ראש דסק אסטרטגיות מט"ח וריביות בחדר המסחר של בנק הפועלים, דניאל הס, אומר בראיון ל-ice שכרגע הכיוון במסחר במט"ח הוא להתחזקות של הדולר ואם בשנה שעברה היו אלה היוניקורנים הישראלים שהונפקו בניו יורק שהביאו לזרם גדול מאוד של דולרים לישראל, הרי שהזרם הזה נחלש מאוד כשאם נוסיף לזה את פעולות הגידור של המוסדיים ופערי הריביות שאמורים להיפתח בהמשך השנה - הרי שכיוון המסחר במט"ח ברור.

"אמרנו לפני שלושה שבועות ללקוחות שלנו, שהדולר יגיע לרמות האלה. אנחנו מסתכלים על הקורלציה לנאסד"ק ול-S&P ורואים: כשהוא יורד הדולר מתחזק בישראל. הציפיות של השוק היום הן שהפדרל ריזרב יעלה את הריבית בארה"ב 5 עד 7 פעמים וזה יפתח פער ריביות בין ישראל לארה"ב שגם יוסיף להתחזקות של הדולר.
 

עוד ב-

הדולר בשפל מול השקל, "בנק ישראל ממתן את ההיחלשות"

לכתבה המלאה

"אני רוצה שתזכור, הבורסה לא אוהבת עליית ריבית. זה מעלה את מחיר האשראי ואם באמת יעלו את הריבית בארה"ב בקצב שהשוק צופה, ואני מסופק אם זה יקרה, הרי שיהיה תמריץ למשקיעים להוציא דולרים מישראל. תזכור, חברות וסוחרי בורסה לא אוהבים העלאות ריבית בעיקר כי זה מעלה להן את עלויות האשראי".

- אם הסיפור של הדולר בשנה שעברה היה סיפור ישראלי, אז אנחנו עוברים לסיפור שהוא אמריקאי לגמרי?

"להערכתי, זו שרשרת של אירועים, המצב כאן בישראל במסחר במט"ח לא תלוי במה שקורה כאן אלא בארה"ב ובעולם, אבל בעיקר בארה"ב. זה לא תמיד היה ככה אבל העלייה של השקל מול הדולר עד 3.08 שקל קרתה בגלל המצב המקרו כלכלי הישראלי שכלל עלייה משמעותית בחשבון השוטף ועליה משמעותית בתזרים הדולרים הנכנס שבאה כהשקעות בהייטק. העלייה של השקל קרתה בגלל המצב בישראל והיא נתמכה במה שקרה בנאסד"ק מ-2020.

"אני רוצה שתשים לב, ההתחזקות של הדולר עכשיו היא בגלל הקורלציה בין הבורסות בארה"ב לשוק המקומי, בגלל הגידור של קרנות הפנסיה בישראל, וכמובן המתיחות בין רוסיה לאוקראינה. והדולר הוא חוף מבטחים.

"אני רוצה שנשים לב לעוד דבר והוא הפרשי הריבית בפרט אחרי ראיונות של אנדרו אביר (המשנה לנגיד בנק ישראל, נ"כ) שאמר שהוא לא חושב שהמצב האינפלציוני דורש העלאות ריבית בישראל. ציפיות האינפלציה בישראל לטווח של שנה קדימה מדברות על משהו סביב ה-2.5%.

"ברור שהדולר כאן משפיע על האינפלציה דרך מחירי היבוא, אבל יש שינוי גדול במצב האינפלציה בארה"ב ובאירופה ואנחנו כסוחרים מסתכלים על פערי הריבית. אם הפד מכוון להעלאה של יותר מ-4 פעמים אז לפי אנדרו אביר, במצב כזה יכול להיות שפער הריביות יגדל והדולר יהיה חייב להתחזק מול השקל.

"כרגע זה המצב, הדולר עולה בגלל הנאסד"ק וה-S&P, ציפיות הריבית והמתיחות באוקראינה. אבל אני רוצה להאיר עוד נקודה שמשמפיעה על המסחר במט"ח בישראל והוא התשואות של היוניקורנים הישראלים שהונפקו בשנה שעברה בארה"ב. שם הביצועים של היוניקורנים פחות אטרקטיביים ואנחנו כבר לא ההתלהבות שהייתה בשנה שעברה. ויחסית למחירי ההנפקה של החברות האלה, המחירים יורדים.

אז אם אני מסתכל על הפוטנציאל של הגיוסים שצפויים לנו בגזרת היוניקורנים, הרי שמספר החברות שמצליחות לגייס סכומים גדולים ירד משמעותית ולא ראיתי כבר תקופה איזו הנפקה גדולה במיוחד, ראינו הנפקות אבל לא בסדר גודל של היוניקורנים.

"ההשפעה של הירידות במניות היוניקורנים היא למעשה פגיעה בתדמית של החברות הישראליות אז היכולת של יוניקורנים חדשים להיוולד יורדת".

- איפה בנק ישראל נכנס לתמונה?

"בנק ישראל השנה עדיין לא השתמש באקדח שלו וכמעט לא רכש דולרים. בטח ביחס ל-30 מיליארד דולר שרכש בשנה שעברה. זה אומר שאולי בנק ישראל לא רוצה להתערב בגלל האינפלציה, או שהוא חושב שאין צורך להתערב. אבל כאן אם יווצר לחץ נוסף על הדולר תהיה לבנק ישראל יותר תחמושת לעשות בה שימוש ולקנות דולרים.

"אישית, אני חושב שבנק ישראל עשה בשנה האחרונה עבודה טובה. הוא שמר על יציבות יחסית במטבעות".