יש משהו מדהים בתוכניות ריאליטי דלות תקציב, דווקא כשאין מיליוני שקלים לשפוך על משימות, נאלצים להישען על הדבר האמיתי, בני אדם. ואמש, פרק 5 של "פאוור קאפל" הצליח לעשות את הלא ייאמן ולשים זרקור ענק על הקונפליקטים הכי מהממים של החברה הישראלית. מה שהתחיל כתוכנית זוגות, הרגיש אמש (ראשון) יותר כמו זירת קרב במלחמת תרבות.

הסימנים הראשונים לפיצוץ הגיעו כבר על הבוקר. צלילי הגיטרה של אורי בנאי שהעירו את אודיה פינטו לא הביאו איתם הרמוניה, אלא בעיקר עצבים. אודיה לא הסתירה את העובדה שנמאס לה, והודתה שמהרגע הראשון היא מרגישה שבנאי שופט אותה.

כשבנאי שר "ארץ ישראל שלי" ואודיה רק רצתה לשמוע את "יש חגיגה" של שרית חדד, היה ברור שלא מדובר רק בטעם מוזיקלי שונה מדובר בשני עולמות מקבילים שלא מצליחים למצוא שפה משותפת.

הדרמה האמיתית התחילה, איך לא, במפגש 'בחדר של חני' עם חני נחמיאס. בדיוק כמו בתוכנית המיתולוגית שלה, חני הושיבה את אודיה ואליאור לשיחה, אבל במקום נוסטלגיה מתוקה קיבלנו שיעור בהתנשאות. כשאודיה ואליאור סיפרו שמעולם לא ראו "החדר של חני", נפלו פניה. חני מיהרה לתהות בקול רם האם הם בכלל נחשפו לתרבות כילדים, והשוותה אותם בגאווה לנכד בן החמש שלה, ש"כבר ראה 500 הצגות" וכל זה בהתנשאות.

כשאודיה הסבירה בצניעות שגדלה בחינוך חרדי ושם הדברים עובדים אחרת, חני לא עצרה. היא המשיכה להתקיל אותה על "בוסתן ספרדי" ותהתה למה האנגלית שלה לא משופשפת ואפילו דיברה איתה באנגלית כדי להוכיח את הטענה שלה, שאודיה לא יודעת אנגלית. באותה מידה, אודיה יכלה להתנשא לחני על כך שהיא לא מכירה את גדולי הדור או את עמודי התווך של העולם היהודי והדתי, אבל שם אף אחד לא מזדעזע מבורות.

עוד לפני שהגענו לשיא, הבנות יצאו למשימת כדורסל נשים. בקבוצת הגברים, האסטרטגיות עבדו שעות נוספות, עומרי קנדה הימר על דורין ב-25 אלף שקלים (שזה כל מה שהיה להם), והשניים הצליחו לגרד ניצחון ראשון העונה אחרי לא מעט ניסיונות)
אלעד לקח פיקוד, הימר על שיר ב-29 אלף והם סימנו וי מרשים (אם כי שיר מאיפה הבאת את הקול המהמם הזה במהלך המשימה?).
אליאור הימר על אודיה ב-21 אלף שקלים. כרגיל, אודיה לא אכזבה, אין משימה שלה שלא קורעת מצחוק, והיא סיפקה את הסחורה. הפרצוף המפוחד שלה כשאליאור סיפר לה הפתק הפתעה שהשאיר לה מתחת לכרית,  הוכיח שפחות מעניינים אותה פתקי רומנטיקה, ויותר מעניין אותה המזומן בקופה.

רונן ושרון חזיז הימרו על 12 אלף והצליחו בקלות (בעריכה דילגו עליהם באלגנטיות מהירה), יהודה לקח סיכון קטן של 9 אלפים וחני הביאה את הכסף, אסי ועדי סגרו הימור של 18 אלף בהצלחה, כשעדי נותרה בהלם מכך שאסי היה יחסית שמרן, ואורי בנאי? הימר על אנה ב-8 שקלים שלמים, וסיפק נאום ניצחון מטורף כאילו הלך אול-אין.

בסוף הסבב: אסי ועדי מככבים בצמרת הטבלה, בעוד חני ויהודה יחד עם עומרי ודורין סוגרים אותה מלמטה.

נעמי שמר מול אודיה אזולאי: למי מותר לא לדעת?
הפיצוץ האמיתי נרשם במשימת זיהוי הדמויות, שחשפה את הצביעות התרבותית במלוא תפארתה. כמעט כולם פספסו שם, עומרי ודורין לא זיהו את נעמי שמר (וגררו הרמת גבות קולקטיבית), שיר ואלעד לא זיהו את תמיר גל, אורי ואנה פספסו את יובל כספית, ואודיה ואליאור לא ידעו מי זה גבריאל בנאי. מנגד, שרון חזיז זיהתה בקלות את ששם שאולוב, ואסי ועדי זיהו את שושנה דמארי.
אבל כאן מגיעה שאלת מיליון הדולר, כשחני לא זיהתה את הזמרת אודיה אזולאי, או כשאורי בנאי לא ידע מי זה עדן דניאל גבאי, זה עבר חלק ובחיוך. למי בכלל יש מונופול לקבוע איזה ידע הוא "חובה" ואיזה ידע הוא "בורות"? למה לגיטימי לפספס כוכבי רשת ומוזיקה עכשווית, אבל פשע בל יכופר לא להכיר קלאסיקות ישנות?

רגע השיא: יצחק רבין ומערכת החינוך
הדרמה הגיעה לנקודת רתיחה כשאודיה ואליאור לא זיהו את תמונתו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין. אורי בנאי מיהר להצהיר שזה "צובט לו בלב". עם כל הכבוד לצביטה של בנאי, הרבה יותר צובט לראות השפלה פומבית של בחורה צעירה מול המצלמות.

אם המורשת של רבין באמת חשובה לו, הדרך הנכונה הייתה לגשת אליה בצורה מכבדת, להסביר ולקרב ולא להפוך אותה לשק חבטות. השפלה ולעג לעולם לא יגרמו לאדם לרצות ללמוד, הם רק יגרמו לו להתבצר בעמדתו.

שרון חזיז, שדיברה כרגיל בגובה העיניים (וברית המבוגרים בינה לבין רונן נראית כרגע מושלמת ותמימה), הגדירה זאת הכי טוב: הבעיה היא לא באודיה. אודיה גדלה במערכת חינוך חרדית שבה הנושא פשוט לא נלמד.

עוד ב-

אודיה פינטו מתפרקת: "הטירוף יצא משליטה, מתקשרים להורים שלי"

לכתבה המלאה

במקום לבוא בטענות ובאצבע מאשימה כלפי בחורה שלא קיבלה את הכלים, הגיע הזמן להפנות את הטענות למדינה ולמערכת החינוך, שבעצמה הפסיקה לחייב את טקסי הזיכרון בשנים האחרונות.