אמזון, מיקרוסופט, גוגל, מטא ואורקל הפכו את הבינה המלאכותית לתחרות שאין בה כמעט תקרה לסכומים שאפשר להשקיע. ב-2025 בלבד הוציאו חמש החברות יחד 448 מיליארד דולר על תשתיות AI - מרכזי נתונים, שבבים, תשתיות ענן. לשם השוואה, ב-2022 הסכום הכולל עמד על 162 מיליארד. מדובר בגידול של כמעט פי שלושה בשלוש שנים.

הרבעון הרביעי של 2025 היה פסגה של ממש: רק בין אוקטובר לדצמבר הוציאו חמשת השחקנים ביחד 140 מיליארד דולר - כלומר יותר מ-1.5 מיליארד דולר ביום בממוצע. אמזון הובילה ברבעון האחרון עם 40.5 מיליארד, מיקרוסופט אחריה עם 36.2 מיליארד, גוגל עם 28.5 מיליארד, מטא עם 22.5 מיליארד ואורקל עם 13 מיליארד.

נקודת המפנה הגיעה באמצע 2023. עד אז ההשקעות גדלו בהדרגה, לאחר מכן הן זינקו בחדות. מאז הרבעון השני של 2023 ועד סוף 2025, ההוצאות גדלו בקצב שנתי ממוצע של 72% - נתון שיותר מתאים לסטארטאפ מאשר לחברות שכל אחת מהן שווה טריליוני דולרים.

מה השתנה? ChatGPT ומה שבא אחריו. ברגע שהציבור הרחב הבין שבינה מלאכותית היא לא עוד טכנולוגיה עתידנית אלא מוצר שעובד כאן ועכשיו, חברות הטכנולוגיה הגדולות הפסיקו לחכות. מי שלא ישקיע מספיק - ייעלם מהמפה. או לפחות, כך נראית ההנחה שמניעה את ההחלטות.

הבעיה שמעסיקה אנליסטים כבר תקופה ארוכה היא פשוטה לניסוח: ההשקעות עצומות, אבל ההכנסות שמגיעות ישירות מ-AI עדיין לא מגיעות לאותה סקאלה. רוב הכסף הולך לתשתיות - בניית מרכזי נתונים ענקיים, רכישת כמויות אסטרונומיות של שבבי אנבידיה, חוזי שכירות לטווח ארוך. מדובר בהשקעות שמחזירות את עצמן, אם בכלל, לאורך שנים - לא רבעונים.

ה-ROI, כלומר התשואה על ההשקעה, עדיין מעורפל. מיקרוסופט, גוגל ואמזון מדווחות על גידול בהכנסות מענן שמונע חלקית על ידי ביקוש ל-AI, אך קשה לבודד כמה מזה נובע מהשירותים החדשים וכמה הוא המשך מגמות קיימות. מטא ואורקל, בצד שלהן, מדווחות על שיפור ביעילות פנימית - אבל זה לא אותו דבר כמו הכנסה חדשה.

אם יש לכם חשיפה למניות של חברות אלו - ישירות, דרך קרן נאמנות, קופת גמל או קרן פנסיה - אתם כבר חלק מהסיפור הזה. מניות כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל מהוות משקל משמעותי במדדים מרכזיים בעולם, ובמדדים שרבים מהחוסכים הישראלים חשופים אליהם בעקיפין.

האופטימיים אומרים שמי שבנה את תשתית הענן בעשורים האחרונים  ירוויח עליה שנים אחר כך. AI הוא הגל הבא, ומי שיבנה את התשתית עכשיו יגבה על כך פרמיה בשנים הבאות. הספקנים אומרים שהם כבר שמעו את הסיפור הזה בתקופת בועת הדוט-קום, וגם אז כולם היו בטוחים שהטכנולוגיה תשנה הכל - ולפעמים זה נכון, אבל התזמון הוא הכל.

עוד ב-

ההשקעה העצומה של אנבידיה: 4 מיליארד דולר בתחום הלוהט הבא

לכתבה המלאה

מה שברור הוא שהחברות הגדולות בעולם מהמרות על הבינה המלאכותית בסכומים שלא נראו קודם. אם ההימור הזה יתברר כנכון, ייתכן שאנחנו עדים לבנייה הגדולה ביותר של תשתית טכנולוגית בהיסטוריה. ואם לא - מישהו יצטרך להסביר לבעלי המניות לאן הלכו 448 המיליארד.