע או'לירי מסרב בתוקף להתקין את מערכת האינטרנט הלווייני Starlink במטוסיו, בניגוד למתחרה איזיג'ט. לטענתו, כיפת האנטנה מייצרת גרר אווירודינמי שמוסיף כ-2% לצריכת הדלק - קנס שנתי של כ-200 מיליון דולר (וכ-250 מיליון דולר יחד עם ההתקנה). בטיסות קצרות של שעה וחצי, שבהן פחות מ-10% מהנוסעים מוכנים לשלם על שירותי רשת, מדובר בהוצאה מיותרת שמנוגדת למודל הלואו-קוסט.

מנגד, ריינאייר נשענת על חוסן פיננסי חריג: קופת מזומנים של 2.6 מיליארד אירו, אפס חובות על כל 620 מטוסיה, ותוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 800 מיליון אירו. עתיד החברה מושתת על מטוס הבואינג 737 מקס 10, שיסופק החל מתחילת 2027 ויספק 20% יותר מושבים ב-20% פחות דלק. עם הזמנה של 300 מטוסים, ריינאייר מכוונת ליעד של 300 מיליון נוסעים בשנה עד 2034 - מעמד שיכתיר אותה כחברת התעופה הגדולה בעולם.

עוד ב-

וויזאייר, ריינאייר או איזיג'ט: עסקת הלואו קוסט המשתלמת ביותר לישראלים

לכתבה המלאה

לצד האתגרים הפיננסיים, ריינאייר מובילה שינוי משמעותי בשגרת הטיסה של לקוחותיה: החל מיום שלישי, 10 בנובמבר 2026, דלפקי הצ'ק-אין ומסירת הכבודה (Baggage Drop) בכל נמלי התעופה שבהם פועלת החברה ייסגרו 60 דקות לפני שעת ההמראה המתוכננת - במקום 40 דקות כפי שהיה נהוג עד כה. המהלך ישפיע ישירות על כ-20% מנוסעי החברה הרוכשים מזוודה לבטן המטוס, שיידרשו להקדים משמעותית את הגעתם לשדה כדי לא להחמיץ את הטיסה. מנהל השיווק הראשי של החברה, דארה בריידי, הבהיר כי הצעד נועד לצמצם מקרים שבהם נוסעים מאחרים לשער העלייה למטוס בשל צווארי בקבוק ותורי ביטחון בשדות התעופה.