השוק
מפאלו אלטו ועד יום שישי: חמשת הסיפורים הגדולים של השנה בבורסה
הרישום הכפול של פאלו אלטו שהפך אותה בן לילה לחברה הגדולה אי פעם בתל אביב, קרב שליטה יקר בישראכרט, מעבר היסטורי למסחר בימים שני עד שישי, ראלי עקשן בצל מלחמת "שאגת הארי" וגל הנפקות שהעיר את השוק מתרדמת - כך נראתה השנה העברית החולפת, יוצאת דופן, בבורסת תל אביב. ומה מכל אלה נוגע ישירות לחיסכון, לפנסיה ולתיק ההשקעות שלכם?
השנה העברית שחלפה תיזכר כאחת הדרמטיות שידע שוק ההון הישראלי. בזמן שהמדינה נאבקה בכמה חזיתות בבת אחת, מדד ת"א 35, המדד המוביל של הבורסה בתל אביב, טיפס בכ-35% ורשם במאי שיא של קרוב ל-4,630 נקודות - רמה שלא נראתה כמותה מעולם.
מאחורי הזינוק הזה מסתתרים כמה סיפורים גדולים שעיצבו את פני השוק: עסקאות ענק, רפורמה מבנית שחיכתה עשרות שנים, וכניסה מפתיעה של שחקנים חדשים. ריכזנו את החמישה שאי אפשר להתעלם מהם, ואת המשמעות שלהם עבורכם כמשקיעים.
האירוע שגנב את הכותרות היה רגע ההיסטוריה בפברואר 2026: ענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, החברה הגדולה בעולם בתחומה לפי שווי שוק, החלה להיסחר בבורסת תל אביב במסגרת רישום כפול, תחת סימול המסחר CYBR.
בין רגע הפכה פאלו אלטו לחברה הגדולה ביותר הנסחרת בתל אביב, עם שווי שוק של כ-410 מיליארד שקל, בעודה ממשיכה להיסחר במקביל בנאסד"ק תחת הסימול PANW. מאז היא לא הפסיקה לעלות וכיום היא כבר נסחרת סביב שווי שוק דמיוני של כטריליון שקל.
הבחירה בסימול CYBR לא הייתה מקרית. היא מחווה לחברת סייברארק הישראלית, שאותה רכשה פאלו אלטו בעסקה משולבת של מזומן ומניות שהושלמה באותו חודש, והוסיפה לענקית האמריקאית זרוע שלמה של אבטחת זהויות.
פאלו אלטו, שנוסדה בידי היזם הישראלי ניר צוק ומפעילה מרכז פיתוח משמעותי בישראל, הציגה את המהלך כהבעת אמון בכלכלה המקומית. מנכ"ל החברה, ניקש ארורה, תיאר את הרישום כאבן דרך שמכבדת את המורשת הישראלית של סייברארק.
בבורסה קיבלו את הבשורה בהתלהבות גלויה, והגדירו את הצטרפותה של אחת מחברות הסייבר המובילות בעולם כ"בשורה גדולה לשוק ההון". במשך שנים ספגה הבורסה בתל אביב ביקורת על כך שלא הצליחה למשוך אליה את חברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות, שהעדיפו את וול סטריט. הרישום של פאלו אלטו שבר את הכלל הזה, ומיד עורר שאלה: האם זו סנונית בודדה או תחילתו של גל?
בינתיים - לא ממש. חוץ מפאלו אלטו רק חברות בודדות וקטנות יחסית החליטו לבצע רישום כפול בתל אביב ולמעשה חברות זרות לא הגיעו. השוק האמריקאי עדיין מציע לחברות הגדולות נזילות ותמחור שקשה להתחרות בהם.
ובכל זאת, ההשפעה כבר ניכרת: כשלושה שבועות אחרי פאלו אלטו הודיעה גם חברת המסחר אי-טורו על היערכות לרישום כפול בתל אביב. מנגד, מחזור המסחר היומי במניית פאלו אלטו בבורסה המקומית נותר צנוע, כמה מיליוני שקלים בלבד ביום, לעומת מאות מיליוני שקלים במניות הבנקים הגדולים - תזכורת לכך שרישום יוקרתי אינו מתורגם אוטומטית לסחירות גבוהה.
הסיפור השני הוא סאגה שהתחילה בניצחון והמשיכה בכאב ראש. קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס, השלימה את השתלטותה על חברת כרטיסי האשראי ישראכרט לפי שווי של כ-3.56 מיליארד שקל.
