העיתונאי והפרשן הפוליטי, בן כספית, נחשב כבר שנים ארוכות לאחד ממבקריו החריפים, העקביים והבולטים ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כספית, שמרבה לנתח את המערכת הפוליטית מזווית ביקורתית נוקבת, סיפק לא פעם כותרות מהדהדות וסערות תקשורתיות, אך נראה שהטור שפרסם הבוקר במעריב (רביעי), עם התבהרות תוצאות האמת של הבחירות, הוא אחד הטעונים והאמוציונליים שכתב בתקופה האחרונה.

כספית פתח את טורו בייאוש גלוי נוכח התוצאות, כשקבע נחרצות: "זהו אחד הבקרים השחורים בהיסטוריה של הדמוקרטיה הישראלית ושל התקווה לשינוי". הוא ניתח את הקיפאון הפוליטי של מחנה המרכז-שמאל, הודה כי לגדי איזנקוט אין כרגע אפשרות להקים ממשלה ללא הישענות פעילה על המפלגות הערביות, ולא חסך את שבטו מסביבת נתניהו.

כספית תהה בציניות האם שופרות השלטון יחזרו כעת "לנשק את רגליו של עבאס ולרקוד דבקה", כפי שעשו לטענתו בעבר, אם יידרשו לכך כדי להקים קואליציה. על נתניהו עצמו כתב הפרשן מילים קשות, וכינה אותו "האחראי העליון לטבח המחריד ביותר שקרה כאן, מי שריסק במו ידיו את תדמיתנו בעולם".

למרות פתיחת הטור הקודרת והביקורת המושחזת כלפי השלטון, החלק המפתיע הגיע דווקא בסופו, כאשר כספית בחר לבצע פניית פרסה אל עבר מסר פטריוטי, ציוני ומנחם עבור קוראיו. הוא קרא למחנה מתנגדי נתניהו שלא להרים ידיים: "אז מה עושים? לא מתייאשים...בדרך להקמת המדינה הזו היו רגעים הרבה-הרבה יותר מייאשים, אבל לאבותינו לא היתה הפריבילגיה להרים ידיים".

הוא חתם את דבריו בנימה של אופטימיות ואהבת הארץ: "הבוקר, אף על פי כן ולמרות הכל, השמש זרחה... אין כמו השמש הישראלית. היא תמיד לצידנו והיא השמש המופלאה ביותר בעולם כולו, כי היא מאירה את המדינה היחידה שבה אנחנו אדונים לגורלנו".

כזכור, מערכת היחסים המתוחה בין כספית לנתניהו ולסביבתו יצרה לא מעט כותרות לאורך השנים, כולל תביעות דיבה הדדיות, עימותים פומביים, וספרים ביוגרפיים נוקבים שכתב כספית על ראש הממשלה. כמו כן, רק ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, פרסם כספית טור דרמטי נוסף, שאותו הגדיר כנקודת אל-חזור. "הטור הזה ידע, בעשרות השנים שהוא נכתב כאן, סערות רבות", שיתף אז בגילוי לב, והדגיש את גודל השעה בעיניו: "לתחושתי, ב-40 השנים שבהן אני כותב...לא היה מעולם אירוע גורלי יותר ממה שיקרה כאן".

עוד ב-

בן כספית: "הפסקתי לשדר את התכנית עם ינון מגל, הוא עבד של נתניהו"

לכתבה המלאה

כעת, דבריו של כספית משקפים באופן המדויק ביותר את רכבת ההרים הרגשית שעובר גוש מתנגדי נתניהו בעקבות התוצאות בקלפי. בין התרסקות התקווה לשינוי פוליטי מיידי לבין היאחזות עיקשת בחזון הציוני, כספית מזכיר לקוראיו שמעבר לפוליטיקה ולמאבקי המנדטים - המדינה עצמה היא עדיין הבית היחיד.