קרן העושר הריבונית של נורבגיה, הגדולה בעולם עם נכסים של כ-2.3 טריליון דולר, פרסמה את הדוח למחצית הראשונה של 2026 - והמספרים חריגים אפילו במונחים שלה.

הקרן, המנהלת את הכנסות הנפט והגז של נורבגיה, רשמה רווח חשבונאי של 1.75 טריליון קרונות נורבגיות, כ-184 מיליארד דולר, ותשואה של 9.4%. את הזינוק הובילו מניות הטכנולוגיה, ובראשן מניות הענק האסייתיות.

הכותרת של הדוח היא חשיפה חדשה: לראשונה חשפה הקרן כי היא מחזיקה ב-0.05% ממניות ספייס X, חברת החלל של אילון מאסק, בשווי של כ-1.22 מיליארד דולר נכון לסוף יוני. ספייס X השלימה ביוני הנפקה לפי שווי של כ-1.75 טריליון דולר, הגדולה בהיסטוריה, המניה זינקה בשבועות הראשונים אך בהמשך צללה וכיום נסחרת סביב מחיר של כ-135 דולר, קרוב למחיר בהנפקה.

חשוב לשמור על פרופורציות ולהדגיש שגם השקעה של יותר ממיליארד דולר היא זניחה במונחי הקרן. לשם השוואה, האחזקה הגדולה שלה היא באנבידיה, 1.28% מהחברה בשווי של כ-62 מיליארד דולר, אחריה אפל בכ-52 מיליארד ואלפאבית בכ-50 מיליארד.

חמש אחזקות הטכנולוגיה הגדולות שוות יחד כ-233 מיליארד דולר - יותר מפי 190 מההשקעה בספייס X.

כזכור, לפני כשנה סילקה הקרן עשרות חברות ישראליות מהתיק, בנימוקים אתיים הקשורים למלחמה ולפעילות בשטחים. יצאו כמעט כל הבנקים הגדולים (למעט דיסקונט), מנועי בית שמש, בזק, דלק, אל על, רמי לוי וריטיילורס של הראל ויזל - ורבות נוספות. בסך הכל צנח מספר החברות הישראליות בתיק מ-65 בסוף 2024 ל-29 בלבד כיום.

ובכל זאת: למרות המכירות, שווי ההשקעות הישראליות של הקרן דווקא עלה - מ-22.2 מיליארד קרונות ל-23.9 מיליארד קרונות. יש שתי סיבות לכך: ראשית, החברות שחוסלו היו קטנות יחסית לאחזקות הענק שנשארו, כמו טבע, איי.סי.אל, טאואר ונובה. שנית, הבורסה הישראלית רשמה בשנה החולפת ביצועים עודפים על פני שווקים רבים אחרים בעולם, מה שניפח את שווי מה שנותר. במילים אחרות, הנורבגים יצאו בהצהרות מפוצצות, אבל הכסף שלהם כאן פשוט המשיך לעבוד ולהרוויח.

הקרן מחזיקה בממוצע ב-1.5% מכל חברה ציבורית בעולם, בכ-7,000 חברות. היא למעשה מדד עולמי ענק בפני עצמו, ולכן היא משמשת מדד מסוים למה מניע כרגע את השווקים: ריכוזיות גוברת סביב קומץ מניות טכנולוגיה.

אותן מניות בדיוק - אנבידיה, אפל, אלפאבית - יושבות היום בליבת קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של רובכם, דרך רכיב המניות בחו"ל. התשואות היפות שראיתם בדוחות החיסכון האחרונים נשענות על אותו הגל.

וכאן גם הסיכון. טנגן עצמו הזהיר השבוע כי הקרן חייבת "להיות מוכנה לכך שהערך יעלה וירד", והדגיש שריכוזיות כזו מגבירה את השפעתן של מספר חברות בודדות על התוצאה כולה.

עוד ב-

נורבגיה אנטישמית, אבל מרוויחה מאות מיליונים בישראל - למה?

לכתבה המלאה

רבעון אחד של לחץ בשוק, כפי שקרה בתחילת 2026 סביב חששות ה-AI והמתיחות מול איראן, והמגמה יכולה להשתנות. מי שמסתכל על הדוח של הקרן הנורבגית לא צריך רק להתפעל מהרווח - אלא לבדוק עד כמה החיסכון האישי שלו נשען על אותן חמש-שש מניות שמניעות כרגע את כל התמונה.