הניצחון בקרב מול מנורה מבטחים, שכלל שיפור הצעה של מאות מיליוני שקלים ודיבידנד מיוחד לבעלי המניות, נראה בתחילה כעסקה מבריקה. בשיא, בתחילת 2026, הרווח "על הנייר" של תשובה מהמהלך נשק למיליארד שקל.
ואז התהפכה התמונה. במהלך השנה החולפת ביקשה ישראכרט להיכנס בגדול לעולם הבנקאות, אך עסקת רכישת בנק אש הדיגיטלי בוטלה, מהלך שסימן נסיגה מהחזון הבנקאי המהיר. במקביל חתמה החברה על הסכם אסטרטגי לעשר שנים עם מועדון הנוסע המתמיד של אל על, להנפקת כרטיסי FLY CARD.
ההסכם צפוי אמנם להזרים לישראכרט מאות אלפי לקוחות חדשים, אך מחירו בטווח הקצר כבד: לפי הערכת החברה עצמה, הוא צפוי לגזום מהרווח ב-2026 בין 110 ל-150 מיליון שקל לפני מס.
התוצאה בשוק לא איחרה לבוא. מניית ישראכרט צנחה בעשרות אחוזים בתוך כמה חודשים וכמעט כל הרווח שרשמה דלק על הנייר נמחק, כשהמניה נסחרה שוב סביב השווי שבו בוצעה הרכישה.
ישראכרט היא אחת משלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות בישראל, ומחזיקה בחלק מהותי מהאשראי הצרכני. המאבק על השליטה בה, והכניסה הזהירה של השחקנים לתחום הבנקאות, ישפיעו בשנים הבאות על התחרות בשוק כרטיסי האשראי, על העמלות שאתם משלמים ועל תנאי ההטבות במועדוני הצרכנות שאליהם אתם משתייכים.
האירוע השלישי הוא מבני, שקט יחסית, אך עמוק מכל השאר. ב-5 בינואר 2026 עברה הבורסה בתל אביב לראשונה ממתכונת מסחר של ראשון עד חמישי למתכונת של שני עד שישי, כשיום ראשון הופך ליום מנוחה ויום שישי ליום מסחר מקוצר, שמתנהל עד שעות הצהריים המוקדמות בלבד. את המהלך הובילו במשותף רשות ניירות ערך, בראשות היו"ר ספי זינגר, הבורסה ובנק ישראל, ואישר אותו שר האוצר.
ההיגיון פשוט אך עוצמתי: יישור קו עם רוב שוקי ההון בעולם, שסוחרים בימי שישי ולא בימי ראשון. הפער הישן יצר חיכוך מתמיד עם משקיעים זרים ופגע בנזילות.
מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, הציג את המעבר כהזדמנות אסטרטגית, ואמר כי הוא "יפתח צוהר להשקעות בינלאומיות נרחבות יותר" ויאיץ את צמיחת שוק ההון המקומי. בבורסה ביקשו סבלנות, בהבנה שהשפעות של רפורמה כזו נמדדות לאורך זמן ולא בשבועות הראשונים.
ובכל זאת, כבר צצו סימנים מוקדמים ומעודדים. גורמים בשוק ציינו כי תמהיל המשקיעים הזרים ביום שישי גבוה משמעותית מכפי שהיה ביום ראשון, אינדיקציה ראשונה לכך שהחיבור לזרים אכן מתחזק. עדיין מוקדם לחגוג: יום המסחר בשישי מסתיים לפני שוול סטריט נפתחת, כך שההשוואה לשווקים הגדולים רחוקה מלהיות מושלמת.
נזילות גבוהה יותר וכניסת כסף זר הן בשורה טובה לכל מי שמושקע בבורסה, גם דרך קרן פנסיה או קופת גמל. שוק סחיר ועמוק יותר נוטה לתמחר חברות ביעילות רבה יותר ולצמצם פערי קנייה-מכירה, מה שמשפר בטווח הארוך את התשואה שאתם מקבלים.
הסיפור הרביעי הוא אולי המפתיע מכולם. בזמן שישראל נלחמה, וברקע ניצבה מערכה רב-זירתית מול איראן שקיבלה את השם "שאגת הארי", הבורסה בתל אביב לא רק שלא קרסה, אלא המשיכה לשבור שיאים. ברבעון הראשון של 2026, בעיצומה של המערכה, טיפס מדד ת"א 35 בכ-15% מתחילת השנה הקלנדרית, בזמן שמדד S&P 500 האמריקאי דווקא איבד גובה. השוק המקומי הפגין חוסן נדיר, כאילו ניתק את עצמו מהסיכון הביטחוני.
