"בלמנו כניסת מכליות": המדינה עונה לעתירה על הסכם קצא"א
הפרקליטות הגישה לבג"ץ את תשובתה לעתירה של החברה להגנת הסביבה, אדם טבע ודין, וצלול ודרשה לדחות את העתירה. זנדברג: "מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים". קצא"א: "אחרי השמצות וטענות מופרכות כנגד ההסכם, עמדת המדינה בתשובתה לבג"ץ, מוכיחה כי קצא״א פעלה כחוק"
הפרקליטות הגישה היום (חמישי) לבג"ץ את תשובתה בעתירה של ארגוני הסביבה: צלול, אדם טבע ודין, והחברה להגנת הסביבה נגדה לעניין ההסכם שעליו חתמה חברת קצא"א הממשלתית עם חברת רד-מד, שמשמעותו הגדלה של שינוע הנפט הגולמי במפרץ אילת.
את תשובת המדינה כתבו עו"ד אודי איתן ועו"ד יובל שפיצר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. לפי המכתב, המדינה מבקשת לדחות את העתירה ואת הבקשה למתן צו ביניים. בטענה להיעדר עילה להתערבות שיפוטית בעניין ולמתן מי מהסעדים שהתבקשו בעתירה מכוח הוראות חוק החברות הממשלתיות. עוד נכתב כי תצהירים רלוונטיים יוגשו בימים הקרובים לבית המשפט.
לפי הפרקליטות, לממשלה יש סמכות לפעול נגד ההסכם של מד רד וקצא"א. ההתנגדות העיקרית הייתה מצד המשרד להגנת הסביבה של השרה תמר זנדברג. לפי התשובה, קצא"א היא חברה ממשלתית וההסכם לא יפסל בהחלטת ממשלה. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה יוכל לפעול על פי הסמכות שניתנה לו במידה ויתרשם שקצא"א תזהם את המפרץ.
לצד התשובה צורף מכתב סיכום של מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס ומנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי נעמה שולץ שם הוצגה עמדת המשרד להגנת הסביבה שלפיה המדיניות היא "תוספת אפס סיכון" במפרץ אילת נקבעה בהתאם לסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה, ותוך הישענות על עמדה מקצועית. עוד נכתב, כי אמנם הממשלה לא תתערב בהסכם בכובעה כבעלים של חברת קצא"א, ואולם אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל את סמכויותיה בכובעה כרגולטור. עוד צוין במכתב כי הסוגייה מטופלת על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים תוך הסתייעות בגורמי מקצוע שהעניין מצוי במומחיותם, ואין צורך או מקום למעורבות נוספת.
"למרות הלחצים וההתנגדויות הובלנו להישג סביבתי, גיבוי למדיניות של המשרד להגנת הסביבה של 'אפס תוספת סיכון' במפרץ אילת", אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "קבענו מדיניות וניישם אותה בפועל, שמשמעותה כי לא תותר הוספת סיכון למפרץ אילת, וכי אין להגדיל את היקף שינוע הנפט באילת. לא נהסס להפעיל את כל הסמכויות שלנו בעניין. אנחנו אמונים על הגנת בריאות האדם והסביבה, בוודאי בסביבה ימית ערכית ביותר ורגישה במיוחד".
השרה הוסיפה כי: "למרות מה שקצא"א אולי חשבה, היא לא תוכל להציב עובדות בשטח שאליהן המדינה אמורה להתיישר. המדינה אינה חותמת גומי. בחודשים האחרונים ביצענו עבודה סדורה ומקיפה, רתמנו לצידנו את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, הצגנו בפניהם נתונים ועובדות, ושכנענו אותם שאין שום טיעון שיוכל להצדיק את הרחבת פעילות קצא"א לשינוע ולאחסון נפט במפרץ אילת".
"שוניות אלמוגים נכחדות בכל העולם כתוצאה ממשבר האקלים ותופעות שונות, ולשונית בים סוף תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המערכת הימית הטבעית. בזכות המדיניות של המשרד להגנת הסביבה, שהיא זו שמקבלת את הקדימות בראייה הממשלתית, נמנע תוספת סיכון למפרץ אילת הרגיש כתוצאה מהגדלה במספר מכליות הנפט הפוקדות אותו. מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים. חשוב לזכור: בלתי ניתן למנוע דליפות נפט באופן מוחלט. ולכן, אנחנו עדיין מוטרדים מפוטנציאל זיהום הים מכניסת מכליות הנפט כיום, גם ללא הרחבת ההסכם. זאת, כאשר משרדנו נמצא בחוסר כרוני של כוח אדם וציוד. ועל כן, בכוונתי לפעול מול משרד האוצר להשלים את ההצטיידות שלנו ולענות על הצרכים שלנו - בוודאי כל עוד מסוף קצא"א ונמל אילת פעילים בהיקפים הנוכחיים"
כזכור, לפני הבחירות לראשות עיריית אילת, סגן שר החינוך, מאיר יצחק הלוי התייחס להסכם ואמר בראיון ל-ice: "אנחנו רואים במשאב הימי של אילת, בשמורה, משאב לא רק תיירותי אלא משאב טבע שצריך לשמר אותו וכל משאב טבע צריך לטפל בו בצורה הטובה ביותר ולכן הדרישה גם מממשלת ישראל וגם מקצאא לתת תשובות איך הם מתכוונים להגן על האזור".
גם ח"כ יוראי להב-הרצנו, התייחס להסכם ואמר: "נותרתי מוטרד מאוד מההשלכות הסביבתיות של יישום ההסכם על שונית האלמוגים, התיירות, בריאות התושבים באילת ובאשקלון, על השבתת מתקני התפלה שלנו שמספקות 75% ממי השתייה בבתים שבישראל, מאסון אקולוגי שיכול להיגרם כתוצאה מפליטת נפט, חווינו אסון דומה, אסון עברונה, ועוד שורה ארוכה שנוגעים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל שלא קיבלו מענה או בגלל שנציגי קצא"א הציגו מידע חסר בדיונים או שחטאו באי דיוקים".
מקצא"א נמסר בתגובה: ״לאחר חודשים רבים של השמצות וטענות מופרכות כנגד ההסכם, עמדת המדינה בתשובתה לבג"ץ, בשם כל משרדי הממשלה המשיבים, שוב מוכיחה כי קצא״א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה. עמדתם הברורה והנחרצת של משרד האוצר ורשות החברות, היא שקצא״א פעלה כפי המצופה ממנה, לפיתוח עסקי של פעילות החברה מול לקוחות בינ"ל וכן, כי להסכם יתרונות גיאופוליטיים וכלכליים משמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה.
קצא״א מחויבת לשמירה על הסביבה, ערכי הטבע והים, ותפעל לשם כך בכל האמצעים העומדים לרשותה ובהתאם להנחיות הגורמים הרלוונטיים. לפעילותה של קצא״א חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקן קצא״א באילת המאפשר רציפות אספקת אנרגיה בשגרה וביתר שאת בחירום. החברה תמשיך בדיאלוג המקצועי והרציף עם המשרד להגנת הסביבה על מנת לקדם את פעילותה החשובה והחיונית.״
