האפשרות של מיסוי קרקעות ריקות עלה השבוע שוב על הפרק, כשהתברר שברשות המסים מתכוונים להטיל מס רכוש על קרקעות ריקות. בחודש מאי חשפנו שבשיחה עם סטודנטים אמר מנהל הרשות, שי אהרונוביץ', כי לאחר מספר שנים שבהם דובר על הנושא, ברשות המסים שוקלים ברצינות להטיל מס רכוש על בעלי קרקעות ריקות. השבוע פרסמנו כי ייתכן שהמס ייכנס לתוקף כבר בשנת 2026 - מה שעשוי להוביל לגידול משמעותי בהיצע הדיור מחד, ולמכירה של קרקעות על ידי בעלי הקרקע לשוק החופשי מאידך. בינתיים, בקרב היזמים יש מי שמתנגד למהלך.

"כדאי שהמדינה לא תצייר זאת כאילו הגזירה היא לקבלנים, כי בסופו של דבר היא תגיע לרוכשי הדירות והם אלו שיפגעו", אומרת היזמית עפרה חדד ל-ice, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל. לדבריה, "בנוגע לקרקעות פרטיות, לרוב הן ללא תב"ע בכלל או בתהליך תב"ע, והאשם פה טמון בבירוקרטיה הישראלית".

עוד הוסיפה חדד, כי "מבחינת היזמים, עיכובים יכולים להיגרם כאשר יזם רוצה לעשות שינוי תב"ע על מנת להשביח את הקרקע ולהגדיל את מספר היח"ד שיוכל לבנות. אז אם אני רוצה לעשות שינוי תב"ע על מנת להשביח את הקרקע אני צריכה להיענש על זה?".

חדד טוענת כי יש היום לא מעט מקרים שבהם המינהל מוציא מגרשים שאינם בשלים לבנייה, ובמקרה כזה היזם צריך להכין את התב"ע מראשיתה. "ראינו את זה כאשר המינהל רצה להראות כמות גדולה של שיווקי קרקעות בשנה מסויימת, והוציא הרבה מכרזים על קרקעות ללא תב"ע. בשני המקרים הללו מדובר בתהליך שלוקח הרבה זמן, ואני לא מבינה למה היזמים צריכים להיענש על זה".

"אם החוק לא יהיה ברור עלול להיווצר מצב שבכל מקום תהיה לו פרשנות אחרת וזה עשוי לגרור להליכים משפטיים ולעיכובים נוספים ומיותרים. בשורה התחתונה – טוב תעשה המדינה אם במקום לחפש להשית גזירות היא תתמקד בחיפוש דרכים לפשט את הבירוקרטיה ולקצר את ההליכים התכנוניים".

עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובנייה המייצג בעלי קרקעות רבים, מסביר כי "הרעיון להטיל מס על קרקעות ריקות עולה אחת לכמה שנים בניסיון להרחיב את היצע הדיור, אך מדינת ישראל צריכה להבין שמדובר במהלך שמתערב בשיקול הדעת של אזרחים וכופה עליהם לבצע פעולות באמצעות קנסות".

הוא מסביר כי גביית מיסים יכולה להיות הגיונית ולגיטימית כאשר בעל קרקע "נפגש עם כסף". כלומר, במצב של מימוש או מכירה, ולא כאשר הקרקע עדיין לא מניבה.

"צריך להבין שאם בעלי קרקעות אינם בונים ככל הנראה יש להם סיבה שלא מאפשרת זאת, סובייקטיבית או אובייקטיבית", הוא ממשיך. "בנוסף, אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שאם לאזרח יש קרקע זה אומר שהוא מסוגל לשלם מאות אלפי שקלים בשנה מס רק על עצם החזקת הקרקע. לא לכולם יש כסף נזיל, זה יכול למוטט כלכלית אזרחים וניסיון העבר הוביל למכירת קרקעות על ידי בעלים ב'נזיד עדשים', רק על מנת לשלם את המס שהלך והצטבר".

עו"ד שוב מרחיב כי "מחפשים את המטבע מתחת לפנס, על הנדל"ן בישראל מוטלים אינספור מיסים והיטלים: מס רכישה, מס שבח, היטל השבחה, מע"מ, תשלומים שונים למינהל, אגרות בניה ופיתוח ועוד - וזאת לאור העובדה שהגביה קלה יותר והמעקב פשוט,. לעומת זאת, הון אחר שקשה יותר לגבות עבורו, אינו נישום באופן דומה. כבר מזמן, העושר אינו מתבטא רק באחזקות בקרקע אלא ברכוש אחר ופחות מוחשי. יש למסות את כולם ולא לייצר המשך אפליה, שרק תעכב ותפגע".

עוד ב-

הקבלנים מאיימים: "אם הבנקים יגבילו אותנו, נעלה את מחירי הדירות"

לכתבה המלאה

"בהנחה שהגדלת היצע הדירות היא הכרחית לאור משבר הדיור המתמשך הרי שזה לא יכול לבוא על גבם של האזרחים, בלי לבדוק את מצבם הכלכלי הכולל אלא בקווים קשיחים, הדרך הנכונה היא באמצעות מתן תמריצים שיעודדו בעלי קרקעות לקדם בניה ולא באמצעות קנסות ועונשים", הוא מסכם.