מה עומד מאחורי הפרדוקס? שילוב של כמה כוחות. ראשית, המשקיעים תמחרו הערכה שהמלחמה תסתיים בתוצאה מדינית וצבאית טובה לישראל, שתפחית את פרמיית הסיכון של המשק.
שנית, המשקיעים הזרים, שנטשו בתחילת הלחימה, החלו לחזור. ושלישית, השקל התחזק במקביל, כך שעבור משקיע זר המודד את תשואתו בדולרים, הרווח היה גבוה אף יותר מהתשואה השקלית. חברות הביטוח והבנקים, עמוד השדרה של המדד, הובילו את העליות.
אבל דווקא לאחרונה הבורסה התחילה להתקרר. אחרי כמעט שנתיים של עליות רצופות, הגיעה לשוק אי-ודאות אמיתית. המשקיעים ציפו שאחרי המלחמה תיהנה המדינה מגל צמיחה עוצמתי, וההתפכחות ההדרגתית מכך שהצמיחה אינה מגיעה בקצב שקיוו לו ריסנה את ההתלהבות. מדדי המניות הבינוניות והקטנות, ת"א 90 ו-SME 60, נותרו מאחור והציגו ביצועים חלשים בהרבה מהמדדים המובילים.
הראלי הזה ניפח את החיסכון הפנסיוני של רבים, שכן מנהלי ההשקעות המוסדיים מחזיקים בחשיפה משמעותית למניות תל אביב. אך התמונה מלמדת גם על הסיכון: כשמדד אחד מזנק בזכות קומץ סקטורים ומניות ענק, בעוד השוק הרחב מפגר, החוסן עלול להיות שברירי יותר מכפי שהוא נראה.
הסיפור החמישי משלים את התמונה: השוק הראשוני, זירת ההנפקות, התעורר לחיים אחרי שנים שקטות, כשלמעשה מאז תקופת הריבית האפסית סביב מגפת הקורונה לא היה כאן "גל הנפקות" אמיתי.
רק ברבעון הראשון של 2026 הצטרפו לבורסה כעשר חברות חדשות שהנפיקו מניות, מתוכן שש שנרשמו לראשונה וגייסו יחד כ-1.7 מיליארד שקל. בין המצטרפות בלטו חברות מזון ותיקות ורווחיות כמו סוגת ומחלבות גד, לצד חברות נדל"ן ותעשייה ביטחונית.
מה שמייחד את הגל הזה הוא האופי שלו. בעוד גל ההנפקות הקודם התאפיין בחברות שרובן היו ללא הכנסות או הכנסות זעומות, מה שאפשר לכנות "חברות חלום", הפעם גם החתמים וגם המשקיעים התמקדו בחברות איכותיות, ותיקות ורווחיות. הדלק שמאחורי הגל ברור: הכסף המוסדי חוזר מחו"ל, המשקיעים הזרים שבים, וגם ציבור המשקיעים הפרטי משתתף דרך קרנות הנאמנות.
גל הנפקות בריא מרחיב את מגוון האפשרויות שלכם כמשקיעים ומחזק את השוק כולו. אך הזיכרון מהגל הקודם צריך לשמש נורת אזהרה: לא כל הנפקה היא הזדמנות, וההיסטוריה מלמדת שחברות שנכנסות לבורסה בגאות לא חסינות מנפילה. בדיקה של איכות החברה, רווחיותה והתמחור שבו היא מונפקת חשובה כאן מתמיד.
חמשת הסיפורים הללו הם מאפיינים של הסיפור הגדול: בורסה מקומית שמתבגרת, נפתחת לעולם ומושכת אליה שחקנים גדולים, גם תחת לחץ ביטחוני חסר תקדים.
עוד ב-
עבורכם, המשקיעים, המסקנה כפולה. מצד אחד, שוק סחיר, פתוח ומגוון יותר הוא בסיס טוב יותר לחיסכון ולפנסיה לטווח ארוך. מצד שני, אחרי שנה של שיאים, הסיכון לתיקון לא נעלם, והפערים בין המדד המוביל לשוק הרחב מזכירים שזהירות ופיזור לא יצאו מהאופנה. שנה טובה ומוצלחת, גם בשווקים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
