שוק הדיור מושפע מאוד מביקוש והיצע. בעוד שהמדינה יודעת לטפל בהפחתת הביקוש דרך העלאת מסים, היא לא מצליחה לעמוד בקצב של בניית הדירות. מי שמתחה ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה בצד ההיצע היא נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, שקבעה כי מחיר למשתכן וגלגוליו הם מהגורמים המרכזיים והמשמעותיים לעליית המחירים.

היא הוסיפה כי המצב נוצר "משום שהתוכנית 'שופכת קרקעות' ללא קריטריון כלכלי. המחיר שהמדינה שילמה אינו פרופורציונלי למספר הזוגות שמצאו בה פתרון אמיתי, ובאותו תקציב אפשר היה לעזור להם בלי להעלות מחירים". בוגין קראה להחיות את הדיור להשכרה, שעליית הריבית "הרגה", וטענה שאין סיבה ששכירות ארוכת טווח לא תתקיים בישראל כמו בעולם, למרות הבעיה הפסיכולוגית של "האמא היהודייה שרוצה דירה בבעלות". כזכור, בוגין אמרה בחודש האחרון כי "85 אלף דירות לא מכורות זו אגדה אורבנית", וביקשה להתייחס לנתוני הדירות המוכנות שלא מכורות בלבד.

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, קרא להחזיר את סמכויות הדיור לגורם אחד, כמו שהיה במטה הדיור בתקופת כחלון. "טיפול בתשתיות, תכנון, שיווקים ופיתוח תחת שר אחד בלבד. האיחוד הזה יסייע לפתור את הכשל במחירי הדירות. יש לנו כ-1.3 מיליון יחידות דיור בתכניות מאושרות בהתחדשות עירונית, ונוכל לשחרר אותן לשוק אם נפתור את בעיית התשתיות", אמר בכנס ארגון הקבלנים והבונים תל אביב.

לדבריו, בשיתוף עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוקם מסלול מואץ, "ירוק", שנועד לקצר את לוחות הזמנים במתחמים שבהם הדיירים, הרשות המקומית והוועדות מסכימים. במקביל מקדמים תכנית מתאר ארצית שתאפשר הקלות בתכניות קיימות, למשל תוספת דיורית "שמוסיפה 20 אחוז לערך הדירה".

אלמליח תקף את המדיניות בנוגע לשוק הדיור להשכרה ואמר: "כבר לפני עשור הקימו את דירה להשכיר, החברה הממשלתית שהייתה אמורה לקחת אחריות על השכירות בשוק הפרטי והציבורי. השוק עדיין לא מנוהל טוב, וצריך גוף שיהיה הרגולטור ויתמרץ את השוק הפרטי לייצר יותר יחידות דיור כאלה. בצד התכנוני בוחן מינהל התכנון ייעוד קרקע מיוחד למגורים להשכרה. ברגע שהיזם רוכש קרקע לדיור מיוחד הוא משלם עליה פחות, זה לא אותו מוצר. כשההפרדה הזו תיעשה, אני חושב שהפרויקטים האלה יתפסו, ומבחינת התכנון נאפשר לא מעט קרקעות לדיור להשכרה".

יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, עו"ד בני ארביב, דיבר על היטל ההשבחה בהתחדשות עירונית. בנושא הזה, הוא היה חד משמעי: "אין אפשרות להשאיר את המצב של היום. יש חוסר ודאות עצום, וכל חודש-חודשיים אנחנו שומעים על סערה חדשה בפסיקה. זו חובה שהממשלה הבאה צריכה לטפל בה". ארביב כי ביטול התוספת השלישית כולה לא עומד על הפרק, וכי צריך להתמקד בהתחדשות העירונית. הוא התייחס להצעה שלפיה במקום היטל ההשבחה והפטורים ייקבע אחוז קבוע ממחזור המכירות של דירות היזם, והוא יועבר לרשות המקומית. "לא מדירות הדיירים, רק מדירות היזם. יש בהצעה לא מעט היגיון".

תומר צליח, סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הוסיף כי "במדינה שידעה כל כך הרבה מלחמות, ובאזור מועד לרעידות אדמה, כל תושב רשאי לצפות שגם הבניין שלו יעבור התחדשות עירונית. אבל כ-80% מתכניות פינוי-בינוי איבדו את ההיתכנות הכלכלית שלהן. הן אושרו מלכתחילה עם רווחיות נמוכה, מתוך הנחה שעליית המחירים תסגור את הפער. בפועל, תכנית שעל הנייר הציגה רווחיות של 13% לפי תקן 21 מגיעה היום לרווחיות חד-ספרתית.

"כך נוצר מצב שבו 300 אלף יחידות דיור, שכבר אושרו בתב"ע, לא יכולות לצאת לפועל. כדי לשנות את זה צריך תיקון רוחבי: להפחית את התועלות הציבוריות ואת היטלי ההשבחה, ולתת יותר זכויות בנייה. השמיכה קצרה, וצריך להגדיל אותה. אם רוצים שההתחדשות העירונית תתקדם, כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה".

עוד ב-

החל מ-488 אלף שקל: המדינה משחררת דירות בהנחה גם למשפרי דיור

לכתבה המלאה

ינקי קווינט, מנכ"ל רמ"י לשעבר, אמר כי לדעתו אין צורך במטה דיור, משום שזו חובתה של ממשלת ישראל לנהל את התחום".