כמעט יוצא דופן מבין חברי "גוש הימין" באופוזיציה, מרבה ח"כ משה גפני לרמוז שהיה רוצה לראות ממשלה חלופית מוקמת בכנסת הנוכחית ללא בחירות, ולצורך כך יש אפילו לגרום לנתניהו לפרוש מתפקידו ולפנות את ראשות גוש הימין. מצד שני, גפני לא עוצר את עצמו מהתבטאויות ימניות, כמו זו אתמול, בה הכריז על תנאי חדש לכניסתו לממשלה.
על פי הפרסום של כתב ערוץ 14 אברהם בלוך, יו"ר מפלגת דגל התורה משה גפני הכריז כי יהיה חלק מממשלה אם בהסכם הקואליציוני לא תהיה פסקת התגברות. פסקת התגברות היא סעיף בחוק יסוד המאפשר לכנסת לתת תוקף לחקיקה הסותרת חוק יסוד זה. מטרתה של פסקת התגברות, לפי תומכיה, היא לאזן את הכוח הרב שבידי בית המשפט העליון מאז המהפכה החוקתית וליצור דיאלוג חוקתי בין הרשויות, שיש ביניהן הפרדה.
רצונו של גפני להעביר את חוק היסוד הזה נובע כנראה מהסאגה של חוק הגיוס, בה התערב בג"צ במשך השנים. בשנת 2012 פסק בג"ץ ש"חוק טל" אינו חוקתי, ולכן הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו מעבר למועד פקיעת תוקפו. בעקבות זאת אישרה הכנסת ב-2014 את תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, שקודם על ידי הקואליציה ובהובלתה של השותפה השנייה בגודלה בממשלה, מפלגת יש עתיד, שראתה בתיקון הגשמה של קריאתה ל'שוויון בנטל'.
בתיקון נקבע כי זמני ההמתנה עד קבלת הפטור ישתנו, על כך התווסף לחוק פרק ג1 הקובע את שילובם בצה"ל של בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים. על פי ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, אושר בנובמבר 2015 תיקון 21 לחוק, שבין היתר האריך בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, ודוחה את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס.
בג"ץ חוק הגיוס, שניתן בספטמבר 2017, פסל ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים את הסדר הגיוס על פי התיקונים הנ"ל. את העתירה נגד שני התיקונים לחוק הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל, ומפלגת "יש עתיד" עתרה נגד התיקון השני לחוק, אך השופטים פסלו את ההסדר כולו ללא הבחנה בין התיקונים. כל השופטים קבעו כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון. שמונה שופטים בהרכב קבעו כי הפגיעה בשוויון איננה מידתית ולכן ההסדר איננו חוקתי. הוחלט ברוב דעות על ביטולו של הסדר הגיוס החדש לגבי תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם", ביטול שיכנס לתוקף שנה אחרי מועד מתן פסק הדין, זמן שנועד לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן. מלבד זאת, בוטלה הסמכות של שר הביטחון לפטור משירות את הדוחים.
בכנסת הנוכחית אושרה הצעת חוק הגיוס להסדרת גיוסם של תלמידי הישיבות. במסגרת החוק יורד גיל הפטור מגיוס לחרדים מ-23 כיום ל-21, וזאת למשך שנתיים כדי לאפשר לתלמידי הישיבות גיוס מוקדם יותר ולפיכך גם השתלבות מהירה יותר בשוק העבודה. אולם כחלק מפשרה פוליטית סוכם כי יועלה שוב בהדרגה ל-23.
